ארגונים המפעילים מסגרות לנכי נפש דורשים ממשרד הבריאות להעלות את התעריף המשולם להם, כדי שיוכלו להעסיק עובדים סוציאליים בתנאים אליהם התחייב המשרד. לטענת הארגונים, שפנו בשבוע שעבר לבית המשפט המחוזי בחיפה, המשרד מפר את צו ההרחבה לעובדים הסוציאליים ממרץ 2017, שקבע כי השכר ותנאי ההעסקה של העובדים הסוציאליים במסגרות במימון המדינה יושוו לאלו הנהוגים בשירות הציבורי. בנובמבר 2018 התחייב משרד הבריאות ליישם את ההסכם גם במסגרות במימונו, אך לטענת הארגונים תעריפי האשפוז המשולמים להם לא עודכנו בהתאם, והם נאלצים לשאת בעלויות או לחשוף את עצמם לתביעות של עובדיהם.

הארגונים טוענים כי הם כבר 'ספגו' את עלויות השכר הנוספות, כדי לא לסכן את עצמם בעבירה על החוק ומתוך דאגה לעובדיהם, אך מצב זה אינו יכול להימשך ופוגע בשירותים שהם מעניקים לנכי הנפש.  "מצב זה מסב לספקי השירותים חסרון כיס משמעותי, ומסכן את יכולתם הכלכלית לספק שירותים חיוניים למשתקמים", נכתב, "אם לא יתוקנו הפרותיו של משרד הבריאות, ספקי השירותים יאלצו לצמצם את השירותים הניתנים למשתקמים, להפחית שכר עובדים, לפטר עובדים ואפילו לסגור מסגרות דיור הפסדיות. הראשונים להיפגע ממציאות כזו – הם המשתקמים עצמם".

העתירה הוגשה על ידי ׳פורום בריאות הנפש׳, המאגדת את העמותות המפעילות הוסטלים ודיור מוגן לנכי נפש בקהילה כחלק מסל השיקום שמעניק משרד הבריאות, וחלק מהעמותות עצמן – אנוש, רעות ומרכז הורים נהריה. בסך הכול מועסקים בעמותות כ-2000 עובדים סוציאליים. העותרות מיוצגות ע"י עו"ד גבריאל דיסני ועו"ד יונתן פרידמן ממשרד ש. פרידמן ושות'.

העיוות בשכר נמשך שנתיים וחצי לאחר חתימת הצו שנועד לתקן אותו

צו ההרחבה לעובדים הסוציאליים במגזר ספקי השירותים ניתן במרץ 2017, וקבע כי השכר ותנאי ההעסקה של העובדים הסוציאליים במסגרות פרטיות שמעניקות שירות למדינה יושוו לתנאי העובדים הסוציאליים המועסקים במגזר הציבורי – כלומר בממשלה וברשויות המקומיות. מטרת הצו היתה לתקן עיוותים שנוצרו עקב הפרטה של שירותי רווחה רבים, שמשמעותה מעבר מהעסקה ישירה של העובדים ע"י המדינה או הרשויות המקומיות לרכישת השירות ממפעיל פרטי דרך מכרזים. במצב זה, כדי לזכות במכרזים נאלצו מפעילי השירותים לצמצם עלויות ככל האפשר, גם על חשבון שכר העובדים במסגרות, ויצרה מעמד של עובדים סוציאליים בהעסקה קבלנית ששכרו ותנאי העסקתו נמוכים בהרבה ממה שנקבע בהסכמים הקיבוציים במגזר הציבורי. הצו פורסם בעקבות 'הסכם עובדי הקבלן' שחתם ביולי 2015 יו"ר ההסתדרות דאז אבי ניסנקורן עם שר האוצר משה כחלון, שקבע שורת מהלכים לשיפור מצבם של עובדי הקבלן במגזר הציבורי.

חשוב לציין כי מעמדו החוקי של צו ההרחבה הוא כשל חקיקת מגן, כלומר זכויות המוקנות לעובד שלא ניתן לוותר עליהן. הצו חל על כל עובד סוציאלי המועסק על ידי ארגון המספק שירותים לאחד ממשרדי הממשלה. המשמעות היא שבמקרים של הפרת הצו, העובד יכול לתבוע את המעסיק על הפרת חוקי העבודה.

משרד הרווחה, המפעיל מסגרות רבות בהן מועסקים עובדים סוציאליים, החיל את הצו באופן מיידי. משרד הבריאות, שמפעיל גם הוא מסגרות דומות, לא עשה זאת. ורק בנובמבר 2018, מעל שנה וחצי מכניסת צו ההרחבה לתוקף, הודיע משרד הבריאות שהוא מעדכן את התעריף שישולם למסגרות. עם זאת, העדכון שקבע משרד הבריאות נמוך מהעדכון של משרד הרווחה. עמותת "פורום בריאות הנפש" הגישה למשרד חוות דעת מקצועית ודרשה שהעדכון יתבצע בהתאם לה, על פי חוות הדעת יש לעדכן את התעריף בכ-50% כדי לשלם לעובדים הסוציאליים את השכר המגיע להם, בנוסף לעליית שכר המינימום במשק בעקבות קיצור שבוע העבודה בשעה. בנוסף הודיע משרד הבריאות כי לא ישלם למסגרות על החודשים שחלפו מכניסת הצו לתוקף ועד ההודעה על העדכון.

