בג"ץ יקיים מחר (שני) דיון בעתירה שהגישו קבוצות כדורגל הנשים, אליהם הצטרף ארגון שחקניות ושחקני הכדורגל, בטענה לאפליה תקציבית ע"י משרד התרבות והספורט. בזמן שברחבי אירופה כדורגל הנשים תופס תאוצה, בישראל היובש התקציבי מאיימים על סגירתו של ענף שלם, שנמצא בפריחה חסרת תקדים ברמה העולמית. 

אשרת עיני ממובילות מאבק הכדורגלניות מסבירה ל'דבר ספורט': "אנחנו לא מרוצות מאיך שכדורגל הנשים בארץ נראה ואיך שמתייחסים אליו כרגע. במהלך המונדיאל בקיץ ראינו לאן אפשר להגיע, ניתן להתרומם בצורה מטאורית ולהגיע לרמות המקצועיות הכי גבוהות. כמי שעקבה מקרוב אחרי המתרחש בכדורגל הנשים העולמי, ראיתי שזה נעשה בלי הרבה השקעה כספית, כלומר זה נעשה במחשבה, זה נעשה ברצון טוב וכמובן שיש השקעה כספית אשר השקיעו בליגות ובנבחרות השונות שחוזרת אליהן כאשר יותר ספונסרים וכוחות פיננסים נכנסים לתוך המשחק ונכנסים לכדורגל הנשים" אומרת עיני. "מצד אחד ראינו איך זה פורח בעולם ומצד שני ראינו שאנחנו בכלל נמצאות בסכנה קיומית. החלטנו להתאגד ולקחת צעד במאבק הזה ולהשמיע את קולנו".

אשרת עיני (מימין) וקארין סנדל בכנס שחקניות הכדורגל, בית ההסתדרות (צילום: מושיק אושרי, אס"א ת"א)

בעקבות המשבר התקציבי בליגת הנשים החליטו שחקניות הכדורגל המאוגדות בארגון שחקניות ושחקני הכדורגל בהסתדרות לפתוח במאבק תחת הכותרת: 'כדורגלניות עושות שינוי', אחד מהצעדים הראשונים שלהן היה להתאגד בארגון שחקניות שחקני הכדורגל בהסתדרות ולהצטרף לעתירה בבג"ץ כחלק מתוך מהלך רחב יותר של מאבק להפיכתו של כדורגל הנשים בישראל למקצועני, על כך מסבירה עיני: "אנחנו רוצות לשפר את כל התנאים של כדורגל הנשים. אנחנו לא רק לשפר את המצב של הכדורגלניות. אנחנו לא מדברות ספציפית על הכדורגלניות, אנחנו רוצות לשחק במגרשים יותר טובים. אנחנו רוצות לקבל תנאים יותר טובים, יותר אימונים. אנחנו רוצות בסופו של תהליך להפוך את כדורגל הנשים למקצועני, כלומר שהכדורגלניות יהיו מועסקות במשרה מלאה. אנחנו חיות ונושמות כדורגל, אך כאשר את 10 שעות ביממה עובדת בעבודה אחרת, את לא יכולה להגיד שאת מקצוענית. זהו הכוח של ענף הספורט המתפתח ביותר בעולם ואין שום סיבה שזה לא יהיה כך גם בישראל". 

הבג"ץ והתעלמות משרד הספורט

מאז שנת 2016 מתנהל בבתי המשפט מאבק על עתיד כדורגל הנשים בישראל. המאבק אותו מוביל שמעון מימון יו"ר ועדת כדורגל הנשים ומנהל מכבי חולון מול מספר גורמים בספורט הישראלי, המרכזיים מבניהם הם המועצה להסדרים בספורט ומשרד התרבות והספורט. שני גופים האמונים על העברת וחלוקת התקציבים הממשלתיים לספורט הישראלי.

