נבחרת הנשים של ישראל תארח מחר (ג') בשעה 19:00 באצטדיון רמת גן את נבחרת דנמרק, במסגרת מוקדמות אליפות אירופה 2021. ישראל הפסידה במשחק הראשון בטורניר המוקדמות לנבחרת איטליה ותנסה להפתיע את סגנית אלופת אירופה במטרה לצבור נקודות ראשון בקמפיין. בהכנה למשחק פגשנו את נאדיה נדים כוכבת נבחרת דנמרק ופריז סן ז'רמן לראיון על התפתחותו של כדורגל הנשים בעולם והמסע המיוחד אותו עברה מאפגניסטן לדנמרק ולפסגת כדורגל הנשים העולמי. 

אני חושבת שאם את רוצה לשנות דברים, את צריכה לדבר על זה ויש כל-כך הרבה דברים שאני רוצה שישתנו, בכדורגל הנשים או בכלל בעולם.

נאדיה נדים וכתב 'דבר ספורט' ליאור ברטל בתל אביב. 1 בספטמבר 2019 (צילם: אידאה)

החלוצה בת ה-31 היא אחת הספורטאיות המרתקות בעולם, בעלת סיפור חיים בלתי נתפס וסגנון כדורגל מרהיב. היא נולדה בינואר 1988 בבירת אפגניסטן, קאבול. בשנת 1996 השתלט משטר הטליבאן הפונדמנטליסטי על יותר מ-80% מהמדינה, כולל הבירה קאבול. הטליבאן החיל על השטחים שבשליטתו את חוקי הקוראן כחוק מדינה. לנשים היה אסור ללכת לבתי ספר, לעבודה, או להיות לבד בחוץ. הן היו חייבות לכסות את כל גופן, מלבד העיניים, בבורקה. נשים שנתפסו מפרות את החוק הוצאו להורג מול קהל צופים.

לפני השתלטות הטליבאן, אביה היה גנרל בצבא האפגני. יום אחד, כשהייתה בת 12, קיבלו נאדיה ומשפחה את הבשורה המרה שאביה נרצח ע"י משטר הטליבאן. הפחד ואבל גברו על הכל ואימה החליטה לקחת את בנותיה למסע מסוכן מאפגניסטן לאירופה. אחרי ששיחדו גורמים בשדה התעופה של פקיסטן, המריאו לשדה תעופה באיטליה, התחבאה המשפחה במשאית תובלה שאמורה הייתה להביא אותן לקרובי משפחה בלונדון. אחרי מספר ימים, הגיעה המשאית ליעדה. אך להפתעתן, לא הגיעו בנות משפחת נדים ללונדון, אלא לעיירה קטנה בדנמרק בשם רנדרס, שם משפחת נדים זכתה לקבל מקלט ולאחר מכן אזרחות.

נדים גילתה במדינה החדשה את משחק הכדורגל והתאהבה בו באופן מיידי. לאחר שצדה את עיניהם של מאמנים בטורניר חובבני בו השתתפה והוזמנה לנבחרת הנערות, בהמשך הוחתמה בקבוצת פורטונה הג'ורינג, עמה שיחקה בליגת האלופות משם עברה לליגה האמריקאי ושיחקה שורות פורטלנד. נדים הפכה למהגרת הראשונה בתולדות דנמרק שמופיעה באחת הנבחרות הלאומיות בכדורגל והפכה באופן כמעט מיידי לכוכבת הנבחרת הלאומית. לאחר עונה מוצלחת במנצ'סטר סיטי כעת היא מככבת באחת הקבוצות הגדולות באירופה – פריס סן ז'רמן.

View this post on Instagram

????

A post shared by Nadia Nadim (@nadi9nadim) on

אנחנו פוגשים את נאדיה נדים בלובי בשל מלון "לאונרדו" בת"א, לאחר אימון הבוקר, לקראת המשחק מול נבחרת ישראל בשלישי בערב.

מה את יודעת על כדורגל הנשים בישראל?

