בנק ישראל הותיר את הריבית ברמה של 0.25%, כך הודיעה היום (שני) הוועדה המוניטרית של הבנק. ברקע ההחלטה: סביבת האינפלציה הנמוכה, הייסוף המתגבר בשער השקל והתגברות הסיכונים העולמיים לנוכח מלחמת הסחר. בהודעה אף נרמז כי בעתיד תתכן הפחתת ריבית, ושבכל מקרה היא תיוותר ברמתה הנמוכה למשך זמן ממושך. בבנק ישראל מעריכים כי למרות האתגרים הגדולים, הצמיחה שומרת על קצב נאה.
"חוסר הבהירות הפוליטי לא משפיע עד עתה על המשק" אמר נגיד בנק ישראל אמיר ירון בתדריך עיתונאים לאחר פרסום החלטת הריבית. "ענפי המשק ממשיכים לצמוח וגם בענף הבניה אין האטה. העיכוב בהקמת הממשלה דוחה את הטיפול בבעיות ארוכות הטווח".
ביחס להשפעות גורמים בינלאומיים על המשק הישראלי אמר ירון "המשק , עד עתה, יחסית חסין להאטה העולמית". עם זאת הוסיף "המשק כן עלול להיפגע עם ההאטה תגיע אל שווקי ההון וענף הטכנולוגיה. האינפלציב במרבית המשקים עדיין נמוכה מיעדי הבנקים המרכזיים ובפרט הECB והFED, מכוונים כעת בחזרה לתוואי של הרוחבה (מוניטרת) לא ברור אם תהיה הרחבה נוספת".
על ייסוף השקל, עליו התלוננו התעשיינים במכתב ששלחו אתמול, אמר ירון "השקל התייסף מתחילת השנה ב9%. בחלקו בשל מצב הכלכלה הטוב, ובחלק בשל השינויים בריביות הפיננסיות. עד כה הבנק לא התערב בשער. יש חלון מחירי (טווח שערי חליפין, א.ר) שנראה לנו מתאים, בחישוב כל הגורמים וכל המשתנים. אם השער יסטה מהחלון שהגדרנו, בנק ישראל יתערב בשוק". עוד הוסיף "אנחנו שומרים על עמימות לגבי מהו אותו חלון".
על האפשרות להשתמש במדיניות תקציבית (פיסקלית) ולא רק בריבית במקרה של מיתון אמר ירון "כרגע המרחב הפיסקלי הוא לא ענק, בניגוד לכמה מדינות אחרות". לשיטתו של ירון המשק במצב טוב וצריך "נצל את התקופה הזו כדי שיהיה לנו מרחב פיסקאלי אם יהיה שינוי", כלומר – להפעיל צמצום תקציבי כעת, כדי להגדיל אותו בעתיד במידת הצורך. ירון התייחס ליחס חוב תוצר של 60%, כפי שנקבע באמנת מסאטריכט (עליו ישראל לא חתומה). ירון חזר על עמדתו כי יש להפחית את הגרעון באמצעות קיצוץ בשירותים החברתיים והעלאת מסים.
חותכים את תחזיות הצמיחה
במסמך של חטיבת המחקר שמצורף להחלטה חותך בנק ישראל את תחזית הצמיחה של ישראל ל-2020 ב-0.5%, ל-3% בלבד. הצפי לאינפלציה נחתך ב0.4% לרמה של 1.2%. "הערכת בנק שראל היא כי ריבית בנק ישראל תעמוד בעוד שנה על 0.25% או שתרד במהלך השנה לרמה של 0.1%" אמר ירון.
בהודעת הוועדה המוניטרית מפורט כי בשניים עשר החודשים האחרונים נרשמה אינפלציה ברמה של 0.6%, וכי היא צפויה אף לרדת יותר בחודשים הקרובים. מאז החלטת הריבית הקודמת התחזק השקל ב-1.2% במונחי השער הנומינלי האפקטיבי, ומתחילת השנה ב-9.1%. הייסוף מקשה על חזרת האינפלציה ליעד.
הסיכונים הנשקפים לכלכלה העולמית התגברו, בעיקר לנוכח "מלחמת הסחר" ואי הוודאות לגבי הברקזיט. תחזיות הצמיחה עודכנו כלפי מטה, והבנקים המרכזיים העיקריים נקטו בצעדי הרחבה מוניטרית.
הפעילות הכלכלית ממשיכה לצמוח בקרבת הקצב הפוטנציאלי, ועד כה מסתמן שהיא אינה מושפעת לרעה מהסנטימנט העולמי השלילי, או מהמצב הפוליטי בישראל. עם זאת, אי הוודאות לגבי הצעדים בהם תנקוט הממשלה שתקום כדי לצמצם את הגירעון מגדילה את אי הוודאות לגבי ההתפתחויות בכלכלה המקומית. מרבית האינדיקטורים מעידים על כך שברבעון השלישי המשק המשיך לצמוח בסביבת הקצב הפוטנציאלי. היצוא צומח בקצב נאה, אך סקר המגמות מראה גידול מסוים בשיעור החברות המדווחות מגבלה חמורה ברווחיות היצוא, לאחר ירידה בשיעור זה במהלך 2018. שוק העבודה ממשיך להיות הדוק.
