הממונה על התחרות הטילה היום (רביעי) עיצום כספי בסך 30 מיליון שקלים על בזק בגין ניצול לרעה של מעמדה המונופוליסטי בתשתיות תקשורת ופגיעה בתחרות באספקת שירותי תקשורת. כמו כן הטילה הממונה עיצומים כספיים על מנכ"לית בזק לשעבר סטלה הנדלר בסך של 500 אלף שקלים. לצד עיצומים כספיים אלה, הממונה הודיעה לבזק גם על כוונתה להטיל עליה עיצומים כספיים בסך של כ-8 מיליון שקלים בגין מסירת מידע מוטעה במסגרת הבדיקה שערכה הרשות לבחינת הפרותיה.

רשות התחרות אוכפת את כללי התחרות יוצאי הדופן של משרד התקשורת

מדובר בהחלטות יוצאות דופן של הממונה על התחרות, בסכומים גבוהים ביותר, הנשענות על מדיניות יוצאת דופן של משרד התקשורת הישראלי. לפי המשרד, לא רק שיש היתר להשחיל סיבים אופטיים של חברות מתחרות בתשתית בזק, אלא גם היתר לבצע את העבודות באמצעות קבלנים חיצוניים, ולא באמצעות עובדי בזק. שיטה זו מלאימה למעשה, אך לא להלכה, את התשתית של בזק. הלאמה של ממש הייתה מחייבת להקים חברה ממשלתית לניהול עבודות התשתית הללו, תוך יצירת שוויון בין כלל חברות התקשורת ביחס לעלויות ולנגישות, ללא עבודה של טכנאים מחברות שונות על אותה תשתית וכן בפיצוי כספי לשווי של התשתית לבעלי בזק. בתשתית החשמל, לדוגמא, איש אינו מורשה לגעת מלבד עובדי חברת החשמל, וזה כולל את תשתית התקשורת IBC שפועלת על גבי התשתית של חברת החשמל, עקב החרגה מהסדרי השיתוףשל משרד התקשורת.

תשתית התקשורת הקריטית במדינה 

התשתיות הפסיביות הן הצנרת התת קרקעית (קנים) ובורות התקשורת (גובים) בהם נעשה שימוש לצורך העברת כבלי תקשורת. הממונה קבעה כי בשתי הפרות חוק שביצעה, בזק הציבה חסמים בפני מתחרות המבקשות לפרוס רשת תקשורת קווית בתשתית הפסיבית של בזק. לפי הקביעה, הפרקטיקות בהן נקטה בזק היו עלולות לפגוע בהתפתחות התחרות באספקת שירותי תקשורת מסוג של אינטרנט, טלוויזיה וטלפוניה קווית.

העבירות לכאורה מצד בזק חדלו זה מכבר, לאור הנחיות חריפות שיצאו ממשרד התקשורת, אשר מספקות לבזק אך ורק את הזכות לשלוח משקיף מטעמה לעבודות של חברות מתחרות בתעלות של בזק. עם זאת, החלטת הממונה הוטלה בגין התנהגות בזק בעבר. גם ועד עובדי בזק נקט עיצומים בגין עבודות לא מורשות, לטענתו, של קבלנים חיצוניים ברשתות של בזק, אך בסופו של דבר בית הדין לעבודה לא אישר סעדים מהותיים לסכסוך עבודה בסוגיה שראשיתה לא נובע מהחלטות הנהלת בזק, אלא מהחלטות הרגולטור – משרד התקשורת, שקבע כי תעלות התקשורת של בזק הן למעשה רכוש הפתוח בפני כל החברות המתחרות.

ברקע הפרשה רצונן של סלקום ופרטנר לפרוס רשת תקשורת קווית עצמאית מבוססת סיבים אופטיים בישראל, לספק באמצעותה שירותי תקשורת לצרכנים פרטיים, ובכך להתחרות בשירותי התקשורת שמספקת בזק על גבי הרשת הקווית שבבעלותה.

במסגרת רפורמת השוק הסיטונאי שיזם משרד התקשורת, נקבע כי מתחרים יוכלו להשתמש בתשתית הפסיבית של בזק לצורך פריסת רשתות תקשורת קוויות עצמאיות.

