שר החינוך רפי פרץ אמר כי מערכת החינוך תתייחס לאירועי האלימות המינית שנחשפו במהלך הקיץ, והתחייב להגדיל את תקציב תנועות הנוער והחינוך הבלתי פורמלי כדי להקיף את עולמם החינוכי של ילדי ישראל גם מעבר לשעות הלימודים. "מערכת החינוך צריכה להטמיע ערכים לא פחות ממה שהיא צריכה להכשיר לשוק העבודה בישראל", אמר שר החינוך בישיבת ועדת החינוך של הכנסת, "אני לא מתכוון להמשיך את סדר היום החינוכי בישראל בלי להתייחס לאירועי הקיץ במערכת החינוך. עבודתנו אינה נגמרת בתום יום הלימודים, תפקידה של המערכת מכריעה בעיצוב דמותו של התלמיד. נחזק את שנת השירות, תנועות הנוער, המכינות, החוגים ושעות הפנאי. רוצים לעצב חברה מוסרית אוהבת אדם וחברה. אני רואה ערך עליון בחיזוק החינוך הבלתי פורמאלי, שיפוץ מבנים של התנועות, כפרי הנוער וכו'", דברי פרץ.

ועדת החינוך התכנסה היום (שני) לישיבת היערכות מיוחדת לשנת הלימודים הקרובה. הדיון הקיף את הפערים בחינוך ועד דרישות המורים לתיקון הפנסיות ותנאי השכר שלהם, ומהדברים עלה כי שלושה שבועות לפתיחת שנת הלימודים וסוגיות קריטיות רבות עדיין אינן פתורות.

"שכרו ומעמדו של המורה התחזקו בשנים האחרונות אבל עדיין יש לעשות רבות כדי לחזק את מעמדו של המורה", אמר יו"ר הועדה, חבר הכנסת יעקב מרגי (ש"ס), שבחר לפתוח את הישיבה בהתייחסות למצב שכר המורים ואיומי השביתה של הסתדרות המורים. "עדיין מורים מתמודדים עם קשיים רבים. נדרש שינוי מערכתי ויכול להיות ששינוי כזה יקרה רק אם נקבל את ברכת כל עושי המלאכה במשרדים הייעודים. לא עוד רפורמות על גבי רפורמות… צריך משנה סדורה איך לעשות מערכת שוויונית בחסות הממלכה". בין הנושאים אליהם התייחס מרגי עלתה הדרישה להמשך התקצוב והוספת המשאבים, בדגש על בניית כיתות במגזר הערבי, המשך תכניות ליווי המורים וביניהם מורה ותיק צמוד לכל מורה חדש, שהחלה בשנים האחרונות והתנסתה השנה בקרב 9,000 מורים חדשים והכרזה רשמית על הרפורמה המקיפה בחינוך המיוחד האמורה להגדיל באופן משמעותי את כמות הילדים שילמדו בחינוך המשלב.

ועדת החינוך (צילום: דוברות הוועדה)

 

שר החינוך פרץ התייחס למעבר מעונות היום לאחריות משרד החינוך, וציין כי מדובר במהלך משמעותי לשמירת חיי הפעוטות, חרף הביקורת על כך שאינו מגובה בעודף תקציב, הנדרש לטענת מבקרי המהלך. "יש חשיבות למעבר מעונות היום תחת אחריות משרד החינוך – זה אירוע משמעותי וחשוב. חשבו שגוף אחד ממלכתי יהיה אחראי על חינוכם של הילדים. המעבר חיוני, ואני בטוח שמשרד החינוך יוכל לתרום מניסיונו הרב לקדם את המשימה החשובה הזו, כמובן בליווי של החלטת ממשלה והתוספות התקציביות הנדרשות".

עוד ציין פרץ שאחד מהישגיו המרשימים של המשרד בשנים האחרונות הוא צמצום דרמטי של מספר בני הנוער הנושרים כאשר רק בשנה האחרונה המשרד הצליח לאתר 14 אלף מתוך 20 אלף בני הנוער שנשרו והכניס אותם לתהליך מסגרתי. פרץ ציין שבשנה הבאה המשרד שם לעצמו כמטרה להחזיר 2,000 בני נוער נוספים נושרים חזרה למערכת החינוך.

מנכ"ל משרד החינוך, שמואל אבואב חזר על ההישגים של המשרד בשנים האחרונות וביניהם עליית מספר הנבחנים בלימודי מתמטיקה ואנגלית ברמת 4 ו-5 יחידות לימוד. "המשרד לקח את חמש יחידות מתמטיקה כאתגר לאומי, לאחר שנים של פחות מ-5% נבחנים בחמש יחידות מתמטיקה בשנה האחרונה 15.4% מכלל תלמידי י"ב נבחנו בחמש יחידות מתמטיקה והמטרה היא להגיע ל-17%" אמר אבואב וציין גם את העלייה במספר תלמידי החינוך הטכנולוגי במקצועות מותאמי תעסוקה עתידית ובכמות בני הנוער שלוקחים חלק בפעילות של תנועות וארגוני נוער. "בשנת 2017 486 אלף היו בתנועות וארגוני הנוער והשנה הגענו ל-572 אלף תלמידים. בשנה הבאה אנחנו רוצים לעבור את ה-600 אלף תלמידים". על כך הוסיף שמשרד החינוך מתכוון להמשיך במגמת פיצול כיתות הלימוד ביסודי בשביל לצמצם את מספר התלמידים בכיתה והרפורמה צפויה להגיע לסופה עם פיצולן של כיתות ו' בעוד שנתיים.

