"אני עומד היום בראש חברה שעברה שינוי מדהים. היא תמיד הייתה טובה. השירות תמיד היה טוב, אבל היא הייתה מונופול וברגע שאתה מונופול – יש כמה דברים שאתה לא מחויב בהם", אמר יפתח רון טל, יו"ר חברת החשמל בכנס השנתי של רשות החשמל שנערך בירושלים השבוע. "אנחנו כבר מזמן לא שם. זאת חברה שקופה, משתפת, עוברת תהליכי התייעלות, לא פוחדת ומנסה להתחמק מתחרות, אלא רוצה להיות חלק מהתחרות. זאת לא חברה שמשבשת את הכניסה של אנרגיות ירוקות למשק, אלא דוחפת אותן. החברה תשקיע בחמש השנים הקרובות 15 מיליארד שקלים בהולכה. כל שקל ושקל כדי להכניס לרשת את כל האנרגיות הירוקות. חנכנו לא מזמן עם השר את הקו ה-400 של האשכול הדרומי. הוא עלה כמעט מיליארד שקלים ותפקידו זה להעביר חשמל מהנגב צפונה. אנחנו שם."

איציק בלמס, משנה למנכ"ל חברת החשמל פירט: "המיקוד הוסט לפיתוח הרשת. הכפלה של מערכת ה-400 (מתח על עליון) עד אמצע העשור הבא – 800 קילומטר של קווים, כנ"ל לגבי רשת 160 (מתח גבוה), והסטת כובד לכיוון ייצור ברשת החלוקה באמצעות מיקרו תחנות, כך תהיה בעוד שנתיים גישה כמעט חופשית בכל מקום, עם הכפלת רשת ה-400 ב-8-7 השנים הקרובות".

חוות פאנלים סולארים בנגב (צילום: משה שי \ פלאש 90)

4.5 מיליון שקלים בקמפיין ממשלתי ראשון לעידוד התקנת פאנלים על גגות

נורית פלתר איתן, דוברת רשות החשמל, בישרה על הישגים ראשונים של הקמפיין שיצרה הרשות לעידוד התקנת פאנלים סולריים על גגות קטנים, גם בערבית. "נשקיע 4.5 מיליון שקלים. ההצלחה בימים הראשונים היא מעבר לצפוי. יש עליה בחיפושים בגוגל לגגות סולריים. יש לנו 2,350,000 חשיפות לקמפיין. בשבועיים האחרונים נרשמו הזמנות לפאנלים בהיקף מצטבר של 30 מגהואט באתר חברת החשמל, אם כי לא כולם הגיעו לשלב התשלום. כשכולם עושים דלג ב-youtube אז אצלנו לא. מנתוני אגוד חברות האנרגיה המתחדשת – קיבלנו נתונים של הכפלה של פניות ויותר. עם עד עכשיו יש 13,000 גגות סולריים, אנחנו מאמינים שעד סוף 2020 יהיו לפחות כפול".

איתן מתגאה בנתונים על הקמפיין החדש, אך לא התייחסה לתהייה בקרב חברות החשמל הסולרי מדוע הקמפיין יצא רק עכשיו, כאשר מכסות התקנה קיימות כבר מספר שנים ויש בהן מאות מגהואט פנויים. יעדי הממשלה הם להגיע ל-10% מכלל משק החשמל באנרגיות מתחדשות ב-2020, כאשר כיום מאמינים ברשות שלקראת סוף 2020 יש סיכוי לעמוד בו. היעדים נקבעו כאשר אנרגיה סולרית הייתה מאוד יקרה, ולא לאחר שהמחיר צנח. עם זאת, ייצור חשמל על גבי גגות פרטיים הוא ייצור מסובסד בשל חוסר היעילות לשטחי גג קטנים – הוא נעשה בתעריף החשמל המלא, בעבור מסלול "מונה נטו" שמעניק החזרים על צריכת חשמל, או מעט פחות מכך, כ-45 אגורות לקוט"ש, במסלול כספי. המכרזים האחרונים לשדות סולריים הגיעו לעלויות של 19 אגורות עד 8 אגורות לקוט"ש בלבד.

