שביתת עובדי המעבדות, שהתקיימה לפני כשבועיים במחאה על עומסי עבודה קשים, דפוסי העסקה בעייתיים וקושי בגיוס עובדים, הציפה שוב את המצוקה בה נמצאת מערכת הבריאות בישראל. מבדיקת 'דבר' עולה כי עקב תנאי ההעסקה הקשים, אין כמעט עובדי מעבדות צעירים שנכנסו למערכת. המחסור בכוח אדם הוא תוצאה של תנאי קבלה מחמירים לעבודה לא מתגמלת מבחינת שכר. בעקבות המחסור החמור, המדינה ובתי החולים מעסיקים עובדי מעבדה בחוזים אישיים, ומגייסים גמלאים לחזור לעבוד.

כבר בדו"ח מבקר המדינה משנת 2016, הזהיר המבקר ממצב כוח האדם במעבדות. בדו"ח נכתב על מחסור בעובדי מעבדות בבתי החולים הממשלתיים כי "ההתקדמות המואצת והמתמדת בתחום בדיקות המעבדה הרפואית, התפתחות תחומי ההנדסה הגנטית, הביולוגיה, הביוכימיה ולימודי המעבדה הרפואית, וכן הדרישות ההולכות וגוברות בתחום הבדיקות החדישות מעלות את הצורך בעובדי מעבדה מיומנים שמעמדם מוכר על-פי תקנות המעבדות". הביקורת העלתה כי משרד הבריאות לא קבע תקן מזערי לכוח אדם לעובדי מעבדה, וכל בית חולים קובע את היקף כוח האדם במעבדות שלו. בנוסף עלה כי קיים מחסור בעובדי מעבדה בבתי החולים הכלליים-ממשלתיים בכלל מקצועות המעבדנות, וכי 50% מעובדי המעבדות הרפואיות בבתי החולים הממשלתיים הם מעל גיל 55. למרות זאת נורות האזהרה לא נדלקו, ולא הוכנה תכנית מתאימה לגיוס ולקליטה של עובדי מעבדה חדשים.

לדוח המבקר קדמו שני עשורים של הידרדרות במעבדות. בשנת 1995 נחתם הסכם עם שכר מכובד לתקופה ההיא: כדי לעבוד במעבדה נדרשו לימודים של שנתיים או תואר ראשון, והשכר היה נמוך רק במעט משכר הרופאים. ברקע ההסכם עמד רצון הרגולטור (משרד הבריאות) להכניס למערכת עובדים איכותיים ובעלי השכלה.

עובדי ועובדות המעבדות מפגינים במרכז הרפואי ע"ש שיבא בתל השומר, 1 באוגוסט 2019 (צילום: דוברות ההסתדרות)

בשנים אלו נקבע בתקנות משרד הבריאות כי עובדי מעבדות יהיו רק בעלי תארים מתקדמים, ונדרשים לעשות סטאז', לעבור מבחן הסמכה, ולאחר התמקצעות של ארבע שנות עבודה לעבור מבחן נוסף – בדומה לרופאים. בנוסף לכך, רק עובד שמוגדר בכיר יכול לשחרר תשובה מהמעבדה.

קושי נוסף במבנה ההעסקה בענף הוא היעדר אופק לקידום. עובד במעבדה בהשכלת דוקטור מגיע לדרגת שכר מקסימלית תוך 6 שנים. מנהלים לא מקבלים תגמול על ניהול, כך שיוצא שלהיות מנהל זו ירידה בשכר. התוצאה היא מחסור במנהלי מעבדה.

מ-2008 גברו האזהרות שאוכלוסיית עובדי המעבדות מתבגרת ושלמעלה מ-60% מעובדי המעבדות הם מעל גיל 62, רובן נשים, ושצעירים לא מגיעים לתחום. את המצוקה מסבירים עובדים בענף בכך שדרישות התפקיד הגבוהות כוללות ציון פסיכומטרי המקביל לדרישות הכניסה של לימודי רפואה, ושהמקצוע "לא משווק נכון". כיום רק 7% מהעובדים הם צעירים שנכנסו למעבדות בשנים האחרונות. מנתונים של הסתדרות המיקרוביולוגים, הכימאים ועובדי המעבדות עולה כי 27% מהעובדים נוטשים את הענף בשנתיים הראשונות לעבודה.

