בית הדין הארצי לעבודה קבע כי חברת "נטו מלינדה" תשלם חצי מיליון שקלים פיצויים בגין פגיעה בהתארגנות עובדיה ובעצם דחה את ערעור החברה על פסק דינו של בית הדין האזורי בבאר שבע מאפריל. נטו מלינדה היא אחת מחברות המזון הגדולות בישראל. בין מותגיה: טיבון וויל, שלושת האופים, דלידג, ויליגר, אל גאוצ'ו, ריצ', מג'יק, שף שגב, פאלאס תעשיות וביכורי השדה.

בית הדין הארצי נימק את החלטתו בכך שככלל נמנעת ערכאת הערעור מלהתערב בקביעותיה העובדתיות של הערכאה המבררת, וציין כי בית הדין האזורי בחן לפרטי פרטים את הראיות שהובאו מולו, וכי פסק דינו היה מנומק היטב. בית הדין חזר על הקביעות כי הפגיעה בהתארגנות ארעה בשלב הראשוני והשברירי של המעבר מהתארגנות סמויה להתארגנות גלויה, כי כנגד יו"ר הוועד הופעלה אלימות פיזית, וכי הדרג הבכיר בחברה גיבה חלק מההפרות.

אין להתעלם ממכלול הנסיבות החמורות במקרה הנדון, הצטברות האירועים ואף שימוש באלימות פיזית, התנהלות המנוגדת לדין ולפסיקה ואשר תכליתה הבלעדית הינה לסכל את ההתארגנות

בפסיקתו של בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע מאפריל, נקבע בין היתר כי קב"ט החברה נהג באלימות פיזית כלפי יו"ר ועד העובדים, הטיח אותו לרצפה כשראה אותו מדבר עם העובדים וחטף מידיו טפסי הצטרפות להסתדרות וכן כי החברה הקימה רשת של עובדים "משת"פים", שהעבירו ליתר העובדים מסרים של התנגדות להתאגדות בשליחותה ובעידודה, באין מפריע, כאשר לפעילות לטובת ההתאגדות בהסתדרות היא התנגדה בפועל ובצורה חריפה בשטח.

בית הדין הארצי ציין כי סילוקו האלים של יו"ר ועד העובדים, שלום רוחם, ממתחם החברה והפגיעה בו עקב היותו יו"ר הוועד, כמו גם פעולות החברה שכללו תליית מודעות כנגד ההתארגנות והחתמת עובדים על טפסי ביטול, הינן שתי פעולות המצדיקות פסיקה של פיצויים ברף הגבוה – 223 אלף שקלים לכל אחת. מנגד קבע כי חילופי דברים בין מנהל בחברה לנציג ההסתדרות ומניעת כניסת חברי הוועד למתחם מסויים הם "אירועים ממוקדים שהתרחשו ביומה הראשון של ההתארגנות והשלכתם מוגבלת", המצדיקים פסיקה ברף הנמוך של הפיצויים בסך 55 אלף שקלים בלבד.

"זהו יום שמח בשביל ציבור העובדים בישראל בכלל וציבור עובדי נטו בפרט" מסר רוחם ל'דבר'. "אני מברך את החלטת בית הדין הארצי, הנותנת גיבוי מלא להחלטת בית הדין האזורי, וכמובן לעובדי נטו שחששו עד היום להביע את תמיכתם בגלוי מחשש שההנהלה תפגע בהם. אני קורא להנהלת נטו לשבת איתנו למשא ומתן שיוביל להסכם קיבוצי לטובת עובדי החברה".

על אף שהשופטים העריכו את גובה הפיצויים המקסימלי בתיק, נוכח ההפרות שקבע בית הדין האזורי לעבודה שהופרו, ב-779 אלף שקלים, דחה בית הדין את ערעור ההסתדרות להגדלת הפיצויים שנפסקו, והותיר אותם על כנם – 500 אלף שקלים. זאת, בהתאם לדעתם של שלושת השופטים המקצועיים שישבו בהליך, וכנגד דעתם של שני נציגי הציבור.

חניכי הנוער העובד והלומד נפגשים עם שלום רוחם, יו"ר ועד העובדים, ותומכים בעובדי נטו (צילום: ניצן צבי כהן)

"שקלנו על יסוד המתווה שגובש בפסק דין זה להעלות את שיעור הפיצוי, נוכח התקרה המרבית לפיצוי וחומרת התנהגות החברה, כפי שראה אותה בית הדין האזורי", כתבה השופטת לאה גליקסמן. "אולם, נוכח העובדה שהכלל הוא שערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בקביעת שיעור הפיצוי, ועל מנת לעודד את המשך השיח בין הצדדים ולא להחריף את העימות, ולאפשר להם להניח את הסכסוך הזה מאחוריהם, החלטנו להימנע מכך בהליך זה". לעמדתה זו הצטרפו השופטת חני אופק גנדלר והשופט מיכאל שפיצר.

מנגד, דווקא נציג ציבור המעסיקים שישב בהרכב, עצמון ליפשיץ, ניסח דעת מיעוט כנגד דעתם של השופטים המקצועיים, על-פיה ראוי היה להעלות את סכום הפיצויים למקסימום של 779 אלף שקלים. "לטעמי, פסיקת פיצוי בשיעור נמוך יותר מחטיאה את תכלית החיוב בפיצוי, להרתיע מעסיקים מ'הפרה יעילה', דהיינו הפרה המשתלמת למעסיק על אף תשלום הפיצוי החד-פעמי כדי למנוע התארגנות עובדים שחותרת לחתימה על הסכם קיבוצי, ולו מן הטעם שעלותו למעסיק עשויה להיות גבוהה יותר", כתב. "כמו כן, במקרה הנדון, גם אם מדובר, לכאורה, בסכום גבוה נומינאלית, אין להתעלם מכך שמדובר בחברה שהיקף עסקיה גדול ביותר, ועל כן ההשלכה של החיוב בפיצוי חד-פעמי קטנה יותר, ומנגד שיעור החיסכון במניעת התארגנות עובדים וחתימה על הסכם הקיבוצי גדול יותר".

"מעבר לאמור לעיל", הוסיף ליפשיץ, "אין להתעלם ממכלול הנסיבות החמורות במקרה הנדון, הצטברות האירועים ואף שימוש באלימות פיזית, התנהלות המנוגדת לדין ולפסיקה ואשר תכליתה הבלעדית הינה לסכל את ההתארגנות". נציגת ציבור העובדים בהליך, רחל בנזימן, הצטרפה לדעתו.

נציגי הציבור בבתי הדין לעבודה יושבים בהרכב ובעלי סמכות כשל השופטים המקצועיים, כשבהרכב יושבים נציג מעסיקים ונציג עובדים. הם ממונים על-ידי שרי העבודה והמשפטים לאחר היוועצות בוועדה מייעצת.

כיו"ר דירקטוריון נטו מלינדה משמש עדי עזרא, בן זוגה של הדוגמנית הישראלית בר רפאלי. אביו, דודי עזרא, הוא חבר דירקטוריון בחברה ונשיא החברה האם "נטו אחזקות".

התאגדות עובדי נטו לוותה על-ידי רכזי ההתאגדות אודליה מעודה וטל בורשטיין מהאגף להתאגדות עובדים בהסתדרות. ההסתדרות יוצגה בהליך המשפטי על-ידי עורכי הדין אלעד מורג, ענת גוטמן ועדי גולן מהלשכה המשפטית באגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות.