בין ה-20 ביוני 2019 ועד לסוף אוגוסט 2019 התייצבו בלשכות התעסוקה ברחבי הארץ 20,895 איש ואישה שציינו שעבודתם הופסקה, אולם הם צפויים לחזור למקום עבודתם לאחר חופשת הקיץ. בשירות התעסוקה הישראלי מציינים כי מדובר בעלייה מדאיגה של 17% לעומת מספר מפוטרי הקיץ בשנה שעברה שעמד על 17,408.
"מסיכום נתוני תקופת הקיץ עולה כי תופעת 'מפוטרי הקיץ' מתרחבת מזה כמה שנים" אמר מנכ"ל שירות התעסוקה רמי גראור. "מהנתונים עולה כי 90% ממפוטרים אלו הן נשים, ומפילוח הלשכות ניתן לראות כי הן באות מהמגזר החרדי – נתון מדאיג המעיד על פגיעה נוספת בשכבות המוחלשות. על מנת להקל על המפוטרים הודענו בתחילת הקיץ כי הם יכולים להתייצב בלשכות התעסוקה רק פעם אחת במהלך התקופה. אני קורא למעסיקים לשמור על זכויות עובדיהם ולפעול על מנת לצמצם את התופעה".
התופעה נפוצה על פי רוב במערכת החינוך, ובמשרות הקשורות בה. המעסיקים מפטרים את העובדות בחודשי הקיץ: יוני, יולי ואוגוסט, ובכך נמנעים מלשלם להן עבור רצף תעסוקתי. העובדות המפוטרות בקיץ פונות על פי רוב ללשכות התעסוקה על מנת לקבל דמי אבטלה בתקופת הקיץ, אולם הן נפגעות גם מכך שלא מתאפשר להן לצבור זכויות הנובעות מוותק.
6,884 מהמתייצבות בלשכות בחודשי הקיץ היו סייעות ומטפלות, 3,967 מורים ומורות, 2,987 גננות, 1,695 מדריכים, 150 מרצים וכן 831 עובדי ניקיון שסביר להניח שרובם עובדים בשירות מוסדות החינוך. 88% מהמפוטרות הן נשים. 20% מהן היו בגילאי 24-18, 49% בגילאי 45-35, ו-31% מעל גיל 45.
מספר המפוטרים והמפוטרות הגדול ביותר לאורך השנים בקיץ היה בבני ברק וירושלים שם פוטרו השנה 2,455 ו-2,918 עובדות ועובדים, ומספר העובדים המופטרים רק עולה באופן משמעותי משנה לשנה. אחת הסיבות האפשריות לכך ששיעור העובדות המפוטרות בקיץ בקרב נשות החינוך החרדיות הוא גבוה יחסית, היא העובדה שמערכת החינוך ה'מוכרת שאינה רשמית' מופעלת ברובה באמצעות עמותות – ושיעור ההתאגדות בה נמוך לעומת מערכות החינוך הממלכתית והממלכתית-דתית. לכן עובדות מערכת החינוך החרדי נהנות פחות מהסכמים קיבוציים ומהגנת ארגוני העובדים על זכויותיהן.