הטענה המרכזית של העותרים והעותרות היא הבחירה של מנהל הספורט ומשרד התרבות והספורט לטרפד את העברת הכספים שהובטחו למועדוני כדורגל הנשים ע"י השרה מירי רגב בפשרה שהגיע בעקבות הבג"ץ שהוגש בשנת 2016. שרת הספורט התחייבה לשלש את תקציב הבסיס לכל הקבוצות בליגה מ-153 אלף ל-450 אלף, בין השנים 2021-2017. בתמורה להבטחה של ההתאחדות לכדורגל להקים ליגה שלישית בכדורגל הנשים.  

ההתאחדות הקימה באופן מיידי את הליגה הארצית לכדורגל נשים, ליגה בפיתוח לפי הגדרה רשמית. אך במנהל ההימורים והספורט מסרבים לאשר את הליגה החדשה וממשיכים לתקצב את כדורגל הנשים לפי התקציבים שמגיעים לענפים עם שתי ליגות בלבד.   

שירלי אוחנה ומור אפרים חוגגות את כיבוש שער היתרון לזכות אס"א ת"א (צילום מושיק אושרי)

לאחר שבשנת 2017 סירבה המדינה להעביר את הכספים שהוסכמו פנו בהתאחדות ובהנהלת אגף הנשים להבין את הסיבות לחוסר ההכרעה בליגה השלישית. בעקבות זאת נפגשו הצדדים ובתחילת 2018 התבקשו הקבוצות וההתאחדות שהליגה השלישית תעמוד במספר מדדים נוספים כדי שהיא תוכתר כליגה רשמית. 

לפי טענת המועצה להסדר ההימורים בספורט, ההתאחדות הקימה ליגת כדורגל שאינה עומדת בסטנדרטים של ליגה רשמית בחוקי הכדורגל העולמי. בליגה הארצית המשחק נערך בפחות מ-90 דק', המשחקים היו על מגרש קטן יותר ולא משער לשער, בחלק מהמשחקים היו פחות מ-11 שחקניות על המגרש וחלק מהפעמים נערך יותר ממחזור אחד ביום.

"בחודש אוקטובר 2016 הכיר מינהל הספורט, בהתאם לבקשת ההתאחדות לכדורגל, בפעילות הליגה השלישית  לכדורגל נשים. כך נכתב במכתבו של סגן ראש מינהל הספורט דודו מלכא ב-30 באוקטובר 2016: "לאור האמור לעיל, על פי הדיווח שדווח אליי ע"י ההתאחדות לכדורגל, הריני לאשר כי בעונת 2015/6 פעלו במסגרת ההתאחדות בענף כדורגל הנשים שלוש ליגות מאושרות ותקינות הפועלות בהתאם לכל דין"

עו"ד אורי כהנא ממשרד 'כבירי נבו קידר בלום' המייצג את הקבוצות בעתירה לבג"ץ אמר לדבר ספורט: "שנה אחר כך בא משרד הספורט ואמר שהליגה השלישית לא משוחקת לפי הכללים שאנחנו מכירים. נכון מתכנסות נשים, משחקות כדורגל, אבל זה לא מה שאנחנו מכירים. הן משחקות לא 90 דקות אלא 70 דקות ומשחקות לרוחב. למרות שהן העבירו את רב הכסף לאותה עונה (תקציב 2017, העבירו ב-3 הרבעונים הראשונים), הם דרשו מההתאחדות הכדורגל לקדם את הליגה השלישית כך שתהיה יותר דומה למה שמוכר בעולם". 