בנוסף לכך, בשנים אלו חלה התפתחות טכנולוגית מואצת בעולם הרפואה, שנשענת יותר ויותר על המעבדות, דוגמת הרפואה האישית, המיפוי הגנטי, אחריות על פוריות והפריה חוץ גופית. לעובדי המעבדות נוספה עבודה רבה, אך התקנים לא הוגדלו. לדוגמא, הכנסת הפריות חוץ גופיות לסל התרופות מעלה את הביקוש לטיפול, ואת העומס על המעבדות שמאפשרות אותו, כשבמקביל יש מחסור חמור באמבריולוגים, המבצעים את ההפריה החוץ גופית, שצריכים לעבור הכשרות קשות.

שביתת עובדי המעבדות הרפואיות (קרדיט: אגף הדוברות בהסתדרות)

למרות הבדיקות החדשות והעבודה שהתווספה בעקבותיהן, התקינה לא השתנתה ב-30 שנה האחרונות ובעשור האחרון המעבדות צועדות קדימה. לדוגמא, המלחמה של משרד הבריאות בזיהומים, שדורשת מחלק מהמעבדות לעבוד 24 שעות ביממה, כאמור ללא תוספת תקנים וללא שינוי בשכר. כאמור, גם את התקנים הקיימים משרד הבריאות מתקשה למלא.

המלצות המבקר מהדו"ח ב-2016 מציינות כי  על משרד הבריאות "לבחון את סוגיית כוח האדם במעבדות הרפואיות בבתי החולים הכלליים-ממשלתיים. עליו לבחון קביעת תקינת סף לכוח האדם במעבדות רפואיות, לפי אופי הציוד והמכשור הקיים בה, כדי שיתאפשר מתן שירות ראוי בהתחשב ברמת מיכון המעבדה. כמו כן יש להביא בחשבון את הצורך בהכשרת עובדים ובגיבוי למתן שירות במקרים דחופים בכל שעות היממה (תורנים וכוננים – ט.כ)".

דפוסי העסקה בעייתיים

בעקבות הקושי בגיוס עובדים חדשים, הוציאה נציבות שירות המדינה לפני כשבועיים מכתב למנהלי בתי החולים על גיוס רוקחים ועובדי מעבדה גמלאים עם נהלים לגיוסם. בנוסף לכך, מציעים לעובדים חדשים להיקלט בחוזים אישיים, ולקבל שכר גבוה ב-30-40% מההסכם הקיבוצי. המצב הוא שעובד בעל תואר דוקטור עם 11 שנות ותק מגיע לשכר שעתי של 37 שקלים, כשבמקביל אליו מועסק עובד בחוזה אישי בשכר גבוה פי 2. לא מדובר במקרים בודדים: במרכז הרפואי שיבא לדוגמא מועסקים 300-400 עובדי מעבדה, ו-20-30% מהם עובדים בחוזה אישי. 80% מהעובדים מועסקים דרך קרן מחקרים.

שביתת עובדי המעבדות הרפואיות (קרדיט: אגף הדוברות בהסתדרות)

לפי נתוני הממונה על השכר באוצר, השכר הממוצע של עובדי המעבדות בבתי החולים הממשלתיים עמד בשנת 2017 על 15,880 ש"ח לחודש ברוטו. עם זאת, המציאות בשטח מורכבת יותר, מאחר שכאמור, מעל מחצית מעובדי המעבדות הם בעשור החמישי והשישי לחייהם – כלומר צברו ותק וזכויות רבות, בעוד העובדים הצעירים יותר  משתכרים שכר נמוך שלא עודכן. מצב זה מקשה על קליטת עובדים חדשים והתמדה של עובדים בשנים הראשונות. בנוסף, נתוני האוצר אינם מפרידים בין שכר העבודה לבין תוספות שונות, שאינן מחושבות לצורך פנסיה וזכויות סוציאליות.

