שיעור העובדים החרדים המאוגדים בארגון עובדים נמוך יותר מאשר בשאר המגזרים – כך עולה ממחקר שפירסם לאחרונה המכון החרדי למחקרי מדיניות. המחקר, שאמנם מבוסס בחלקו על נתונים משנת 2012, מצא כי בשנה זו עמד שיעורם של העובדים החרדים המאוגדים על 18%, לעומת 27% באוכלוסיה הכללית. שיעור העובדות המאוגדות במגזר גדול יותר מזה של העובדים הגברים – 20% מהנשים לעומת 14% מהגברים. מבין החרדים המאוגדים, הארגונים הבולטים הם ארגוני המורים (60%) ולאחר מכן ההסתדרות הכללית (30%). את המחקר ערכו ניצה (קלינר) קסיר ואסף צחור-שי, על בסיס עיבוד לנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה משנת 2012.

הנתונים מעידים כי בדומה לחברה בכללותה, גם בקרב המגזר החרדי רווחת הדעה התומכת בזכות ההתאגדות לעובדים ומכירה בחשיבות העבודה המאורגנת כמספקת תנאי עבודה מועדפים וביטחון תעסוקתי, אולם בשיעור נמוך משמעותית מאשר בקרב יהודים שאינם חרדים ובקרב ערבים. שיעור גבוה מהחרדים משיבים שאינם יודעים מה עמדתם בנושא, ממצא העשוי להעיד על היכרות מועטה עם המציאות של מקום עבודה בו פועל ארגון עובדים.

במקומות עבודה בהן קיים ארגון עובדים העידו רק 2.8% מהמועסקים החרדים כי היו מוכנים להיבחר כנציגי ועד, זאת לעומת 19.4% מקרב העובדים היהודים הלא חרדים. בקרב נשים נמצא כי 38% מהמועסקות החרדיות במקום עבודה שבו אין ועד היו רוצות שיקום בו ועד – 2% יותר מבקרב מועסקות לא חרדיות. לעומת זאת בקרב מועסקים חרדים גברים, 16% בלבד היו רוצים שיקום ועד במקום עבודתם, וזאת לעומת 34% מהעובדים הלא חרדים.

החטיבה החרדית בהסתדרות: ארגון עובדים על פי דין תורה

החוקרים מסבירים כי בחברה החרדית נהוג לפתור את רוב הסכסוכים המשפטיים, ובהם סכסוכים בין עובד למעביד, באמצעות בתי דין לצדק ובאמצעות הליכי בוררות. הליכים אלו מצמצמים במידת מה את הביקוש להתאגדות בארגוני עובדים. עם זאת ניתן לראות תחילתה של מגמת התארגנות במגזר במטרה לשפר תנאי שכר והעסקה, שאף הובילה להקמת חטיבה חרדית בהסתדרות הכללית, בהוראת יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן. בין היתר התארגנו במסגרת האגף החרדי בהסתדרות אלפי עובדים, רבני ערים ושכונות, משגיחי כשרותבלניות, שוחטים, נשות ואנשי חינוך ועף עובדות במגזר הפרטי בחברות חרדיות. ועדי עובדים שונים במקומות עבודה בהם מועסקים חרדים החלו אף להתאים פעולות רווחה שונות בהתאם לצרכים הייחודיים של ציבור זה.

אודליה מעודה, רכזת החטיבה החרדית בהסתדרות: "הרב עובדיה יוסף אמר בדמעות שצריך להכניס את העובדות החרדיות להסתדרות, שם יגנו על זכויותיהן, כי הוא ראה את הצער של בנות ישראל שעוסקות בחינוך"

אודליה מעודה, רכזת החטיבה החרדית בהסתדרות, סיפרה ל"דבר ראשון" כי מי שביקש ממנה להיכנס לתפקיד הוא לא אחר מאשר מנהיגה הרוחני של תנועת ש"ס לשעבר – הרב עובדיה יוסף ז"ל. "עסקתי בייעוץ תקשורת וגרפולוגיה, וקיבלתי אלפי פניות של נשים מהמגזר החרדי שמבקשות לעשות הסבות מקצוע בגלל בעיות השתכרות, והן מרגישות שעושקים אותן והן לא מקבלות את מה שמגיע להן", סיפרה, "את הבקשות הללו הפניתי לרב, כתבתי לו שהבעיות במגזר החרדי ובעולם התעסוקה מחריפות, ומה הרב מציע לעשות כדי לעזור להן – והוא הציע את ההסתדרות. הוא אמר בדמעות שצריך להכניס אותן להסתדרות, שם יגנו על זכויותיהן, כי הוא ראה את הצער של בנות ישראל שעוסקות בחינוך".