"בכנות, אני לא באמת יודעת הרבה על הנבחרת הלאומית. אני זוכרת ששיחקנו נגדן פעמיים ב-2014 ו-2015, פעם כאן ופעם בדנמרק. ואני יודעת שיש להן הרבה אנרגיות ובפעם האחרונה ששיחקנו נגדן היה קשה כי הן השקיעו את הלב ובאו עם המון תשוקה".

יש לך סיפור חיים בלתי רגיל שהעולם כבר די מכיר. האם כשהיית נערה חלמת שתהיי כדורגלנית מקצוענית?

"האמת היא שלא. התחלתי לחלום על קריירה מקצוענית רק כשנחשפתי למשחק ורציתי להיות ממש טובה בו. אבל שהחיים שלי ייקחו אותי למועדונים כמו פורטלנד ופ.ס.ז', זה דבר שלא חלמתי עליו ואני ממש אסירת תודה על שהייתה לי ההזדמנות לעשות את זה".

מה ההבדל בין המשחק בליגה הדנית לבין לשחק במנצ'סטר סיטי ופורטלנד?

"הבדל גדול, הרמה ממש אחרת. אני חושבת שבכדורגל נשים אין אף שחקנית אחת שנחשבת לעילוי ברמה אחרת לחלוטין מהאחרות כמו, אם משווים לכדורגל הגברים, מסי או רונאלדו. בכדורגל נשים העניין הוא יותר בקבוצות. בדנמרק טובים במשחק הפיזי והטכני ,אבל אם הולכים למנצ'סטר, פ.ס.ז', או פורטלנד, פוגשים מועדונים שחותרים לנצח בהכל ויש את השחקניות הכי טובות בכל אחת מהעמדות ואפילו שתיים בכל עמדה. האימונים אינטנסיביים הרבה יותר והיכולות הטכניות שאת נדרשת אליהן. זה עושה את ההבדל, אי-אפשר בכלל להשוות".

איך לדעתך משפיעה הכניסה של מועדוני הכדורגל הגדולים לכדורגל הנשים?

"יש לזה השפעה עצומה שמועדונים גדולים, שעד עתה היו רק עם קבוצות של גברים, נכנסים לתחום של הנשים. זה חשוב וזה הדבר הטבעי שיקרה. רואים איך באירופה לאט לאט הקבוצות נעשות יותר ויותר גדולות. ריאל מדריד עכשיו הקימה קבוצת נשים, גם יובנטוס. אני אוהבת את זה שבגלל שלברצלונה כבר יש קבוצה, אז בריאל החליטו שגם הם צריכים להקים אחת. התחרות שהייתה בין מועדוני הגברים קיימת עכשיו בין מועדוני הנשים וזה חשוב כי זה מגדיל את ספורט הנשים. את רוצה עוד תחרות ואת רוצה עוד תקציבים. אני יודעת שזה נשמע מוזר, אבל חייבים את המימון כדי ליצור את הסביבה שתאפשר את זה עבור השחקניות. אי-אפשר פשוט להגיד 'הי, בואו נעשה את זה' ואז לא להשקיע בזה. וגם, אם מסתכלים על 6-5 השנים האחרונות, אפשר לראות שצומח ביקוש ושוק לכדורגל הנשי".

נאדיה נדים במדי נבחרת דנמרק. מוקדמות גביע העולם 2019 (Photo by Lars Ronbog / FrontZoneSport via Getty Images)

