מרכז השלטון המקומי פנה לבית הדין הארצי לעבודה בבקשת צו מניעה לשביתה עליה הכריז ארגון המורים העל יסודיים. האיום בשביתה, עליו הודיע יו"ר ארגון המורים רן ארז ברביעי השבוע, נובע מהיעדר פתרון לריבוי מטלות על המורים שלא הוסדרו בהסכם הקיבוצי עמם דוגמת שמירה בלילה בטיולים, מחסור קשה בפינות עבודה, פגיעה בתנאי הפנסיה ועוד. איום זה מצטרף לאיומי הסתדרות המורים, המאגדת את המורים בבתי הספר היסודיים, שלא לפתוח את שנת הלימודים על רקע פגיעה בפנסיה ובחישוב ימי המחלה של המורים והיעדר פתרונות לרפורמת השילוב בחינוך המיוחד.

מרכז השלטון המקומי מאגד את הרשויות המקומיות בישראל, שרבים מבתי הספר העל יסודיים נמצאים בבעלותן ולפיכך מהוות מעסיק בפועל של המורים בחטיבות ובתיכונים. תנאי העבודה של המורים בבתי הספר הללו נקבעים בהסכמים קיבוציים עם משרדי החינוך והאוצר. הגשת הבקשה לצו מניעה מביאה את כוונת השביתה לפתחו של בית הדין הארצי לעבודה, שיכול לקבל אותה, לדחות אותה או לנסות לגשר בין הצדדים. יש לציין כי ביחס לשביתה בבתי הספר היסודיים לא הוגשה עדיין בקשה לצו מניעה מטעם משרד החינוך, המנהל משא ומתן עם הסתדרות המורים.

כיתה ריקה בירושלים (יונתן זינדל / פלאש90)

לטענת מרכז השלטון המקומי, ארגון המורים חתם על מספר הסכמי עבודה מאז שנחתם לראשונה הסכם 'עוז לתמורה' בשנת 2011 בין ארגון המורים למדינה והשלטון המקומי. כפי שציין המרכז בבקשה לצו מניעה, ההסכם האחרון נחתם במרץ 2018 ובו הוסדרו בין היתר תוספות שכר ונקבע שישרור שקט תעשייתי עד פברואר 2022.

ברביעי השבוע הכריז ארגון המורים על סכסוך עבודה ואיים לא לפתוח את שנת הלימודים, במידה ומשרד האוצר ומשרד החינוך לא יגבשו תכנית מסודרת לפתרון עשרות בעיות ביורוקרטיות הפוגעות בתנאי העבודה של המורים. בין הסוגיות עליהם יוצא הארגון למאבק ישנם סעיפים רבים הקשורים לתנאי עבודתם של המורים שנמצאים בחוסר הסדרה וביניהם; חובת המורים לשמור בלילות בטיולים כאשר זה לא מתוקף תפקידם, מורים הנאלצים לעבוד בשבת (ישיבות עבודה מפגשים וכו') כולל בחינוך הדתי, ללא תשלום, מחסור בתקנים של יועצות חינוכיות, אי קיומו של חופש שנתי למנהלים, מחסור קשה בפינות עבודה, פגיעה בתנאי הפנסיה, עומס חריג על מורים בעקבות הרפורמה בבחינות הבגרות ללא תגמול פרטני, עודף 'טופסולוגיה' ופרוצדורות בירוקרטיות שרק האמיר עם השנים ופגיעה בשכר ובתנאי העבודה של מורים המתלווים לתהליכי העברת הבעלויות.

בבקשה שהוגשה לבית הדין ע"י המרכז לשלטון מקומי, טען המרכז שהסכם בין הצדדים מהווה מיצוי מוחלט של כל תביעות הצדדים בכל הנוגע לדרישות כלכליות או תוספות שכר.

לטענת המרכז לשלטון מקומי מדובר בהסדרים קונקרטיים שחלקם כבר היום נמצאים בדיון מול הארגון ובין הארגון למדינה כאשר חלקם מוכרים כבר שנים ואינם נדרשים להכרזת שביתה בגינם ולגבי האחרים יש לדון בעת הדיונים על הסכם עבודה חדש.

תגובת ארגון המורים לבקשה עדיין לא הוגשה לבית הדין, אך יו"ר ארגון המורים רן ארז טען במסיבת העיתונאים בה הכריז על כוונת השביתה כי לא מדובר בשבירת 'השקט התעשייתי', מאחר שדרישות הארגון אינן עוסקות בתוספות תקציב אלא בשינוי מערכתי. "ההסכם שחתמנו עד 2022 הוא הסכם שאיננו משביתים בגינו, כל מה שכתוב בהסכם זה אנחנו נכבד, אנחנו נאבקים על דברים שלא הוסדרו באותו הסכם שקורים חדשות לבקרים" אמר ארז.

ארז תקף בחריפות את הבקשה לצווי מניעה שהוגשה מיד לאחר הודעת הארגון על איום בשביתה, ללא מיצוי של משא ומתן עם משרדי החינוך והאוצר. "לצערי הרב, שוב המרכז לשלטון מקומי מזלזל בבית הדין לעבודה. המרכז מבקש צווים באופן אוטומטי, כדי לחמוק מפתרון הבעיות הרבות ולפגוע במורים, בתלמידים ובהורים. הם מזלזלים כי הם בטוחים שיקבלו צווים, הם רואים בבית הדין לעבודה חותמת גומי וכך הם מתנהגים. הגיע הזמן לשים לזה סוף".