משרד התחבורה, עיריית חיפה, חברת נמלי ישראל ורשות שדות התעופה חתמו אתמול (רביעי) על הסכם המאפשר לקדם תכנון להארכת מסלול שדה התעופה בחיפה. בהסכם התחייבה עיריית חיפה להסיר את כל התנגדויותיה להמשך הקמת נמל המפרץ, ותספק את כל האישורים וההיתרים הנדרשים ממנה. מדובר בשינוי עמדה של ראשת עיריית חיפה עינת קאליש-רותם, שהתנגדה בעבר להקמת נמל המפרץ

לפי ההודעה המשותפת לגופים החתומים, ההסכם נחתם היום בתום מספר ישיבות שהתקיימו בין שר התחבורה, בצלאל סמוטריץ'; ראש עיריית חיפה, עינת קליש-רותם; מנכ"ל משרד התחבורה, קרן טרנר-אייל; סגן וממלא מקום ראש עיריית חיפה, נחשון צוק; מנכ"ל חברת נמלי ישראל, שלמה ברימן; מנכ"ל רשות שדות התעופה, יעקב גנות ונציגים של משרד התחבורה, עיריית חיפה, חברת נמלי ישראל ורשות שדות התעופה.

על-פי ההסכם, אזור הכניסה לנמל המפרץ יתוכנן מחדש באופן שלא ימנע את הארכת מסלול ההמראות והנחיתות של שדה התעופה בחיפה. התכנון הסטטוטורי להארכת מסלול השדה יוגש מחדש ויכלול מסלול של עד 2,100 מטרים. כמו כן, תתוכנן קישוריות של טרמינל השדה לתחנת רכבת חוצות המפרץ.

הישג זה חשוב ברמה הבטיחותית, אך השפעתו על טווחי הטיסה מהשדה בחיפה אינה כה משמעותית, הגדלה כזו מצריכה הארכה ל-2,400 מטר, נושא בו התפשרה העירייה.

ראשת עיריית חיפה עינת קאליש-רותם בעבר, בהיותה חברת אופוזיציה בעיר חיפה, התנגדה קליש רותם להקמת הנמל ואמרה ל'דבר' כי "נמל המפרץ יכלול בתוכו גם נמל דלקים, והגברת הפעילות הפטרוכימית (זיקוק והובלה של דלקים מוזקקים ולא מזוקקים – א.ר) באזור שסובל גם כך מתחלואה ומזיהום היא החלטה בעלת השלכות קשות על התושבים. תכנית הרחבת נמל התעופה הייתה תכנית הדגל של ראש העיר לשעבר עמרם מצנע, וההחלטה על בניית נמל המפרץ לא נבחנה כראוי מול חלופות כלכליות וסביבתיות אחרות".

בהתאם, נעזרה קליש רותם בכך ששטח זעיר של תכנית נמל המפרץ, נמצא תחת השיפוט של העירייה, כדי להגיש עררים ועתירות משפטיות, במטרה לעכב את הקמת הנמל, שתוכנן כך שיפריע לשאיפתה – הרחבת שדה התעופה. כעת הושגה פשרה לפיה מסלול ההמראה בנמל התעופה יוארך ל-2,100 מטר ברוטו, והעירייה תקדם את השלמת בינוי הנמל, כולל נמל הדלקים.

שר התחבורה, בצלאל סמוטריץ' בירך על שיתוף הפעולה עם עיריית חיפה וציין כי פתיחת נמל המפרץ צפויה לפתוח את ענף הנמלים לתחרות ולשפר את רמת השירות עבור משתמשי הנמל. לדבריו, הנמל החדש יאפשר את חיזוק מטרופולין חיפה ויביא עמו מקומות תעסוקה, כבישים חדשים ומרכזים לוגיסטיים מתקדמים.

ראשת עיריית חיפה, עינת קליש-רותם, בירכה גם היא על ההסכמות ואמרה כי מדובר בבשורה גדולה לעיר חיפה ולכל מטרופולין הצפון. "שדה התעופה הוא מנוף כלכלי חיוני לצפון המדינה. כולנו שמחים על תחילתו של שיתוף פעולה עם כל גורמי משרד התחבורה", הוסיפה.