קולטנים סולאריים על גג משכן הכנסת. צילום ארכיון: מרים אלסטר \ פלאש 90

כמה חשמל ניתן לספק על גבי גגות קיימים?

כך או כך, רשת החשמל הישראלית קולטת אנרגיות מתחדשות בקצב הולך וגובר. עלאא פחורי, ראש אגף אנרגיות מתחדשות ברשות החשמל תיאר את האתגר: "אנחנו צריכים לקלוט עוד 8,000 מגהואט של הספק מותקן באנרגיות מתחדשות עד סוף 2030. כדי להשיג יעד של 10% עד 2020, צריך להגיע ל-3,000 מגהואט. רוב המתקנים כבר קיימים, חלק גדול בתהליך בניה. צריך לקבוע מכסה קטנה של 330 מגהואט במכסה נוספת ונממש אותה באמצעות מכרז גגות גדולים ומאגרי מים שיפורסם בנובמבר הקרוב – בשיתוף יהודה ושומרון. כדי לעמוד ב-13% ב-2025, זה יהיה באמצעות מתקנים שזכו במכרזים ויוקמו בשנים הקרובות. זה כולל מתקני רוח שהם בשלבים מאוד מתקדמים של הליכים תכנוניים. מה שנשאר הוא לממש עוד 800 מגהואט אנרגיה סולרית נוספת."

עוד הוסיף פחורי כי "הרשות תשקול להגדיל חלק מהמכסות ולהעביר אותן עד לשנת 2025, כדי לשמור על נפח פעילות יציב של המשק הסולרי בימים הללו ולהיות ערוכים לעיכובים של כניסת אנרגיית הרוח". פחורי התריע מפני הצורך של עשרות אלפי דונמים של גגות וקרקעות פנויות בכדי לעמוד ביעד של 17% ב-2050, ואף יותר, בהנחה שהיעד יעלה. עמדה זו של רשות החשמל לגבי הפוטנציאל של גגות קטנים נמצאת במחלוקת. לפי נייר העמדה של החברה להגנת הטבע, אפשר להגיע ל-25% מהמשק בעזרת גגות קטנים בלבד.

דרור בוימל, מהחברה להגנת הטבע, הסביר גם את הצורך לחסוך בקרקע, במדינה כה צפופה כמו ישראל: "תוך עשור נהיה המדינה הכי צפופה במערב עם הגידול הכי גדול. כל 25 שנה אנחנו מכפילים את מספר התושבים. מדינת ישראל מהווה את אחד האזורים הכי חשובים למגוון הביולוגי העולמי. 2% משטחי היבשות החשובים ביותר וישראל בהם, ביחד עם האמזונס, למשל. מצד שני, יש אתגר עולמי – להפחית פליטות וגזי חממה, להתמודד עם שינוי אקלים, לצמצם את המגמה הזו ואנחנו במקום מאוד לא פשוט. כל מערכת התכנון בישראל מכוונת לייעול השימוש בקרקע. יש לנו יעדים מאוד גבוהים של התחדשות עירונית, מערכות הסעת המונים כי אין מקום לכבישים חדשים וכן הלאה".

סוימל התריע מפני מגמה הפוכה במשק החשמל: "אנרגיה סולרית היא צרכן קרקע ואין חולק על כך. מספרית – פי–150-100 לעומת מחז"מ (מחזור משולב, מונע בגז). פעם זה היה פי 300 וזה ירד לאור התפתחות הטכנולוגיה. אני חושב שהגגות, במידה ועושים את זה נכון, זה פוטנציאל של הזדמנות חברתית וצדק חלוקתי".

