אחת מכל חמש נערות אמריקאיות סובלת מחוסר גישה למוצרי היגיינה למחזור החודשי. כך עולה ממחקר שפורסם השבוע על ידי ארגון "PERIOD" האמריקאי, המובל על ידי נערות ונשים צעירות וחברת THINX, המייצרת "תחתוני וסת" רב-פעמיים. מטרתם המשותפת של הארגון ושל החברה היא להיאבק ב"עוני מחזור" ובחסמים המגבילים את הגישה של א.נשים ונערות אמריקאיות למוצרי היגיינה ובסטיגמות הנוגעות למחזור החודשי.

המחקר, שנערך בקרב 1,000 נערות אמריקאיות בנות 13 עד 19 מרחבי ארה"ב משלל רקעים כלכליים וחברתיים, מצביע על כך שמעבר למחסומים הכלכליים איתם מתמודדות הנערות, ישנם גם מחסומים תרבותיים ומבניים שמקשים עליהן, כאשר המרכיב הבולט בהם הוא תחושת הבושה מעצם קיומה של הווסת. על פי כותבות המחקר, הנתונים העולים ממנו משקפים את היחס השלילי למחזור החודשי ולווסת המלווה ילדות, נערות, נשים וטרנס* לאורך חייהן.

עוני מחזור. (גרפיקה: אידאה)

מרבית הנערות שהשתתפו בסקר העידו כי הן חשות בושה ומבוכה לגבי הווסת שלהן. 64% מהנערות שנשאלו מאמינות כי החברה מלמדת נערות להתבייש במחזור ובווסת שלהן; 66% מהנערות אמרו כי הן לא מעוניינות להגיע לבית הספר בימי הווסת; 80% אמרו כי הן מרגישות שישנו חיבור שלילי בין הדימום במהלך הווסת ובין המילים "מגעיל" או "מלוכלך"; 71% מהנערות שהשתתפו בסקר העידו כי הן חוות בזמן ימי הווסת מודעות עצמית מוגברת המעוררת בהן חוסר ביטחון; 69% מהנערות מתביישות לקחת עמן מוצרי היגיינה למחזור לשירותים; 57% העידו כי חשו שחוו באופן אישי את השפעות הסטיגמה השלילית ביחס לווסת ולמחזור החודשי; ו-51% אמרו כי הן חשות שבית הספר שלהן לא דואג להן מכיוון שהוא לא מספק להן מוצרי היגיינה בזמן ימי הווסת.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

מבין הנשאלות בסקר, שני שלישים מהנערות חוו לחץ ומתח בשל חוסר גישה למוצרי היגיינה למחזור; 20%, כלומר אחת מכל חמש נערות, התקשתה לשלם על מוצרי היגיינה למחזור או שלא היתה מסוגלת לשלם עליהם כלל; 61% מהנערות העידו כי השתמשו באותו הטמפון או באותה תחבושת היגיינית יותר מארבע שעות וזאת בשל מחסור במוצרים שכאלה. על פי כותבות המחקר, תופעה זו חושפת את אותן נערות לסכנת זיהום או ל-TSS (תסמונת הלם רעלי המקושרת לשימוש בטמפונים); 84% מהנערות שהשתתפו בסקר העידו כי נעדרו בחלק מהזמן מבית הספר או הכירו נערה שנעדרה בחלק מהזמן מבית הספר בשל החוסר בגישה למוצרי היגיינה למחזור; 83% מהנערות חושבות שבעיית חוסר הגישה למוצרי היגיינה למחזור היא בעיה שלא מדברים עליה מספיק. "זה שאני צריכה לרפד את התחתונים שלי בנייר טואלט ולדאוג לגבי זה גורם לי לכל כך הרבה מתח ביומיום", אמרה לעורכות המחקר תלמידת תיכון מפורטלנד.

נערות בבית ספר בקליפורניה. ארכיון. למצולמת אין קשר לכתבה (צילום: cdrin / Shutterstock.com)

עוד ציינו כותבות המחקר כי חלק מהנתונים שנחשפו בו משקפים את היעדר החינוך בנושא המחזור החודשי בבתי הספר והן את ההשלכות החינוכיות השליליות הנגרמות כתוצאה מהמחסור בגישה למוצרי היגיינה למחזור בקרב תלמידות. על פי המחקר 79% אמרו כי הן זקוקות ליותר מידע חינוכי בנוגע לבריאותן, בדגש על נושאים הקשורים למחזור החודשי; 76% מהנשאלות סבורות כי הן מקבלות בבית הספר יותר מידע על הביולוגיה של הצפרדע מאשר על הביולוגיה של הגוף הנקבי; 51% מהנערות הנשאלות נעדרו משיעור או מחלקו בשל תופעות הקשורות במחזור החודשי כמו למשל כאבי מחזור.

"כארגונים שמקדישים את עבודתם ליצירת שוויון, אנו מאמינות שגישה חופשית וחינמית למוצרי היגיינה למחזור היא זכות בסיסית" כתבו יוזמות המחקר שקוראות למדינה לממן ולקיים מחקרים רבים יותר בנושא "עוני מחזור" והשלכותיו ובנושא חינוך מיני.