מעודה מספרת כי פעולות האגף נעשות על פי דין תורה, והוא נסמך על רבנים ומורי הוראה שמלווים אותו לכל אורך דרכו, משלל הציבורים בחברה החרדית – ספרדים, ליטאים וחסידים. כך למשל, פנתה לאחרונה קבוצת עובדים במוסדות חינוך עצמאיים חרדים לבית הדין של הרב קרליץ בבני ברק בשאלה לגבי זכות ההתאגדות. בתשובתו התקדימית קבע בית הדין כי "התאגדות מותרת, בתנאי שהתאגדות זו לא תביא לפעולות שאינן על פי ההלכה… בהתקיים כל התנאים… רואה בית הדין את רצון העובדים להתאגד על מנת למצות את המגיע להם – מוצדק וראוי".

"על רקע המציאות של העובדים החרדים בשוק העבודה, ארגוני עובדים שייצגו את האינטרסים של העובדים החרדים יכולים לסייע לשיפור מצבם הכלכלי ותנאי עבודתם של העובדים החרדים ולסייע בעיצוב כלים להכשרת העובדים ולקידומם" כתבו החוקרים, "אולם ארגוני העובדים צריכים להיות מסוגלים לבנות מערכת ייחודית שתיקח בחשבון את התנהלות המגזרית השונה ולדאוג למניעת ניצול, תוך התאמה לתנאים בהם המוסדות בחברה החרדית פועלים. מערכת שכזו צריכה להיות נקייה מהשפעות של קבוצות לחץ של מעסיקים ולפעול בשיתוף ובהתייעצות עם סמכות תורנית ידועה שתלווה ותאשר את המהלכים שיינקטו".

מורים חרדים: שכר נמוך ופחות הגנה תעסוקתית

המחקר העלה כי למרות שחרדים רבים עוסקים בחינוך ובהוראה, מצבם של המורים החרדים טוב פחות מעמיתיהם בשאר המגזרים: במרבית מוסדות החינוך החרדי אין ועדי עובדים, ושיעור החברים בארגוני עובדים בקרב המועסקים החרדים בחינוך ובהוראה נמוך משמעותית מהשיעור באוכלוסייה היהודית שאינה חרדית – 32% לעומת 70%. על פי נתוני המחקר אילו היו שיעורי החברות בארגוני עובדים בקרב אנשי הוראה חרדים כפי שהם בקרב היהודים שאינם חרדים, היה שיעור החברים בארגוני עובדים במגזר החרדי משתווה לשיעור הקיים בקרב יהודים לא חרדים, ובקרב הנשים אף היה עולה עליו.

שיעור החברים בארגוני עובדים בקרב המועסקים החרדים בחינוך ובהוראה נמוך משמעותית מהשיעור באוכלוסייה היהודית שאינה חרדית – 32% לעומת 70%

המחקר העלה כי השכר של מורים ומורות חרדים נמוך מאלו של מורים שאינם חרדים. הדבר נובע בין היתר משיעור גבוה של העסקה חלקית, אבל נכון גם באשר לשכר השעתי. בולט במיוחד שכר שעתי נמוך בקרב גברים חרדים, הנמוך בכ-30 אחוזים משכרם של מורים יהודים שאינם חרדים, ואף נמוך מהותית בהשוואה לשכר השעתי של נשים חרדיות. החוקרים משערים שהסיבה לכך היא עודף ההיצע של אנשי חינוך במגזר החרדי, ביחס למספר מצומצם של משרות במוסדות המופעלים באופן פרטי. העובדה שחלק מתקצוב מוסדות אלו הוא ממשלתי מהווה עבור חלק מהמוסדות 'צידוק' כללי להתנהלות פוגענית בתחום ההעסקה. לדברי החוקרים, האכיפה והפיקוח על מוסדות אלו היא חלקית בלבד, והימצאותם של אירגוני עובדים אינה שכיחה.

כשני שלישים מהמורים החרדים ולמעלה משליש מהמורות דיווחו כי הסיבה המרכזית לאי חברותם היא שארגון עובדים אינו קיים במקום עבודתם, וזאת בהשוואה לחמישית בלבד בקרב מורים ומורות שאינם חרדים. 8% מהמורות העידו כי כלל לא היו מודעות לאפשרות להיות חברות בארגון עובדים.