מתלושי שכר של עובדי מעבדות שהגיעו לידי מערכת "דבר" עולה כי השכר ברוטו לחודש של עובדי מעבדות רבים נמוך מהשכר הממוצע במשק, שעמד במאי 2019 על 10,477 ש"ח. זאת למרות שכל העובדים הם בעלי תואר ראשון לפחות ורבים מהם בעלי תואר שני ושלישי, ומועסקים שעות נוספות רבות מעבר למשרה מלאה. ערך השעה של מרבית העובדים בענף (הנגזר משכר הבסיס וממנו מחושבות הזכויות הסוציאליות) נמוך יחסית, ובמקרים רבים לא רחוק משכר המינימום במשק. גם עם ותק, גמולים ותוספות, שכרם של עובדים רבים נשאר נמוך מאוד ביחס לדרישות התפקיד והעומס. כך למשל:

  • עובד מעבדה בעל תואר ראשון, עם 8.5 שנות ותק עבד משרה מלאה (172 שעות) ובנוסף עוד 172 שעות תורנות (9 לילות וסוף שבוע אחד) ופרמיות בסך 55 שעות, השתכר כ-8,519 שקלים ברוטו לחודש עבור עבודה של 2.5 משרות.
  • עובדת במעבדה בבית החולים איכילוב בעלת תואר שלישי עם 8 שנות ותק, השתכרה 9,756 ש"ח ברוטו לחודש. ערך השעה של עבודתה (ממנו מחושבים שכר הבסיס והשעות הנוספות) היה 35.23 ₪, השלמת הכנסה 539.96, תוספות שכר 37%.
  • עובדת מעבדה של בריאות הציבור בעלת תואר שני, חישוב ותק של 4.75 שנים, ללא גמולים, השתכרה 7,962  ש"ח ברוטו. ערך השעה של עבודתה  34.43 ש"ח. העובדת מקבלת השלמת הכנסה 1452.82 ₪,ו-21% משכרה הם עבודה נוספת.
  • עובד במעבדה בבריאות הציבור, בעל תואר ראשון, עם חישוב ותק של 22.25 שנים, גמולים א+ ב + 1%,דרגה מקסימלית ללא תפקוד א2+, השתכר ברוטו 10,263 ש"ח. ערך שעה של עבודתו היה 46.61 ₪, כאשר 21.3% משכרו הם עבודה נוספת ותוספות.

דוגמא נוספת לתנאי העסקה פוגעניים ניתן למצוא במעבדות שמשרד הבריאות דורש שיעבדו 24/7 אבל בגלל המחסור בכוח אדם נוצר מצב שבו צריך להעסיק עובדים במשמרות של 24 שעות. על-פי החוק, אם עובד עובד 24 שעות מגיעה לו מנוחה אחר כך של 24 שעות לפחות, אז בפועל העובדים מועסקים "רק" 23 שעות כדי לעקוף את זה.

"העיניים של הרפואה בקריסה"

אסתר אדמון, יו"ר הסתדרות המיקרוביולוגים, הביוכימאים ועובדי המעבדות בהסתדרות, התייחסה לנתונים הקשים: "מדובר בהזנחה של מערכות במשך למעלה מעשור. כולם ידעו, כולם התריעו מפני קריסת המעבדות ולא פעלו כדי למנוע זאת. כיום העיניים של הרפואה בקריסה. משרדי הבריאות והאוצר הזניחו, ועכשיו זורקים הכל על העובדים. רופא לא יכול לזוז צעד בלי המעבדה. לדוגמה, המלחמה בזיהומים – נתנו תקנים לרופאים ולאחיות, אבל בלי המעבדה הם לא יודעים כלום על הזיהום. מכיוון שבמשרד הבריאות החליטו למגר את הזיהומים, הנטל נופל על המעבדות. במשרד הבריאות עסוקים בתחרות מי בית החולים שיש בו הכי פחות זיהומים, והכל נופל על המעבדות".

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה כי "העסקת עובדים במדינה ככלל נעשית באמצעות הסכמי עבודה בין המשרד, האוצר, הנציבות ואיגוד העובדים. ההסכם של עובדי המעבדות נמצא כרגע במשא ומתן. מי שמנהל את המו"מ מטעם המדינה זה משרד האוצר".

במשרד האוצר סירבו להתייחס לדברים.