נכון לעכשיו, נראה ששביתת האחיות זוכה לתמיכה נרחבת מסיבות ברורות: כל מי שאושפז בבית חולים או ביקר קרוב משפחה בשנים האחרונות מבין על מה מדברות האחיות כשהן טוענות שהמערכת בקריסה. היום (רביעי) תכנס השביתה ליומה השני, והמתקפות נגד האחיות סביר שיתגברו. אז לכל מי שחושב שאולי הן מגזימות, ושאולי המצב עוד בסדר או צפוי להשתפר – הנה כמה נתונים שממחישים על מה שובתות האחיות.
- פחות אחיות לנפש
אחת הדרישות המרכזיות של האחיות היא להוסיף תקנים למערכת .מערכת הבריאות בישראל נמצאת בדיאטה סמויה. היא פשוט לא גדלה בקצב הגידול של האוכלוסיה, ובטח שלא בקצב ההזדקנות של האוכלוסייה. על פי נתוני ה OECD בישראל על כל 1000 בני אדם יש 5.1 אחיות בלבד. ישראל נמצאת הרבה מתחת לממוצע שעומד על קצת יותר מ 9 אחיות לכל 1000 תושבים. מקום 26 מתוך 33 המדינות שנבדקו, צמוד לפולין ומתחת לאסטוניה (6.2) איטליה (6.7) צרפת (10.5) ארה"ב (11.7) איסלנד (14.5) וכמובן שבראש הטבלה עומדת נורבגיה עם 17.7 אחיות על כל 1,000 בני אדם.
אגב ישראל היא אחת המדינות היחידות ב OECD שהנתון הזה (מספר אחיות לכל 1000 אנשים) רשם ירידה בין השנים 2000-2015. בעוד שבשאר העולם מרחיבים את שירותי הבריאות שניתנים לאזרחים, בישראל מערכת הבריאות נמצאת בדיאטה קשה.
- לא צפוי שיפור
אם חשבתם שהמצב ישתפר בקרוב אז תחשבו שוב: למרות שמדובר במקצוע מבוקש מאוד בישראל על כל 100,000 תושבים יש רק 24.2 סטודנטים לסיעוד. שוב פעם ישראל נמצאת בשליש התחתון של הטבלה לעומת מדינות כמו הולנד (52.9) דנמרק (75.4) ושווייץ (100.9). ושלא תהיה טעות, בתי הספר לסיעוד נמצאים בתפוסה מלאה. למרות תנאי העבודה הקשים של האחיות, עדיין מדובר במקצוע שאנשים תופסים כשליחות ומאמינים שימצאו בו סיפוק ומעוניינים לעבוד בו. מי שאחראי על תכנון כוח האדם בתחום הוא מנהל הסיעוד במשרד הבריאות.
- מספר המיטות לנפש
אחד המדדים המרכזיים להשוואה בין מערכות בריאות הוא מספר מיטות האשפוז שיש במדינה על כל 1000 תושבים. נתון זה מעיד על הצפיפות בבתי החולים, על היכולת של המערכת לעמוד בהתפרצות מחלות (שמתרחשת כל שנה בחורף) ועל איכות המענה שמקבלים החולים. הממוצע של ה-OECD עמד נכון ל 2015 על 4.7 מיטות אשפוז לכל 1,000 אנשים. כשמצד אחד יש מדינות כמו יפן עם יותר מ 13 מיטות אשפוז לכל 1,000 נפש ודרום קוריאה עם 11.5 מיטות אשפוז לכל 1,000 נפש. ישראל נמצאת בצד השני של הסקאלה עם 3 מיטות אשפוז לכל 1,000 תושבים.
האשפוז עלול להיות מדד בעייתי, מאחר ואשפוז הוא לא תמיד אופציית הטיפול היעילה ביותר. במקרים רבים המערכת מעדיפה לאשפז חולים שכנראה ניתן לשלוח אותם להמשך טיפול בבית, רחוק מזיהומים ושאר מחלות מדבקות. עם זאת, כשבכל שנה אנחנו שומעים על תפוסה של 200% ויותר בבית חולים רמב"ם וחולים שמאושפזים במסדרון, קשה להתעלם מכך שמערכת הבריאות בישראל נמצאת בבעיה.
- ההשקעה נמוכה
בסופו של דבר רמת מערכת הבריאות היא תוצאה ישירה של הכסף המושקע בה. על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ההוצאה הלאומית (ציבורית ופרטית) על בריאות בישראל עומדת על 7.3% מהתוצר. לעומת זאת ממוצע מדינות ה-OECD עומד על 8.9% תוצר. רק לשם הפרופורציות, 1.6% מהתוצר בישראל שווה לכ-20 מיליארד שקלים בשנה – קצת יותר מ 50% מתקציב משרד הבריאות.
לא תמיד הוצאה גדולה אומר מערכת בריאות טובה, ארה"ב למשל מוציאה לא פחות מ-17.2% מהתוצר שלה על בריאות, אבל מדובר באחת ממערכות הבריאות הגרועות בעולם המערבי המבוססת בעיקר על בתי חולים וקליניקות פרטיות וביטוחים פרטיים.
בישראל אגב, 38% מההוצאה הלאומית על בריאות היא הוצאה פרטית. זאת לעומת ממוצע של 27% במדינות ה-OECD. למעשה בין מדינות הארגון יש רק 6 מדינות שבהן שיעור ההוצאה הפרטית הוא גבוה יותר.
- אלימות במערכת הבריאות
בסופו של יום הצפיפות, היעדר התקינה, התארכות התורים, והקושי של צוות מצומצם להיענות לצורכי החולים מייצר קרקע פוריה לגילויי אלימות. מבדיקה שערך חבר הכנסת איציק שמולי בשנה שעברה עולה כי בחמש השנים שבין 2013-2018 נרשמו 540 מקרים של תקיפת צוותים רפואיים בבתי החולים. חולים ובני משפחותיהם המתקיפים רופאים ואחיות הפכו למחזה שגרתי. אם אתם נושמים לרווחה מאחר ואינכם עובדים בבית חולים כדאי שתדעו כי מרבית האלימות בבתי החולים דווקא מופנית למטופלים אחרים ולעובדים שאינם משתייכים לסגל הרפואי. סה"כ באותן שנים נרשמו 2,813 תקיפות בבתי חולים.
לא רק בתי החולים הפכו לזירות אלימות. גם בקופות החולים, קרוב לבית יש עליה עקבית במספר מקרי האלימות. סה"כ בחמש השנים המדוברות נרשמו 954 תקיפות בקופות החולים.
התגובה של הסתדרות הרופאים בישראל, איגוד מקצועי נפרד מהאחיות, ממחישה שהאחיות לא לבד בהבנה שמערכת הבריאות במשבר עמוק. "המשבר הנוכחי הוא ראשון מבין רבים הצפויים לנו בתקופה הקרובה, באם ראש הממשלה ומשרד האוצר לא יתעשתו ויפנו את משאבי כוח האדם, התקנים והמשאבים הדרושים לשיקום מערכת הבריאות". התחושה האישית של אזרחים רבים כשהם מגיעים לבית החולים נכונה – מערכת הבריאות שלנו חולה. גורמים במערכת יוסיפו – על סף קריסה.
