משרד התקשורת פרסם שימוע לפני החלטה שמטרתו לשים קץ "לטרטור" שמנוי עובר בעת תהליך המעבר מחברה לחברה. בשימוע מוצע להטיל על חברות התקשורת את האחריות לאיסוף ציוד הקצה מבית המנוי, או לחלופין להטיל על החברות את עלויות משלוח הציוד אם יבחר המנוי לעשות זאת באופן עצמאי. האסדרה החדשה תיכנס לתוקף לאחר קבלת התייחסות לשימוע ופרסום החלטה סופית בעניין זה.

כיום, על מנת להחליף ספק שירותים, על מנויי החברות השונות לפרק את הציוד ולהחזיר אותו בנקודת איסוף במקום ובמועד שהחברה קבעה. המהלך שמציע המשרד אמור לשים סוף לכך. על פי משרד התקשורת, מהלך זה צפוי גם להוביל להגדלת השקיפות כלפי המנויים ולהקטנת חסמי מעבר, וזאת על ידי הרחבת האפשרויות הקיימות למנוי במועד סיום ההתקשרות בכל הנוגע להחזרת ציוד קצה.

נתב של חברת בזק (צילום: באדיבות בזק)

ההחלטה, לכשתתקבל, תוחל על חברות בזק, הוט טלקום, ובעלי רישיון אחוד כגון: בזק בינלאומי, סלקום (נטוויז'ן) ופרטנר, וספקיות האינטרנט הגדולות (ISP) כגון: אינטרנט רימון, טריפל סי, ללא הבחנה בין מנויים קיימים וחדשים. יודגש כי כבר כיום קיימת הוראה דומה ברישיונות בתחום השידורים, ולפיה על בעלי רישיונות לשידורים (הוט מערכות, יס) חלה האחריות לאסוף את הציוד מבית המנוי ללא תשלום.

למרות טענת משרד התקשורת, ההצעה לא נוגעת לחסם תחרות של ממש, אלא לתחום בלתי מוסדר שגורם לעתים לטרחה רבה ללקוחות, או לתשלום של קנסות של מאות שקלים בעבור ציוד משומש, ולעתים גם מיושן וחסר תועלת בעבור החברות עצמן. הסדרת התחום מהווה שינוי בגישת המשרד, שבעבר סירב לטפל בנושא למרות תלונות צרכנים ופניות המועצה לצרכנות. אתרים למסירת חפצים כמו 'אגורה' מלאים בנתבי תקשורת שלא הוחזרו לחברות, מסיבות שונות.

מנגד, איסוף מוסדר ומלא של הציוד הישן עשוי להפחית את היקף הפסולת האלקטרונית שנוצרת בתחום. עם זאת, ככל שתיושם מדיניות החסרת ציוד ללא תשלום, כפי שהמשרד מעוניין לקדם, הרי שעלות הפינוי צפויה להיות מוטמעת בתשלום החודשי. מדובר בשקלים בודדים בחודש, ומעניין לגלות האם יהיו חברות שיסכימו לספוג אותה ללא ייקור השירות ללקוח.