ב-4 במאי 1988 בעיר אנטוורפן בלגיה הגיעו זוג תאומים לעולם. לבת קראו ההורים בשם ריאנה, לבן קראו בשם ראדג'ה. זוג התאומים הקטן למשפחת ניינגולן גדלו ביחד זה לצד זה. מילדות האחים התאומים, גדלו דבוקים לכדור וחולמים שיום אחד הם יהפכו לשחקני כדורגל מקצוענים שמייצגים את הנבחרת הלאומית שלהם ומשחקים מול מגרשים מלאים שקוראים להם בשם. 

ריאנה וראדג'ה נולדו לליזי, אמא בלגית ממוצא פלמי ואבא שהיגר מאינדונזיה. המשפחה גדלה באחת השכונות העניות של העיר השנייה בגודלה בבלגיה. יום אחד כאשר התאומים היו עוד תינוקות אביהם ברח במפתיע מהבית והשאיר את אישתו עם שני תינוקות ו-3 חצאי אחים לבד עם חובות אדירים שהוא צבר בהתמכרותו להימורים. למרות התנאים הקשים, ליזי הצליחה להחזיק לבד את המשפחה, לדאוג לגידול חמשת הילדים ובכיסוי החובות הכבדים ע"י עבודה ב-3 מקומות במקביל. 

האחים התאומים גילו את הקסם מאחורי הכדור העגול כבר בגיל 4, מאז הם גדלו בלתי נפרדים אחד מהשני ומהכדור שחיבר ביניהם. שניהם גדלו עם חלומות אדירים ושניהם עברו דרך מאוד ארוכה כדי להגשים אותם.

כבר בגיל חמש הבחינו בשכונה בכישרון המשחק של שני הגוזלים האנרגטיים והם הצטרפו יחדיו למועדון החובבני המקומי 'טובנטיה בורגרהוט'. התאומים גדלו על מגרשי הכדורגל מבטון בשכונה ואימצו לעצמם סגנון דומה בקישור, עם הרבה כוח ועצמה. בגיל 10 עבר ראדג'ה למועדון הבכיר יותר 'בירסחוט', שהיה ידוע כמגדל כישרונות צעירים. בגיל 17 תפס ראדג'ה את תשומת הלב של סוכן שחקנים שהעביר אותו לקבוצת פיאצ'נזה מהליגה השנייה באיטליה. 

ראדג'ה הצטיין בליגה האיטלקית השניה ופילס את דרכו בצורה יוצאת דופן באותם השניה להופעת בכורה בנבחרת בלגיה הבוגרת. בינואר 2010 הוא הושאל ואח"כ נמכר למועדון קליארי ובעקבות הצטיינות בקבוצה הקטנה בליגה הבכירה באיטליה, נמכר הקשר הקשוח ב-2014 לרומא בה הפך לאחד השחקנים המוכרים בעולם ולפני כשנה עבר לאינטר מילאן.

בניגוד לאחיה התאום, ריאנה הייתה צריכה לעבור מסלול קשה יותר, כדי להפוך לשחקנית כדורגל ברמות הגבוהות יותר. ריאנה גדלה במחלקת הנערות של המועדון 'קונטץ', בו הופיעה לסירוגין בליגה הראשונה והשנייה של בלגיה. ב-2011 החלה ללכת בדרך שאותה עשה אחיה והצטרפה למועדון הנשים של 'בירסחוט' בליגה הבלגית הבכירה. ב-2012 הליגה הבלגית התאחדה עם הליגה ההולנדית במטרה להגדיל את התחרות ולתת מענה למשברים הכלכליים הרבים שקבוצות רבות סבלו מהם בשני הליגות. עונה מאוחר יותר ריאנה עברה לעונה לאחת הקבוצות הגדולות של בלגיה אנטוורפן. 

ב-2014, חצי שנה בלבד לאחר הצטרפות ראדג'ה לקבוצת הגברים של רומא, החליטה ריאנה לנסות להתקבל לקבוצת נשים מליגת הנשים הבכירה שמשחקת בעיר ונקראת 'ראס רומא'. בליגת הנשים האיטלקית הייתה מסורת ארוכת שנים של מועדוני נשים המוקמות כהשראה לקבוצות הגברים הגדולות במדינה. מועדני הנשים היו בבעלות נפרדת, אך נשאו שמות דומים ושיחקו באותם צבעי החולצה כקבוצת הגברים. בשלוש השנים האחרונות מועדוני הגברים החליטו להקים קבוצות נשים משל עצמם והחלו לקנות את קבוצות הנשים בעלות השם הדומה להן, בסגירת מעגל מיוחדת. 