התשתית הפסיבית של בזק היא תשתית התקשורת היחידה המגיעה כמעט לכל בית בישראל ובמקומות רבים בארץ זוהי התשתית היחידה המתאימה לפריסת כבלי תקשורת. הקמת תשתית פסיבית עצמאית נוספת ביישובים מאוכלסים היא בעייתית, נוכח העלויות הגבוהות הכרוכות בכך, עבודות החפירה הנרחבות הנחוצות, השיבושים שהקמת תשתית כזאת יוצרים לציבור הרחב וריבוי ההיתרים הנדרשים להנחתה. משום כך תשתית התקשורת הפסיבית של בזק הכרחית על מנת לפרוס ביישובים מאוכלסים רשת תקשורת קווית מתחרה אל בתי הלקוחות.

לפי קביעת הממונה, פניות אל בזק מצדן של חברות כסלקום ופרטנר המבקשות להשתמש בתשתית הפסיבית של בזק על מנת לפרוס רשתות תקשורת קוויות עצמאיות נתקלו בקשיים ועיכובים רבים.

בדיקת הרשות התמקדה בשני קשיים מרכזיים אותם הציבה בזק, כעניין שבמדיניות, בפני המתחרות שביקשו לעשות שימוש בתשתית הפסיבית שלה על מנת לפרוס רשת תקשורת קווית.

למי שייך קצה התעלות?

לפי הממונה, בזק חסמה בפני מתחרותיה את המעבר אל המקטעים הסופיים המחברים בין התשתית ברחוב לבנייני לקוחות הקצה (מקטע הגישה לבניין), אשר נחוצים על מנת להגיע לבתי הצרכנים. זאת למרות שמדובר במקטעים שאינם של בזק לטענתה. בזק אפשרה פריסה בתשתית הפסיבית שלה עד לגוב האחרון שלפני הכניסה למקטע הגישה לבניין, וחסמה את האפשרות לצאת מן הגוב ולהעביר את הכבל למקטע הגישה לבניין. משמעות סירובה של בזק הוא שעל המתחרות בבזק לחפור ולהקים תשתית פסיבית עצמאית במקטע הגישה לבניין מהגוב שאותו הקימו בסמוך לגוב האחרון של בזק. הקמה עצמאית של התשתית במקטע הסופי כרוכה בין השאר בעבודות חפירה, במטרד ציבורי, בהשגת היתרים מרשויות שונות ובקבלת הסכמה מוועדי בתים לביצוע עבודות מורכבות אלה ולשיקום פני השטח. כל אלה מיתרגמים לעלויות ניכרות המתווספות לפרויקט יקר ועתיר סיכונים וליצירת עיכוב משמעותי בהקמת רשת תקשורת קווית עצמאית. בזק טענה בזמנו, כי זכות המעבר שלה לשטח פרטי בחצר הבניין, אינה זכות שהיא יכולה להעביר לחברות המתחרות – קביעה שהממונה על התחרות החליטה כי היא מדיניות פסולה.

כתמיכה לקביעתה מציינת הממונה כי במקרים אחרים בזק אפשרה לחברות שלא התחרו בה לעבור למקטע הרשת שמוביל מהרחוב אל הבניין. הדבר קרה הן עם הוט, בתקופה בה בזק והוט לא היו מתחרות, והן עם יס, חברת בת של בזק עצמה.

(מקור: רשות התחרות)

אפליה בחיתוך הסיבים 

בנוסף קבעה הממונה כי בזק סירבה לשיטת השחלת הסיבים שהתבקשה על ידי המתחרות המעוניינות לפרוס רשת תקשורת ודרשה כי כבל הסיבים שכולל עשרות ואף מאות סיבים אופטיים ייחתך במלואו ויחובר מחדש בכל נקודת פיצול בדרכו אל נקודת היעד, היא בית הלקוח. דרישה זו לחיתוך הסיבים משמעותה השתת עלויות ניכרות ובלתי נחוצות על החברות, יצירת נקודות כשל הנדסיות ברשת הפוגעות באמינותה וכן הארכה מלאכותית של עבודת פריסת הרשת הגורמת לעיכוב במשך זמן הקמתה. עקב דרישתה של בזק מתחרותיה נמנעו מפריסה של סיבים ברשת התקשורת הפסיבית שלה.