לפי טענת מנהל הספורט, החלטה לבטל את העברת התקציב לפי המתווה החדש ברבעון האחרון של תקציב 2017 הגיע בעקבות מידע שהם לא הכירו בעת אישור ההסכם "לאחר אישור תקציב שנת 2017, הגיע לידיעת מינהל הספורט מידע לפיו הליגה השלישית אינה מתנהלת בצורה תקינה. בין היתר התגלו הממצאים הבאים: המשחקים בליגה השלישית שוחקו לרוחב המגרש ולא לאורכו; בכל הקבוצות הנמנות על הליגה השלישית שיחקו פחות מ-11 שחקניות; המשחקים שוחקו בטורנירים, כאשר כל קבוצה שיחקה לפחות שני משחקים בטורניר באותו יום; סך כל ימי המשחקים של הליגה כולה עמד על שישה ימים בשנה. יובהר, כי מידע זה לא היה ידוע לנציגי מינהל הספורט עם ההכרה בליגה השלישית, ונציגי מינהל הספורט התוודעו לכך רק לאחר שהסתיימה עונת הפעילות של שנת 2015-2016 ואושר תקציב 2017". 

ההחלטה של מינהל הספורט להפסיק את העברת התקציב היא קריטית גם לעונת 2016-17, אשר לפי טענת מינהל הספורט לא שוחקה הליגה שלישית לפי הסטנדרט העולמי המוכר לאחראים במנהל שאינם מבינים או מתמצאים בכדורגל נשים עולמי ולכן הקבוצות אינן זכאיות באופן אוטומטי לתקציב שהובטח להן בשנת תקציב 2018, בלי שום יכולת לקבוצות לערער על החלטה או להחזיר את הכסף שכבר הושקע בקבוצות בעקבות ההסכם עם משרד התרבות והספורט. 

אס"א ת"א מול מ.כ. רמת השרון (צילום: מושיק אושרי, אס"א ת"א)

עו"ד כהנא הוסיף: "מבחינת החוק מי שקובע איך תשחק הליגה היא ההתאחדות לכדורגל. כלומר יש פה איזה שהיא התערבות שמתרחשת רק בליגת הכדורגל הישראלית. במהלך העתירה הגישה ההתאחדות לכדורגל מסמך בו מאשרת מחלקת פיתוח כדורגל הנשים באופ"א את קיומה הפורמלי של ליגת הנשים השלישית בישראל. אמה סוקאס ראש מחלקת פיתוח כדורגל הנשים באופ"א מאשרת את פתיחת הליגה השלישית במסמך שנכתב ב-30 לאוקטובר 2018 בו כתבה לשרון זאבי – מנהלת אגף כדורגל נשים בהתאחדות לכדורגל: 'אני רוצה לבטא את תמיכתינו בהצעתך להקמת הליגה השלישית בישראל שתשוחק 9 על 9. מתוך המצב הקיים של רמת פיתוח כדורגל הנשים ומאגר השחקניות הקיים. אני חושבת שזאת האופציה הטובה ביותר'.  בהמשך, סוקאס גם דרשה שהליגה לא תתקבע כליגת פיתוח ובשנים הקרובות תתפתח לליגה רגילה של 11 על 11".

עו"ד כהנא מוסיף: "אמרו לו (דודו מלכא המשנה ליו"ר רשות הספורט) שזה המודל בארץ ושאופ"א אישרה אותו בדומה למודלים אשר מצליחים במדינות נוספות כמו באנגליה ובגרמניה. שגם שם התחילו במשחק של 7 על 7 ו-8 על 8. ואפילו ההתאחדות לכדורגל הגיעה למתווה של הסכמה עם משרד הספורט על פיתוח הדרגתי של הליגה השלישית ולמרות זאת משרד הספורט לא מעביר את הכסף".

לאחר המשבר החליטו הצדדים על מפגשים משותפים בהם הם יחליטו על מתווה חדש להקמת ליגה שלישית ולתקצוב כדורגל הנשים לפי קיומן של 3 ליגות פעילות בישראל. לפי המתווה החדש הסכימו הצדדים על השינויים ההדרגתיים במקביל לתקצוב הקבוצות בליגה הארצית שכיום לא מקבלות כסף ופועלות ללא תקציב או הכרה רשמית. 

