שבוע בלבד לאחר החלטת מנהלת ליגת אתנה ווינר לנשים בכדורסל לפנות לבג"ץ בעקבות קיצוץ של מעל 100 אלף ש"ח מהתקציב 2019, שהובטח לרב קבוצות ליגת הנשים בכדורסל, ביום שלישי פנתה המנהלת, למשרד התרבות והספורט בדרישה להעביר את כספי הוצאות השיטור והסדרנות עבור העונה שעברה 2018-2019. מדובר בסך של כ-90,000 ש"ח המגיעים לקבוצות הנשים עבור עונת 2018/2019, ומעוכבים על ידי משרד הספורט כבר למעלה משנה, וזאת על אף שעונת הכדורסל בליגת העל לנשים בכדורסל כבר הסתיימה בחודש אפריל, ועונת המשחקים 2019/2020 עומדת לצאת לדרך בעוד כשבועיים.

במכתב ששלח היועץ המשפטי למנהלת, עו"ד אורי כהנא למשרד הספורט הוא כותב: "קבוצות כדורסל הנשים זכאיות לסכומים זעומים וקטנים בהרבה מתוך סך סכום התמיכה הנאמד בכ- 35.5 מיליון ש"ח בשנה אשר מועבר בעיקר לענפי הגברים, בהתאם להסכם שחתמו בשנת 2017 משרדי הממשלה עם ההתאחדות לכדורגל ועם מנהלת הליגה לגברים בכדורגל".

"לא יעלה על הדעת שקבוצות הגברים יזכו למימון ציבורי של הוצאות הסדרנות במגרשים (הוצאות אשר מרביתן נובעות מהאלימות הקיימת ביציעי הענפים הגבריים) בעוד קבוצות הנשים ידרשו לממן את הוצאות הסדרנות בעצמן. מדובר באפליה מגדרית חמורה וממילא גם בהסדר שחוקיותו מוטלת בספק. על משרד התרבות והספורט לפעול בהקדם לתקן הסדר זה כך שתופסק האפליה המגדרית בחלוקת התמיכות לענפי הספורט הנשיים". כך על פי מכתבו של היועץ המשפטי למנהלת.

שרת התרבות והספורט מירי רגב (צילום: יאיר צוקר).

הסוגה החדשה מראה על עוד היבט במגמה שלילית ומפלה בה מתייחס משרד התרבות והספורט כלפי ספורט הנשים הקבוצתי בכלל וכדורסל הנשים בפרט. בשבוע שעבר הודיע משרד התרבות והספורט על קיצוץ מיידי של בין 40 אלף ש"ח ל-80 אלף ש"ח בתקציבי קבוצות כדורסל הנשים לשנת 2019. בסך הכל, יעמוד הקיצוץ בתמיכת המדינה בקבוצות כדורסל הנשים על יותר מ-110 אלף ש"ח לשבע מתוך עשר הקבוצות בליגה. הקיצוץ המפתיע נעשה כחלק מהחלטת המדינה להעניק את סכומי הכסף שהתחייבה להעביר לכדורגל הנשים במסגרת עתירה לבג"ץ בשנת 2016, ולא הועברו במלואם בשנים שלאחר מכן. באופן אירוני, 'מקור המימון' לתקצוב כדורגל הנשים הוא הפרת התחייבות של המדינה לבג"ץ לתקצב את כדורסל הנשים, שניתנה במקביל להתחייבות לענף הכדורגל.

בעקבות עתירות של מנהלת ליגת העל לנשים בכדורסל התחייבה המדינה בשנת 2016 לשלש את סכומי התמיכות לכדורסל הנשים, למשך חמש שנים לפחות, באופן אשר יאפשר לקבוצות הנשים "ודאות ויציבות כלכלית", כפי שמאפשרת המדינה לקבוצות הגברים באמצעות העברות כספים קבועות בסכומים של כ-100 מיליון ש"ח בשנה מהמועצה להסדר ההימורים בספורט וממשרד האוצר. התחייבות זו סיימה את הדיון בעתירה כאשר בפסק הדין הובהר "דלתו של בית המשפט תהיה פתוחה" לקבוצות הנשים ככל שההבטחה תופר. בפועל כבר בשנה השנייה החל משרד הספורט להפר את ההתחייבות והתוספת נשחקה כמעט ב-50%. כאמור, לצד ההתחייבות לענף כדורסל הנשים התחייבה המדינה גם להעלאת תקציבי כדורגל הנשים לחמש שנים – התחייבות שעד עתה לא מומשה אף היא ובגינן עתרו קבוצות ליגת העל בכדורגל נשים לבג"ץ.

לטענת מנהלת הליגה, בשנת התקציב 2017 הועברו כ-450 אלף ש"ח לכל קבוצת כדורסל לפי ההבטחה של משרד התרבות והספורט. לעומת זאת, בשנת 2018 החלה המדינה להפר את ההסכם וקיצצה בחלק מסכומי ההעברה, כך שכל קבוצה קיבלה רק כ-420 אלף ש"ח ללא כל הסבר. בתחילת שנת התקציב 2019 המשיכה המדינה לצמצם את תקציבי קבוצות הנשים, כאשר החליטו שרק 7 מתוך 10 קבוצות הנשים בליגת העל יזכו לתמיכה, שתעמוד על 384 אלף ש"ח בלבד לכל אחת – הפחתה של 76 אלף ש"ח מהבטחה שהמדינה העניקה בבג"ץ 2016. כעת, בעקבות הקיצוץ עליו הודיעה המדינה השבוע, אותן 7 מתוך 10 קבוצות ליגת העל יקבלו רק 313 אלף ש"ח כל אחת.