תחנת הכוח רוטנברג באשקלון (צלם: יוסי וייס, חברת החשמל)

פחורי התייחס גם לתועלת של מתקני אגירת חשמל: "אגירה כתחליף רשת – בשעות השיא האנרגיה תיאגר וזה מקטין את הצורך בהשקעות ברשת עוד לפני המועד הנדרש. אגירה היא גם תחליף הספק. ייצור ב-PV בשעות הצהריים מגדיל את הצורך באגירה שם והזנתה בשעות הערב. כניסה של אגירה מקטינה את הצורך בהקמת תחנות פיקריות בגז. אגירה היא גם תחליף לרזרבה סובבת – פחות צורך לניצול מלא של תחנות ייצור". פחורי אמר שהרשות שוקלת שהמכרז הבא לחשמל סולרי יכלול גם שילוב מתקני אגירה.

הייצור הסולרי יפגע ביעילות הניצול של תחנות קונבנציונליות

גיל דותן, מיחידת ניהול המערכת בחברת החשמל הסביר בכנס על הקשיים שמלווים את כניסת האנרגיות המתחדשות בניהול מערכת החשמל והחלטותיה להפעיל ולכבות תחנות כח קיימות: "אנחנו צריכים לפנות מקום לייצור הסולרי. דפוס הייצור לפי השמש מהווה שינוי דרמטי במאפייני הפעלת יחידות הייצור. כל סדר ההעמסה הקיים, בעיקר מחז"מ, עובר שינוי הפעלה שאנחנו צופים שיהיה משמעותי מאוד. היום יש מחז"מים שמופסקים לעתים רחוקות, או לתקופות מוגבלות, אנחנו צופים ב-2025 מעל 200 ימים בשנה שנצטרך להפסיק מעל 10 מחז"מים או יחידות מקבילות. ב-2025 נהיה צריכים להתניע ייצור של 2,000 מגהואט תוך שעה. זה שינוי דרמטי. המערכת איננה ערוכה כיום למצב הזה. יש ירידה משמעותית בגמישות המערכת. קודם כל צריך לדאוג לניהול תקין של המערכת – העלויות של ההשקעה בגמישות עומדות מול האפשרות של אי אספקה ולכן זה חיוני להשקיע. תמהיל נכון של אגירה והתאמה של גמישות ביחידות הייצור הוא המהלך שצריך לבצע."

האם אנרגיות רוח יכולות לחסוך למשק מאות מיליונים בשנה?

גלעד יעבץ הוא יזם המקים תחנות כח מונעות באנרגיות רוח ברמת הגולן. למרות שמדובר בייצור חשמל בלתי מזהם, הפעלת שיטה זו בישראל נתקלת בהתנגדות ברמה התכנונית בשל דרישות מערכת הביטחון לפיצוי על הפגיעה בפעילות רדאר, וכן מהתנגדות תושבים על מפגעי רעש, השפעה נפשית של תת-רעש, והתנגדות של גופי סביבה לפגיעה פוטנציאלית של להבי הטורבינות בציפורים.