"בארה"ב שיחקתי במשך שלוש עונות וכל הכרטיסים למשחקים נמכרו ואנשים שילמו את אותו המחיר למשחקים שלנו כמו ששילמו למשחקים של הגברים. הביקוש קיים וצריך לדעת איך לנצל אותו. גם בגביע העולם (צרפת 2019 – ל.ב) כל הכרטיסים למשחקים נמכרו, נותני חסות נכנסו לתמונה, התקשורת הגבירה את החשיפה ואת תשומת הלב, אז למה לא? אני חושבת שזה הכיוון הנכון ללכת בו ואני מקווה שמדינות קטנות יותר יצטרפו. אפשר לראות שבארה"ב, אנגליה, ספרד וצרפת ממש דוחפים לזה אבל מדינות כמו ישראל או מלטה, ששיחקנו נגדן לפני שלושה ימים, עדיין לא שם לתחושתי. הן עדיין נאבקות. רואים את ההבדל במשחק בין הקבוצות שנתמכות על-ידי מועדון גדול וזוכות להמון תמיכה והשקעה ויתר הקבוצות עדיין נאבקות על הכרה, על תקציבים ורמת המשחק נמוכה יותר. זאת פשוט עובדה. אם רוצים שיהיו שחקניות מקצועניות במשרה מלאה, צריך להשוות להן את התנאים".

מה ההשפעה של התקשורת והכיסוי התקשורתי בקידום ספורט הנשים?

"היא הכרחית. זה אחד הדברים הכי חשובים. צריך שאנשים יהיו מודעים לכך שיש כדורגל נשים ואחרי שעושים את זה, צריך לאפשר להם לעקוב אחרי קבוצות ושחקניות. ככה בונים קהל אוהדות ואוהדים והבנה בחברה שהכדורגל הנשי הוא עובדה מוגמרת. כשזה מתחיל, המשקיעים מתחילים לפתוח עיניים ולהגיד 'אה, אוקיי, יש לזה שוק וביקוש' כי אנשים ממש רואים את המשחקים".

ומרגישים את זה בצרפת במשחקי הליגה?

"כן. ללא ספק. המשחקים שלנו משודרים בטלוויזיה ולמשחקים הגדולים מגיע קהל גדול. לתקשורת היה בזה חלק. לנבחרת דנמרק יש שיתוף פעולה עם ערוץ הטלוויזיה הדני ומאז הפופולאריות של התחום הלכה וגדלה. אנשים רואים אותך ויודעים מי את. האנשים ששומעים עלייך ברדיו או רואים אותך בטלוויזיה אומרים לעצמם אחר כך שהם רוצים לראות אותך עכשיו בלייב אז הם באים למגרש וככה לאט לאט גדלים. כשיש אנשים שמתעניינים במה שאת עושה, המשקיעים מתעניינים כי אם כל-כך הרבה אנשים צופים בזה, הם רוצים את השמות של החברות שלהם על החולצות שלנו".

איך ההרגשה לייצג את דנמרק שנתנה למשפחה שלך מקום לגור ואזרחות?

"אני אסירת תודה בטירוף! בכל פעם שאני על המגרש אני מרגישה את האהבה ואני גאה לייצג את המדינה שנתנה לי הזדמנות שנייה. זאת המדינה שלי, אני יודעת שאני מייצגת אותה וזה ממלא אותי גאווה. אני אוהבת את זה ובכל פעם אני משחקת עם כל הלב כי זה הבית שלי. ושוב, אני כל-כך אסירת תודה על כך שקיבלתי הזדמנות שנייה כי לא כולם זוכים לכך ולא בכל מקום אנשים מוכנים לתת לאנשים אחרים הזדמנות שנייה. אני תמיד אומרת לאנשים האלה, שלי נתנו הזדמנות שנייה ותראו מה יצא ממני אז אולי שווה לתת לעוד אנשים הזדמנות שנייה. זה לא חייב להיות כדורגל, הם יוכלו לעשות כל דבר".

נדיה נדים במדי נבחרת דנמרק (מתוך ויקימדיה).

ראיתי ספורטאיות כמו מייגן ראפינו שבגביע העולם הביעה מחאה נגד הנשיא שלה. אני מעריכה את זה. אני רוצה את זה כי יש לי את הכוח והבמה ואנשים מקשיבים למה שיש לי להגיד, אז למה לא?"

איך זה להיות מודל לחיקוי בדנמרק לילדות ונערות שרוצות לשחק כדורגל?

