שלמה פילבר השאיר במשרד התקשורת מורשת משונה – להתנגד לכל מה שמריח כמו הטבה לבזק, לעתים עד כדי פגיעה באינטרס הציבורי. פילבר, על-פי החשד, ביצע עבירות חמורות, עליהן לא ייתן את הדין מאחר וחתם על הסכם עד מדינה. המדיניות שקידם, ממניעים פסולים לדבריו, היטיבה עם בזק, אבל יכלה גם לקדם את הנחות התשתיות לתקשורת מתקדמת. אולי כדי לנקות את המערכת מהתקופה האפלה אותה מתאר פילבר, כיום במשרד התקשורת פועלים הפוך – ובמידות רבות פועלים להחליש את בזק. אבל ל"ניקוי האורוות" הזה יש גם צד שלילי – עיכוב השקעה בתשתיות במגמה לשלוט בגודל השחקנים בשוק, פוגע גם באינטרס הציבורי.
הפרסום מסוף השבוע לגבי עדותו של שלמה פילבר במשטרה על-ידי גיא פלג בחברת החדשות של "קשת" והתמליל מהחקירה בפוסט ביקורתי בפייסבוק של אלי ציפורי, מסייעים לחדד קו עקבי אליו חתר מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר שלמה פילבר – לגרום להשקעות מסיביות בשוק התקשורת, בייחוד בתשתיות הנייחות. פילבר אמר זאת גם בדיונים בוועדת הכלכלה בכנסת.
הקלות להוט – קו קשוח מול בזק
פילבר אמר אז כי המתווה שגיבשו במשרד, ושהציג בהרבה פורומים, הוא על הסדר בהסכמה עם הוט ובזק שבו המשרד כופה עליהן להאיץ השקעה בתשתיות. "להוט לא יישמתי את חובת הפריסה ב-8% מהמדינה, שם לא משתלם להם לפרוס. אם הם ייאלצו לפרוס תשתיות, מחיר השירות שלהם יעלה. בינתיים הטכנולוגיה השתפרה ואנחנו מוכנים לתת להוט שנת ניסיון להעביר שידורים באינטרנט ולקחת את הכסף ש'נחסך' כדי לשדרג את הרשת ב-92% מהמדינה ולכפות על הוט ברישיון שלה השקעה של מעל מיליארד שקל. זה WIN WIN, ובכך אני גורם להסטה של מיליארד שקל ממקום אחד למקום אחר, אפקטיבי יותר", דברי פילבר.
עוד אמר אז פילבר כי הוא כרגולטור צריך לדאוג שעד 2020 הרשתות יהיו ערוכות לקלוט את היקף הטכנולוגיה המתבקשת. "כרגע אין לנו את זה ביד ויש רק שתי חברות שיכולות לעשות את השדרוג הזה. אנחנו יכולים לעשות רפורמות צרכניות עד אין קץ וזה נהדר, אבל הוועדה צריכה לתת דעתה איך גורמים לשתי החברות, שהן דואופול (הוט ובזק – א.ר), לפרוס סיבים אופטיים גם בפריפריה", אמר.
בסופו של דבר, משרד התקשורת, בהחלטת השר החדש דוד אמסלם, פטר לחלוטין את הוט גם מהשלמת הפריסה הארצית וגם מהשקעה בסיבים אופטיים לבתים. יש לזכור כי ליבת הרשת של הוט כוללת סיבים אופטיים, כמו גם אצל בזק.
לגבי בזק, המצב הוקפא. במשרד התקשורת רוצים שבזק תפעיל את רשת הסיבים שלה לקצב נתונים אולטרה מהיר לשוק הביתי ותספק אותו לכל בית בישראל, אבל במקביל, שלא תוכל ליהנות מהנכס הזה, למרות היותו עתיר השקעה כספית. במשרד תובעים מבזק להתיר לכל מתחרה לשכור ממנה חיבור לכל משק בית, במחיר מפוקח שייקבע על-ידי המשרד. קביעה זו תחזק את בזק אם תהיה יקרה מדי, או תמנע מבזק מלהשיק את השירות, אם תהיה זולה מדי.