לפי העתירה, במרץ 2019 הודיע משרד הבריאות על "פשרה" לפיה משרד הבריאות ישלם לספקי השירותים את התעריפים המעודכנים באופן רטרואקטיבי רק החל מחודש ינואר 2018, וזאת, רק בתנאי שספקי השירותים יחתמו על תצהיר בו הם מוותרים על טענותיהם לתחולה של צו ההרחבה עד ליום 1.11.18, בעתירה נכתב כי "משרד הבריאות 'הסכים' לשלם לספקי השירותים באופן רטרואקטיבי רק מחודש ינואר 2018 – 'לפנים משורת הדין' כביכול – וגם דרש מספקי השירותים והעובדים הסוציאליים לוותר על תשלומים רטרואקטיביים שהם זכאים להם מיום תחולת הצו, קרי ממרץ 2017 ועד סוף שנת 2017. אם לא די בכך, הרי ש'הפשרה' שמשרד הבריאות הציע – וליתר דיוק 'כפה' – טמנה בחובה בעייתיות נוספת: עדכון התעריפים שבוצע עד כה לא שיקף את מלוא המשמעותיות ו/או העלויות הכספיות המוטלות על ספקי השירותים בקשר עם החלת צו ההרחבה על העובדים הסוציאליים המועסקים אצלם".

עדכון תעריף האשפוז שקבע משרד הבריאות רחוק מלאפשר את תנאי השכר לעו”סים (גרפיקה: אידאה)

"משרד הבריאות מפעיל לחץ כלכלי פסול על הארגונים"

לטענת העותרים, משרד הבריאות מסרב לשלם לספקי השירותים את התעריף לשירותי סל השיקום שאינם שנויים במחלוקת, ואף "מפחית את תעריפי הדיור לכל אותם ספקים אשר לא הסכימו לאותה 'פשרה' שהמשרד יזם ושאין כל סיבה לקבלה, ואשר לא הסכימו לחתום על תצהיר הכולל וויתור על זכויותיהם ובכלל כך וויתור על הזכות לפנות לבית המשפט הנכבד בתובענה זו. מדובר בהפעלת לחץ כלכלי פסול, המהווה הפרת כל נורמה בסיסית של התנהלות סבירה, הוגנת ועניינית שמשרד הבריאות מחויב אליה כגוף ציבורי".

לטענת העותרים משרד הבריאות "הודה" שהוא צריך לעדכן את התעריף בעקבות כניסתו של צו ההרחבה לתוקף, וכעת ישנן שתי מחלוקות – הראשונה לגבי מועד העדכון, והשנייה לגבי גובה התעריף. ביחס למועד העדכון, משרד הבריאות מוכן לשלם לארגונים רק מנובמבר 2018, למרות שהצו נכנס לתוקף במרץ 2017. ביחס לגובה העדכון טוענים העותרים כי הדוח המסכם שעל בסיסו ערך המשרד את העדכון הוא שגוי, ומבקשים שהעדכון יהיה על בסיס חוות הדעת שנכתבה עבורם על ידי חברת 'שחק המומחים לשכר בע"מ' בראשות שמואל נחמני, ששימש במשך 14 שנים כסגן בכיר לממונה על השכר באוצר.

"הראשונים להיפגע הם המשתקמים עצמם"

העותרים טוענים שחישובי התעריפים בדוח המסכם הביאו בחשבון דרגות שכר נמוכות בהרבה מאלו שנקבעו במדריך למעסיקים שפורסם ע"י איגוד העובדים הסוציאליים בנובמבר 2018 בעקבות צו ההרחבה. בעתירה נטען כי הוותק הממוצע שנלקח בחשבון בדו"ח המסכם היה נמוך בהרבה מהנדרש: "רק לשם המחשת האבסורד – הוותק הממוצע שחושב בדו"ח המסכם נע בין שנה אחת לחמש שנות ותק, זאת, בעוד שרבים מהעובדים הסוציאליים שירתו בצבא או בשירות לאומי ושירות כאמור מוכר כוותק מקצועי בעת קביעת שכרם. באופן זה, עובד סוציאלי שרק סיים לימודיו (לא העובד הממוצע, אלא העובד בעל הוותק הנמוך ביותר) יהיה בעל ותק מינימאלי של בין 4-5 שנות ותק (כולל "מסלול נמרץ")."

בנוסף נטען בעתירה כי בדו"ח המסכם נקבע כי אין רלבנטיות לרכיב בשם "משמרת שניה". מדובר בתוספת בסך 20% הקבועה בצו ההרחבה המגיעה לעובדים המועסקים במסגרות החל מהשעה 14:00. בפועל, במסגרות דיור רבות נדרשים העובדים הסוציאליים לעבוד פעמים רבות לאחר השעה 14:00. זאת מכיוון שחלק ניכר מהמשתקמים יוצאים לעבודה וחוזרים למסגרות בסביבות שעה 14:00. על כך נכתב בעתירה, "עמדתו של משרד הבריאות כאילו התוספת בגין משמרת שניה 'איננה רלבנטית' תמוהה ואבסורדית. שכן פועל יוצא ממנה הוא שהמשתקמים החוזרים למסגרות הדיור כמעט ולא יפגשו בעובד סוציאלי, או, שמא משרד הבריאות מבקש לעודד את המשתקמים שלא לצאת לעובדה, התורמת לשיקומם?".

תגובות

מאיגוד העובדים הסוציאליים, שאינו צד בעתירה זו, נמסר בתגובה: "כאיגוד נלווה כל עובד שירצה לתבוע כי לא משלמים לו על הצו. אנחנו תומכים בכך שמשרד הבריאות והאוצר יעבירו את הכספים, אבל זה לא מוריד מכך שלמעסיק יש אחריות לשלם, הוא ניגש למכרז שתנאיו היו ידועים. נעמוד מאחורי כל עובד שרוצה לקבל את התנאים שמגיעים לו".

במשרד הבריאות סירבו להגיב לדברים.