עיקרי הסעיפים היו: 

  1. בליגה הארצית יהיו מינימום 18 מחזורי ליגה.
  2. לא יתקיימו 2 מחזורים באותו יום.
  3. בעונת 18/19 משחק יערך 70 דק', 19/20- משחק יערך 80 דק',בעונת 20/21 – משחק יערך 90 דק'.
  4. בעונת 2018/19 ישחקו 9 שחקניות בקבוצה. בעונת – 2020/21 ישחקו 11 שחקניות בכל קבוצה. 
  5. בעונת 18/19 המשחק ישוחק בין קוי ה-16.בעונת 20/21 על כל המגרש. 

למרות ההסכמות והתהליך שעברו שני הצדדים ב-3 באפריל 2019 הודיע במפתיע סגן יו"ר מינהל הספורט כי הוחלט לא לתקצב את ענף כדורגל הנשים בהתאם לענף בו פועלות 3 ליגות ואי הכרה בליגה השלישית. 

לפי עו"ד כהנא מאז ההודעה על ביטול הסכמות ואי העברת התקציב המובטח בשנת תקציב 2019. מינהל הספורט לא מעביר את דרישותיו החדשות להסדרת הליגה השלישית "הם לא מעבירים את הדרישות, אחרי שהם כבר הסכימו שהליגה תתוקצב באופן מלא, הם פשוט אומרים לא. אנחנו צריכים לבחון מחדש את כל הענפים ובכלל את המודל הזה של ליגת פיתוח". 

לפי עו"ד כהנא משרד הספורט טוען פתאום שהשינוי בגישה שהם התרחש מתוך אינטרס לא לאפשר לענפים נוספים לבקש תקציבים רחבים יותר בעקבות "למה הרוגבי והכדורעף (גברים) גם לא יבקשו עכשיו לפתוח ולתקצב ליגות פיתוח. מה הבעיה בטענה הזאת? קודם כל אנחנו נמצאים באיזה שהיא ספרה שהיא מפלה. כי הדרישה לקיים שלוש ליגות בשביל שליגת העל תזכה לתקצוב מלא נמצאת רק כלפי נשים. אם עכשיו בענף גברי של רוגבי יש רק שתי ליגות, אז הליגה הראשונה מתוקצבת באופן מלא. כלומר הן מקבלות את מלוא הניקוד שניתן לקבל. עבור נשים יש איזה שהיא אפליה שאומרת שרק עם יהיו שלוש ליגות, אז הליגה הראשונה תתוקצב באופן מלא ואם יש שתי ליגות הליגה הראשונה תתוקצב חצי מימה שמקבלת ליגת הגברים".   

קארין סנדל במדי נבחרת ישראל מול צ'לסי. 20 לאוגוסט 2019 (צילום: מושיק אושרי)

לקראת הדיון, נציגי הקבוצות ונציגות השחקניות פועלים בשיתוף פעולה מלא למען השגת המטרות המשותפות: "נפגשנו לפני כשבועיים ביחד עם משרד עורכי הדין" מספר עיני, "המטרות שלנו משותפות, אנחנו רוצות להקדם את כדורגל הנשים קדימה ואנחנו לא להלחם אחד בשני, אני בטוחה שגם מנהלי הקבוצות היו שמחים לתת לנו את התנאים הללו".

החלטה של מנהל הספורט לא להעביר גם את הסכומים שהבטיחו בתקציבים 2018 ו- 2019, גורם לקריסת הענף כולו. הכסף שהובטח במשך שנתיים אינו מגיע לקבוצות, אשר הוציאו סכומים גדולים יותר לפי ההבטחות שקיבלו ממשרד התרבות והספורט. המשבר הקשה שנוצר מטיל ספק גדול ביכולת לפתוח את ליגת הנשים ומיצר מגמה הפוכה מהתקדמותו של כדורגל הנשים בעולם. כך במקום לתקן את האפליה התקציבית, משרד התרבות והספורט מתמהמה וממסמס את העברת התקציבים בשנתיים האחרונות. עצירת התקציבים עלולה להביא לקריסתו של ענף ספורט שלם.