בזמן שריאנה הגיעה לאיטליה הקבוצה והליגה היו חובבניות לגמרי. ריאנה שיחקה שתי עונות במועדון ובמקביל בנבחרת בלגיה, אך לאור הקשיים הכלכליים וחוסר במעטפת מקצועית, פרשה ריאנה מכדורגל בגיל 28 בלבד, אחרי קריירה בינלאומית ענפה ומרתקת.

שני האחים התאומים למשפחת ניינגולן, מדגשים בצורה המדויקת והחדה ביותר את חוסר הצדק והשוויון בין כדורגל הנשים לכדורגל הגברים ברחבי העולם. שניהם נולדו לאותו זוג הורים וחולקים מטען גנטי דומה, חלומות דומים ואת אותה נקודת הפתיחה בגיל 5 במועדון השכונתי. אך משם הפער וההבדלים בין שני התאומים רק גדל ומתפתח. כאשר ראדג'ה מתקבל למועדון נוער איכותי, ריאנה עדיין מחפשת את עצמה בקבוצת נשים קטנה באזור. 

בזמן שאת ראדג'ה מגלה סוכן שחקנים שדוחף אותו לעבר קריירה מקצוענית בליגה האיטלקית, ריאנה משחקת כדורגל חובבני. כאשר את ראדג'ה מקיפים לאורך כל הקריירה במעטפת מקצועית מהטובות בעולם, עם מאמני כושר, תזונאים ואנשי המקצוע הטובים בעולם. ריאנה צריכה לעבוד בעבודה מרכזית ולהתפרנס ממנה ובמקביל לפלס בלי שום מעטפת מקצועית בין מועדונים וליגה שפושטת את הרגל.

בזמן שראדג'ה הופך לכוכב עולמי וחותם על חוזה מיליון ברומא ומככב במדי נבחרת בלגיה. ריאנה משחקת מול יציעים ריקים וליגה חובבנית עם שלושה אימונים שבועיים ומנסה להתפרנס במקביל מעבודה אחרת בארץ זרה. כאשר כל ילד וילדה ברחבי בלגיה ובעולם מכיר את ראדג'ה וסיפור חייו יוצא הדופן, ריאנה תולה את נעלייה בשקט, בחושך, במקום וזמן שלאף אחד בעולם לא אכפת. 

שני האחים אולי נולדו כשווים, אך חיו חיים הפוכים. שניהם שיחקו בנבחרת בלגיה וייצגו את המדינה, שניהם שיחקו בליגה האיטלקית הבכירה, אך לעולם הם לא יכולים להיות שווים כי התנאים שקבלו לאורך כל קריירת הכדורגל שלהן הייתה לא שוויונית. 

המאבק של שחקניות הכדורגל שהחל לפני כשבוע בישראל וקיים ברחבי העולם, הוא על הזכות לקבל את ההזדמנות להיות שחקנית כדורגל מקצוענית שיכולה להתפרנס בכבוד ממשחק הכדורגל. לזכות להתאמן עם מעטפת מקצוענית של מאמני כושר, פסיכולוגים, תזונאים, פיזיותרפיסטים, מנהלים מקצועיים ומתקנים ברמות הגבוהות ביותר. היא הזכות להתפתח לאורך השנים במסגרת איכותית והדרגתית שמוציא את הטוב ביותר ומלווה אותם מילדות בנות שש עד נערות בנות 18.

ריאנה אולי רק חלמה כילדה על התנאים הטובים ביותר ועל הקריירה המקצוענית. כיום שלוש שנים בלבד לאחר פרישתה, קם דור של שחקניות, שלא מוכן להמשיך להתפשר על פחות מהתנאים הטובים ביותר שמגיע להן, כדי להפוך לשחקניות כדורגל מקצועניות  וזוהי בדיוק הנקודה המרכזית של המאבק.