שיטה זו לא רק מחייבת את משרד התקשורת לפקח על מחיר בזק בתחומים מונופוליסטיים אלא גם לפקח על עוד מחירים בשוק הלכאורה תחרותי – פיקוח על מחירי השוק הסיטונאי. כך נדרש המשרד למחיר מפוקח לשוק הסיטונאי על בזק ועל הוט, ושוב על הוט במהירות גבוהה וחדשה של 500 מגה, ושוב על בזק בשירות הסיבים העתידי. כך יקבלו אזרחי ישראל את הרע שבכל העולמות – גם פיקוח מחירים אינטנסיבי ומסורבל דוגמת מדינות נחשלות, וגם תחרות בתנאים לא שוויוניים, שתפלה לרעה את הפריפריה, שם רק בזק תפעל.
אם פילבר פעל למען הציבור כפי שאמר, מדוע הוא חשוד?
במשפט אחד, זה לא רק התוכן אלא גם האופן. אף שפילבר הצהיר על כיוונים הגיוניים, הוא פעל בשיטות מפוקפקות, שהפכו אותו לחשוד בפרשת בזק, ולעד מדינה בתיק 4000.
על-פי החשדות, פילבר נפגש בפגישות פרטיות עם אנשים עליהם פיקח, ללא משתתפים נוספים, ללא פרוטוקול או עדכונים מתבקשים. הוא חשוד בהעברת חומרים מקצועיים לצמרת בזק דרך המייל הפרטי, וכן בכך שקידם באופן מואץ את מהלכי ביטול ההפרדה המבנית – מהלך שנבלם. המטרה של הליכים אלו, קשורה לאינטרסים של בזק מול רשות המסים, שלא צלחו והפכו להפסד ענק שממשיך להעיק על הדו"חות של בזק עד היום.
עוד נחשד פילבר בהתנהלות רשלנית מול בזק, תוך שהוא מתפאר בהישג של 76% פריסה תוך שלוש שנים, כשמבקר המדינה חשף בדו"ח נוקב, שחלק נכבד מהפריסה כבר הושלם. נציין רק כי עצם פריסת סיב אופטי, ללא שדרוג ארון התקשורת והתקנת נתב בבית הלקוח, הם רק הכנה לפריסה ולא פריסה ממש, וההפרש הכלכלי בין שני המונחים הוא משמעותי, אך אין בכך כדי למסמס את הביקורת לפיה לא ראוי שמנכ"ל משרד ירקח עסקאות רגולטוריות ללא רקע מקצועי, ללא שימוע וללא גיבוי מגורמי ממשל רלוונטיים אחרים.
המדיניות שהתהפכה ולא לטובת הציבור
מה שקורה היום במשרד התקשורת, זה שמעכבים את בזק בכוח, באמצעות אי מתן אישור רגולטורי, מלתת שירות טוב יותר כדי לתת לחברות אחרות יותר נתח שוק. כך למשל, מונעים במשרד מבזק להשיק אפילו שירות של 200 מגה, בעוד קווי בזק הנוכחיים משיגים 100 מגה בתנאים הטובים ביותר, ו-12 או 15 מגה בלבד בתנאי תשתית רעועים. כל זאת בזמן ש-IBC סלקום ופרטנר מציעות 1,000 מגה והוט מציעה 500 מגה. תפקיד משרד התקשורת אינו לדאוג לחברה ספציפית, או למתחרות שלה, או אף לתחרות בכללותה – יש גורמים אחרים במדינה שזה תפקידם כמו משרד האוצר או רשות התחרות. תפקיד משרד התקשורת הוא לדאוג לציבור לשירותי תקשורת באופן שוויוני מתקדמים במחיר סביר. המדיניות בה נוקט משרד התקשורת לא רק מפלה בין חברות תקשורת, אלא גם בין אוכלוסיות שלמות, לפי מקום מגוריהם.