בזק חזרה בה מדרישה זו לחיתוך כבל הסיבים במספר רב של נקודות רק לאחר שמשרד התקשורת הכריע כי הדרישה אינה מוצדקת ותבוטל, מסיבות דומות לאלה שאוזכרו לעיל. בדיקה שערכה הרשות לימדה כי כאשר בזק פרסה לעצמה רשת של סיבים אופטיים היא נמנעה מחיתוך של כבל הסיבים במלואו במקרים רבים, אפשרות שלא נתנה בידי מתחרותיה.

נימוקי הממונה לעיצומים

על פי הממונה, דרכי פעולה אלה של בזק עלולות לפגוע בהתפתחות התחרות באספקת שירותי תקשורת. זאת משום שהקשיים שהערימה בזק היו עלולים להרתיע, לעכב ואף למנוע ממתחרות חדשות לפרוס רשתות תקשורת או להרחיב את פריסת הרשתות הקיימות שלהן. עוד הוסיפה הממונה כי מעשיה של בזק נושאים חומרה מיוחדת נוכח מועד ביצועם, בסמוך לכניסת מתחרים חדשים באספקת שירותי תקשורת על גבי רשתות תקשורת קוויות עצמאיות.

לדברי הממונה, "בשל פעולות בזק נדחתה האפשרות של הציבור ליהנות מהתפתחות של תחרות באספקת שירותי תקשורת. תחרות זאת יש ביכולתה לשפר את איכות הרשת המסופקת ללקוחות ולהוריד את המחירים של שירותי תקשורת שונים כמו טלוויזיה ואינטרנט. בנוסף, פעולות בזק, עולות לדברי הממונה לכדי ניצול לרעה של מעמד מונופוליסטי וסירוב בלתי סביר לספק מוצר שבמונופולין".

בהתאם קבעה הממונה כי בזק כבעלת מונופולין ניצלה מעמדה לרעה בשתי הזדמנויות, והחליטה להטיל על בזק עיצומים כספיים מצטברים של 30 מיליון ש"ח. כמו כן, החליטה הממונה להטיל עיצומים של 500 אלף ש"ח על מנכ"לית בזק לשעבר סטלה הנדלר, לגביה נמצא כי היתה מודעת למדיניות החברה ולמעשי בזק המפרים את החוק ולא מנעה את ההפרות למרות שהיה בסמכותה ובאפשרותה לעשות זאת.

(מקור: רשות התחרות)

יחד עם קביעת הממונה, הודיעה הממונה כי בכוונתה להטיל על בזק עיצום כספי נוסף בסך של כ-8 מיליון שקלים, בכפוף לשימוע, לאחר שבזק העבירה לרשות מידע מוטעה לכאורה ביחס לשיטות השחלת הסיבים בהן היא משתמשת. בזק מסרה מידע מוטעה לכאורה לרשות בתשובותיה השונות לדרישות נתונים שנשלחו לה ובכך עיכבה והקשתה בצורה משמעותית על הליך הבדיקה. על פי הנטען בהודעת הממונה לבזק, בזק לא פנתה אל הגורמים הרלוונטיים בחברה טרם המענה לדרישות הנתונים ולא בחנה את בסיסי הנתונים הקיימים אצלה. כל זאת, על אף שנדרשה לבדוק ולספק את המידע בשלוש הזדמנויות שונות, לכל הפחות. רק לאחר שעובדי הרשות ערכו סיור בגובי התקשורת של בזק ובחנו בעצמם את שיטות השחלת הסיבים שנהוגות על ידי בזק, הבהירה בזק לרשות כי המידע שנמסר לה היה שגוי.

מעו"ד שחר בן מאיר, אשר שותף לתביעות פיצויי ענק מבזק בגין הפרעה לתחרות נמסר: "לדעתי בזק יותר מאשר חברת תקשורת היא ארגון פשע, אשר ראשיו עוסקים בעבריינות הגבלית וגם פלילית והחלטת הממונה מהיום מוכיחה".

בחברת בזק בחרו שלא להגיב לכתבה.