אלפי לקוחות מחברת הסלולר אקספון (WE4G) לא הצליחו להוציא ולקבל שיחות, או לגלוש באינטרנט. הבוקר מוקד השירות של החברה חדל מלפעול. פוסט ההודאה בתקלה של החברה בפייסבוק כבר כולל מעל 300 תגובות.
לא ברור כיצד חברה ללא רשת יכולה לדווח על "תקלת רשת". בשעות זו ישנה תקלה נקודתית בקרב לקוחות חברת הסלולר אקספון (WE4G), אשר מונעת הוצאה וקבלת שיחות, וכן משבשת גלישה באינטרנט. WE4G היא בעלת רשיון של חברת סלולר, אך איננה חברת סלולר של ממש, משום שאין לה רשת.
החברה רשומה כחלק ממיזם משותף (JV) עם חברת גולן טלקום וסלקום, אך מדובר למעשה ברשת סלקום, אשר מתופעלת על ידי עובדי סלקום, ולא על ידי המיזם המשותף, כנדרש בחוק, וכפי שמקיימות חברות פרטנר והוט מובייל, במיזם המשותף שלהן, שנקרא PHI.
לאחר כשלוש שעות מתחילת התקלה העלתה WE4G הודעה בדף הפייסבוק, שזכתה למעל 300 תגובות. חלק ניכר מהתגובות הוא ביקורתי, אך חלק אחר הוא דווקא סלחני ביותר, באופן שעלול לעורר חשד לגבי "תגובות מטעם" ביוזמת החברה.
לשון הפוסט: " לקוחות יקרים, קיימת תקלה נקודתית ברשת we4G, אנו מודעים לתקלה והצוותים שלנו מטפלים בה כעת. אנו מתנצלים על אי הנוחות ומודים לכם על הסבלנות".
טענה זו לא עולה בקנה אחד עם המצב ההנדסי, מפני שלחברה אין כלל רשת סלולר. לו הייתה תקלה ברשת, היא לא הייתה יכולה להיות נקודתית, אלא הייתה משפיעה גם על לקוחות סלקום וגולן טלקום, "שותפותיה" לרשת, אשר מופעלת בידי סלקום בלבד.
תקלה בחברה אחת בלבד, מעידה על תקלה שאינה ברשת עצמה, אלא למשל, בציוד המחשוב של החברה, שיש לו ממשק עם הרשת המשותפת.
שוק הסלולר
באופן כללי, השקת חברת WE4G הייתה מהלך שהצמיד את מחירי הסלולר לתחתית, כאשר החברה מציעה קווים שמהווים מחירי הפסד לכל חברת סלולר ממשית, אשר צריכה להקים ולנהל רשת סלולר מלאה. מהלך זה לא רק גורם להתאדות הרווחים בשוק הסלולר, אלא גם מדרדר את רמת השירות של החברות וזמני המענה של שירות הלקוחות. תקלות רשת קודמות, בחברות אחרות, לא הובילו להליכי אכיפה משמעותיים מצד משרד התקשורת.
במקום לייצב את השוק, המשרד משמר את המצב הקיים בכך שהוא מתכוון להקל על חברות התקשורת בנוגע לרף המענה הנדרש לשירות לקוחות בטלפון, מהלך שמעביר את סמכות האכיפה בנושא מהרשות להגנת הצרכן, למשרד התקשורת עצמו, באופן שרומז לחברות שניתן להמשיך לספק שירות רעוע, מבלי לדאוג בנושא האכיפה. לפי כללי הרשות להגנת הצרכן, המענה חייב להינתן תוך שש דקות ולכן כל לקוח יודע בודאות האם החברה עמדה בחובה שלה או לא. לפי כללי משרד התקשורת, ישנו היתר לא לעמוד במגבלת שש הדקות ב-15% מהשיחות בממוצע לאורך שבועיים – כלל שלא מאפשר ללקוח לדעת אף פעם, האם החברה עמדה בכללים או לא, בשיחה הספציפית שבה לא זכה לקבל מענה תוך שש דקות או בכלל.