"זה מדהים. אני מרגישה שבורכתי. אני לא מתנהגת אחרת ואני פשוט עצמי רוב הזמן אבל אני חושבת שזה חשוב להגיד לבנות, לא משנה היכן הן, שאם הן רוצות משהו הוא אפשרי, ולא צריך להיות הבדל אם את בת ולא בן. צריכות להיות לך אותן הזדמנויות ואותן דלתות צריכות להיות מסוגלות להיפתח בפנייך כדי שתהיה לך הבחירה אם את רוצה לעבור דרך דלת מסויימת או לא. חשוב שאני מסוגלת להגיד להן שגם אם החיים קשים ונאבקים עם דבר אחד או אחר, וזה יכול להיות כל-כך הרבה דברים, לכל אחת יש את המאבקים שלה, להגיד להן שזה אפשרי לצאת מזה. חייבים ממש לרצות להצליח ולעבוד קשה בשביל זה, זה לא בא בחינם או בלי מאמץ וצריך להשקיע המון מאמץ – אבל זה אפשרי. ושוב, אני ממש שמחה ואני מרגישה שזאת החובה שלי כי יש לי את הבמה להגיד לאנשים את הדברים האלה וכל פעם שיש לי את ההזדמנות אני משתדלת לעשות זאת.

אז יש לך במה מצויינת לשנות את איך שאנשים רואים את הדברים.

"בהחלט. זאת מחוייבות שיש לי כספורטאית ורוב הספורטאים חוששים לדבר על דברים כאלה כי הם חוששים לפגוע בפופולריות שלהם ולי לא אכפת. אני אגיד את מה שאני חושבת ומרגישה וככה אני מרגישה. אני חושבת שלאנשים מגיעה הזדמנות שנייה, לא משנה מי את או מאיפה באת".

זה מדהים, כי הגישה הזאת אופיינית לכדורגל הנשים וזה יוצא דופן.

"ללא ספק. זה כי ספורטאים חוששות מאיך שהבעת הדעה שלהם תשפיע על נותן החסות והם מרגישים שהם צריכים להיות ניטרליים, אבל אני לא מסכימה. אני חושבת שאם את רוצה לשנות דברים, את צריכה לדבר על זה ויש כל-כך הרבה דברים שאני רוצה שישתנו, בכדורגל הנשים או בכלל בעולם. ואם אני יכולה לשנות למישהו את השקפת העולם, עשיתי משהו גדול. אני מאוד מכבדת אנשים, ובעיקר ספורטאים, שכן נוקטים עמדה. ראיתי ספורטאיות כמו מייגן ראפינו שבגביע העולם הביעה מחאה נגד הנשיא שלה. אני מעריכה את זה. אני רוצה את זה כי יש לי את הכוח והבמה ואנשים מקשיבים למה שיש לי להגיד, אז למה לא?"

לסיום, מה הרגע הכי גדול בקריירה שלך?

"הרגע הכי גדול… תן לי לחשוב… אני חושבת שלהגיע לגמר של הליגה בארה"ב. הזכייה באליפות ארה"ב הייתה מדהימה כי זה היה ממש קשוח. גם הבחירה בי כאשת השנה בדנמרק ב-2017. אף פעם לא חשבתי על זה אבל כל האנשים הצביעו לי ואפילו לא נולדתי במדינה וזה דבר גדול שאפילו לא קשור לכדורגל. זה היה מאוד מיוחד ומרשים. הם אמרו לי שאולי אני לא זקוקה לדנמרק אבל דנמרק זקוקה לי. זה מחמיא".

נאדיה נדים היא ספורטאית מעוררת השראה. לצד היותה אחת השחקניות הטובות בעולם, נדים היא שגרירה של רעיון חברתי גדול יותר. דרך הצטיינותה הספורטיבית, נדים הפכה דמות לחיקוי וסמל לקבלה של פליטים במדינות אירופה. קבלת פרס אשת השנה ב-2017 של דנמרק, הוא הרבה יותר מהפן הספורטיבי. הפרס הוא ההכרה כחלק מתפיסת עולם ערכית שקבלת האחר במדינה, באופן שמעשיר את החברה מבחינת הגיוון והאנושיות שלה, הופך אותה לחברה טובה יותר.