מנכ"ל משרד התחבורה, קרן טרנר-אייל, בירכה על נכונות הצדדים להגיע לפשרות שיאפשרו המשך קידום התכניות החשובות הן למשרד התחבורה והן לעיר חיפה. לדבריה, ההסכם יאפשר לצמצם את העיכובים שנבעו כתוצאה מהתנגדויות של עיריית חיפה וגורמים נוספים, במטרה לשנות את תכנון נמל המפרץ החדש. על-פי התכנון, נמל המפרץ צפוי לפעול במחצית הראשונה של שנת 2021.

‏היום הגענו עם משרד התחבורה להסכמות על הארכת מסלול שדה תעופה חיפה ל- 2100 מ' (ברוטו), משיכת העתירות נגד נמל המפרץ,…

פורסם על ידי ‏עינת קליש רותם – ראש העיר חיפה‏ ב- יום רביעי, 14 באוגוסט 2019

תוצאת הפשרה – הגברת פעילות הדלקים באזור חיפה

בעבר, הציגה קליש רותם, את תכנית פיתוח שדה התעופה כחלק מחלופה כוללת לעתיד העיר חיפה, המבוססת על נסיגה בפעילות התובלה והתעשייה המזהמת, והתבססות על פיתוח התיירות, בזיקה לפתיחת חלקים משטח הנמל הקיים לפעילות תיירותית ומסחרית. ההיתכנות של שדרוג שדה התעופה בחיפה אינה מובנת מאליה, גם באורך תיאורטי של מסלול של 2,400 מטר, ויש החולקים עליה מקצועית. כיום מאפשר השדה בעיקר טיסות לאילת ולקפריסין, כאשר התנועה האווירית ממנו לאילת גברה מעט לאחרונה.

כתוצאה מההסכם, תיווצר בעיר חיפה חלופה של "גם וגם" – כלומר, גם הגברת הפעילות הנמלית, וגם התעופתית. בניגוד למכוניות שיכולות לפעול כיום גם במתכונת חשמלית, למשאיות תובלה, אניות ומטוסים אין יכולת כזו והם מחויבים לשרוף דלקים מהסוגים המזהמים ביותר. הפעילות בשדה התעופה לא צפויה להשתנות באופן מהותי, אך נמל המפרץ עשוי להשפיע באופן ניכר – בנייתו חוסמת את תנועת החול לחופים הנמצאים צפונה ממנו, ולפעילות האניות והמשאיות ולמסוף דלקים חדש תהיה משמעות שלילית מבחינה סביבתית.

מחסן זמני לאירוח מכולות שאינו הכרחי למשק

האינטרס המסחרי של כלל הפעילות הנמלית בישראל מבוסס על הגברתה עד לגבול הקיבולת של הנמלים. פעילות הסחר של ישראל גוברת מדי שנה ומצדיקה שדרוג של תשתיות הנמל בכדי לעמוד בעומס. לצד הפעילות הישראלית, אניות ענק גם עוסקות בפעילות שטעון – פריקת מטענים של מספר נמלי יעד בנקודה אחת, אחסונם הזמני, והטענתן על אניות קטנות יותר, שיעבירו את המטען לנמלים קרובים באזור הים התיכון. ככל שיצליח נמל המפרץ בפעילות זו, הרי שחיפה תשמש גם כ"מחסן" זמני למכולות המיועדות למדינות שכנות. התחרות בתחום זה איננה דווקא מול נמל חיפה הוותיק, אלא מול הנמלים בפיראוס, אלכסנדריה ומלטה – שמציעים נתיב ישיר יותר בדרך מתעלת סואץ למיצרי גיברלטר. פעילות זו טובה מאוד מבחינה מסחרית לנמלים וגם ליבואנים בישראל, אך איננה הכרחית מבחינת צרכי המשק הישראלי ויש לה השלכות של הגברת האפקט הסביבתי השלילי.

במסגרת ההסכם, עיריית חיפה התחייבה להסיר את העתירות המנהליות שהוגשו על ידה ועיכבו את הקמת הנמל. כמו כן התחייבה שלא לנקוט בהליכים משפטיים בעתיד בנוגע להיתרי הבנייה של הנמל החדש.