אחת הדרמות המרכזיות שסיפקה הוועדה הייתה ההודעה של מזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן דוד, על כך שמשבר הפנסיות וימי מחלה, שסביבו הסתדרות המורים מתדיינת מול משרד האוצר מעל לשנתיים, רחוק מלהסתיים. "אם העניין לא יסודר – שנת הלימודים לא תיפתח", אמרה. "הודענו את זה למשרד האוצר ולשרים. כולם מדברים על ההון האנושי והחשיבות שלו אבל מעשים לחוד ודיבורים לחוד, מי שרוצה לשפר את מצב החינוך בישראל צריך להתמקד במעמד המורה", אמרה בן דוד והעבירה ביקורת קשה על משרד האוצר בטענה שהפקידות 'מורחת' את הסתדרות המורים. "זה לא רק השכר. מטילים על מורים תפקידים שאינם רק של אנשי חינוך, מטפלים בהרבה טפסים ודברים שלא קשורים לחינוך. העומסים המטורפים גורמים לאנשים לעזוב את המערכת".

תלמידים במבחן. ארכיון, למצולמים אין קשר לכתבה. (צילום: יוסי זליגר/פלאש90)

בן דוד, ביחד עם מספר נוכחים בוועדה וביניהם מנשה לוי, יו"ר איגוד מנהלי בתי הספר, וראשי רשויות העבירו ביקורת קשה על אופן יישום הרפורמה בחינוך המיוחד. בעוד כל הנוכחים טענו שקיומה הנו בעל ערך רב ומצביע על שינוי כיוון מבורך של המשרד, היישום שלה לוקה בחסר בעיקר בגלל חוסר בתקצוב כוח אדם טיפולי וגרעון בהכשרת הסגל החינוכי. "חסרים למעלה מ-500 מורים בתחומים הפרה הרפואיים. חסרים מורים בדרום ובצפון, צריך לתמרץ הכשרה והשקעה במורים בשביל שילוב. אנחנו בעד שילוב, אבל שילוב שלא יזיק ויכביד על המערכת", אמרה בן דוד. "מתעסקים הרבה בברזלים ותשתיות אבל לא מתעסקים בהכי חשוב: עובדי הוראה מוכשרים שיובילו את זה. להביא עובדים ולהגיד להם שזה המצב זה לא הדרכה, שלושים שעות הכשרה זו לא הדרכה. אי אפשר לצפות מעובדי הוראה שלמדו ארבע שנים חינוך רגיל ולא התמקצעו בנושא לעבור קורס מזורז", סיכמה בן דוד.

חבר הכנסת מיכאל ביטון (כחול-לבן) דרש במליאה שהוועדה תדרוש כבר מעכשיו, לפני הבחירות עצמן, לעגן את שכר המורים והתקציבים הנדרשים לרפורמות בתקציב 2020. "אי-אפשר למסמס כזה דבר, במיוחד כשמדובר במהלכים רציניים", אמר ביטון וטען כי לאחר שמשרד החינוך סיפר על תכניות ההרחבה העתידיות של המשרד וביניהן בנייתן של עוד אלפי כיתות לימוד, כיתות הכלה לשילוב החינוך המיוחד, ומבני חינוך משלימים כמו חצרות ומגרשים חינוכיים ועוד. "את מעמד ושכר המורים צריך לעגן בתקציב. גם את הקטנת הכיתות", אמר זאב גולדבלאט, יו"ר פורום ועדי ההורים היישובי שהצטרף לקריאה של הסתדרות המורים והח"כים השונים לבסס את הבטחותיהם בחקיקה עתידית.

"יש קשר אורגני ישיר בין מערכת חינוך ורמת האלימות בכל חברה שהיא", אמר חבר הכנסת אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל) בביקורת על כך שמשרד החינוך לא עושה דיו כדי לשפר את מערכות החינוך ביישובים הערביים במקביל לכך שכיום ישנן בין 12 ל-14 אלף מורות מובטלות בחינוך הערבי. "החברה הערבית כורעת תחת נטל האלימות והפשיעה באופן לא פרופורציונלי מול החברה היהודית, כולל מקרים של שימוש בנשק בבתי הספר. דברים כאלו דורשים תקציב ומאמץ אבל המדינה לא מיישמת את האחריות".

תלמידים ערבים במקיף אבו גוש, למצולמים אין קשר לכתבה (צילום: יצחק הררי / פלאש 90).

"יש פער של אלפי שקלים בתיכון בין תלמיד ערבי ליהודי", הוסיף חבר הכנסת יוסף ג'בארין (חד"ש-תע"ל). "זה דורש תקצוב דיפרנציאלי בתיכונים. השנה לפחות 3,000 ילדים בדואים בנגב נמצאים ללא מוסד לימודים ללכת אליו". ג'בארין פנה בפנייה לפרץ בדרישה לא להשתתף באירוע הוקרה לרב יצחק גינצבורג האמור להתקיים ביום חמישי הקרוב בגלל שלל האמירות והמעשים שלו לאורך השנים וביניהם תמיכתו במחבל היהודי ברוך גולדשטיין ומתן חתימה על הספר 'תורת המלך'. פרץ בחר שלא להגיב לו אך חבר הכנסת מרגי ענה שהשר מסר שאינו מתכוון לקחת חלק באירוע.​