לפי יעבץ, את העיכובים התכנוניים ניתן לפתור בהשקעות של מאות מליוני שקלים באופן חד-פעמי, שיאפשרו חיסכון של מאות מליונים באופן עקבי בכל שנה, בעיקר בשל הקטנת הצורך בגיבוי ובאגירת חשמל: "העיכוב עולה עלות עתק למשק. אנסה להבהיר את הנתונים, כמה חשוב לייצר תמהיל ולא רק אנרגיה אחת שמייצרת הכל באותן שעות. רשות החשמל ותפ"ת הציגו שב-2030 – כדי להגיע ל-8,000 מגהואט מאנרגיה מתחדשת, עם הכל זה בסולרי, שממוקד במספר שעות ביום, צריך לממן במשק 6,800 מגהואט נוספים של אנרגיה רגילה – בתחנות פיקריות, שיפצו על מה שהסולרי לא יספק. במידה ויגשימו את תמהיל האנרגיות ל-2020 ואז ל-2030 אז עלות הגיבוי תרד ב-1,300 מגה. כלומר, לא יהיה צריך להוסיף 6,800 תחנות מזהמות של גז, אלא רק 5,500 מגה – חישוב רק של 1,000 מגה – בתחנה פיקרית בתעריף זמינות של 5 אגורות מדברים על עלות עודפת של 400 מיליון שקל לשנה, אם אין אנרגיית רוח. היא מתעכבת בגלל חסמים רגולטוריים ומחלוקות של משרדי ממשלה. החלפה של אנרגיית רוח בגגות סולריים – בחישוב של 1,000 מגה רוח, תמורת 1,500 בגגות – זה יעלה למשק עוד 400 מיליון שקל לשנה. במונחים של הפחתת פליטות, על בסיס נתוני הממשלה – הפחתת פליטות שלא תיגרם אם נצטרך לשים עוד 1,000 מגהואט גיבוי פיקר ברשת, תעלה למשק עוד 250 מיליון שקל לשנה, לפי ההערכות לטון פליטת CO2, כלומר מיליארד שקל בשנה – גם אם תקטינו אותם פי 2 – זה 500 מיליון שקל בשנה. יש חסמים שמאיימים על זה שלא תהיה בכלל אנרגיית רוח ולכן החשיבות הגדולה בלייצר תמהיל. אנרגיית רוח מייצרת חשמל בשעות אחרות וכשגיל יצטרך לאזן את הרשת יהיה לו הרבה יותר קל. עלות האגירה תהיה זולה יותר כשהתמהיל הייצור יבוא בשעות נוספות, לעומת מצב בו כל האגירה ממוקדת בשעות 15-11 אחר הצהריים. זה חיוני ואנחנו קוראים מפה באופן מיידי לפתור את החסמים הדי פשוטים שנותרו כדי ליישם ארגיות רוח. יש ויכוח בין משרד הביטחון למשרד האנרגיה – להערכתנו הוא נסוב סביב עלות חד פעמית של 200 מיליון שקל. זה חוזר אחרי שנה."

תחנת הכח אלון תבור המייצרת חשמל בגז (צילום: יוסי וייס/חברת החשמל)

יעבץ התייחס גם ליעד הכללי: "17% אנרגיה מתחדשת ל-2030 זה נתון נמוך מדי. אנחנו רואים את ההיענות הגבוהה למכרזים הסולריים ולקמפיין הגגות. היזמות והצרכנים נהנים. לגבי רשת החשמל – נדע לעזור להקטין את עלויות הפריסה שלה, ואפשר לעשות הרבה יותר, תוך כדי הוזלת מחיר החשמל, מה שלא היה פעם. פעם רק פתרו זיהום אוויר, היום זה מאפשר הורדת מחיר. מדינות מפותחות אחרות קבעו יעד של 32% מתחדשות מכלל האנרגיה, כולל מכוניות ודלקים. זה אומר 70%-60% ממשק החשמל. היעד שלנו כיום הוא רק רבע מהיעד שלהם."

האם הגיע הזמן לעבור למודל תכנוני חדש?

כחלק מהדיון על הקשיים התכנוניים, הצביע יעבץ על מודל תכנוני יעיל יותר, של שיתוף הציבור, במקום המודל הקיים של הפקדת תכניות והגשת התנגדויות. "יש חסמים אינסוף. בתור חברה שעובדת ב-10 מדינות באירופה כולל בסקנדינביה, אצלנו אורך התכנון גדול פי 2.5, כי אנחנו מתנהלים בהתנגדויות ולא בדרך של שולחן עגול. בשיטה של שולחן עגול, משיגים ויתורים למען הסביבה הרבה יותר מאשר מיצוי הליכה להתנגדות בהפקדות ובבג"ץ ורואים אותו קורה בחו"ל – יש פתרונות מאוד מתקדמים וזה מקדם את זמן הפיתוח. צריך להפחית רגולציה בתמיכת הרשויות, פיתוח רשת חכמה ואימוץ גישה של שולחן עגול על ידי הגופים המתנגדים, ששומרים על ערכים חשובים אחרים וביחד נמצא פתרונות סביבתיים".​