ברמה החוקית, קוראות יוזמות המחקר לחוקק חוק "שוויון וסתי לכל" שישפר לדבריהן את הגישה למוצרי היגיינה בבתי ספר, במתקני כליאה, במקלטים לחסרות בית, בבתי עסק, ובמבני ציבור. כמו כן, הן קוראות לבטל את המס על מוצרים אלו ולקבוע כי הם יוכלו להיות מכוסים על ידי ביטוח הבריאות. בנוסף, הן דורשות מהמחוקקים להבטיח לכלל התלמידות והתלמידים גישה לחינוך מיני אמין שימומן ויפוקח על ידי המדינה. "שוויון וסתי יביא לכך שלאנשים עם מחזור יהיה את החופש לעבוד, ללמוד ולהיות חלק מהחברה ולממש את הפוטנציאל שלהן ושלהם", הוסיפו.

המחקר המדובר הינו חלק ממאבק פמיניסטי רחב וחוצה יבשות. בשנים האחרונות החלו להתפתח ברחבי העולם מחאות בהובלתם של ארגונים פמיניסטיים שדורשים לבטל את המס על מוצרי היגיינה למחזור. בשנת 2014 לורה קורייטון, צעירה מלונדון, השיקה עצומה הקוראת לביטולו המוחלט של מס הטמפונים בבריטניה. העצומה צברה פופולריות במהירות ואף התפשטה למדינות כמו ארה"ב, צרפת, אוסטרליה וקנדה. בעקבות הלחץ הציבורי קנדה אף הפכה למדינה הראשונה בעולם לבטל את המס על טמפונים, כשהכריזה במאי 2015 על הוצאתם של מוצרי היגיינה נשית מרשימת המוצרים שעליהם מושת מס מותרות של 5%. בשנת 2018 אישרה ממשלת סקוטלנד חלוקה בחינם של טמפונים ותחבושות היגייניות לתלמידות בית ספר ולסטודנטיות ברחבי המדינה. מדובר בחלק מקמפיין של ארגונים חברתיים שנועד לסייע למי שאינן יכולות להרשות לעצמן לרכוש את המוצרים. עוד באותה שנה ביטלה ממשלת הודו מס בגובה 12% על מוצרי היגיינה נשית בעקבות מחאה שנמשכה כמה חודשים נגד המהלך. המס היה חלק מתכנית מיסוי על כלל הסחורות שהוגדרו "מותרות".

עובדת במפעל קימברלי קלארק בברזיל. ארכיון (Photo by Paulo Fridman/Corbis via Getty Images)

מהו "עוני מחזור"?

המושג "עוני מחזור" מתייחס לחוסר היכולת הכלכלית של נשים, נערות וטרנס* ברחבי העולם לרכוש מוצרי היגיינה למחזור כמו גם מחסור בידע הנוגע לשימוש בהם. כתוצאה מכך, אותן א.נשים ונערות מסכנות את בריאותן בשל שימוש בחלופות לא היגייניות כמטליות, נייר טואלט, עיתונים ואפילו נוצות. בנוסף, חוסר הגישה למוצרי ההיגיינה למחזור משפיעה על יכולתן לעבוד, ללמוד ולהתפרנס.

על פי ארגון סיד הישראלי, שלוחה של הארגון הבינלאומי המהווה פורום של אנשים ומוסדות העוסקים בפיתוח כלכלי וחברתי בר-קיימא במדינות במצוקה, באפריל הורידה ממשלת דרום אפריקה את המע"מ על מוצרי היגיינה כתחבושות וטמפונים כחלק מהמאבק ב"עוני מחזור".

עוד על פי ארגון סיד, בדיון שמתקיים בכמה מדינות, דוגמת מאוריטניה, טנזניה וקניה שגם בהן הורדו המסים ממוצרי ההיגיינה, עולה השאלה האם המוצרים באמת הפכו נגישים במחיריהם לכלל המשתמשות. ממשלת קניה, חלוצה בתחום, הסירה את המע"מ כבר ב-2004 ואף מסבסדת תחבושות היגייניות לנערות בקהילות נמוכות הכנסה, בסכום של 3 מיליון דולר בשנה. עם זאת, ל-65% מהנשים והנערות במדינה אין אפשרות כלכלית לרכוש תחבושות. במדינות אחרות באפריקה מנסים ארגונים לא ממשלתיים לסייע לנשים ולספק להן מוצרי היגיינה, אך הצורך באספקה שוטפת של מוצרים יקרים יחסית, שהשימוש בהם הוא חד-פעמי, מקשה על הארגונים לעמוד במשימה.

אחד מהפתרונות עבור אותן מדינות בהן "עוני מחזור" הוא תופעה נפוצה הוא אספקה של מוצרים רב-פעמיים. על פי הארגון, גביעוניות עשויות מסיליקון נמצאו כפתרון בר-קיימא ויעיל, במחקר שנערך לאחרונה בבית הספר לרפואה טרופית בליברפול שבאנגליה. המחקר בחן יותר מ-40 מחקרים שעסקו בנושא ובדקו נשים בצפון אמריקה, באירופה ובאפריקה. אחד הממצאים החשובים שהעלו החוקרים הוא שלא נראתה עלייה בסיכון ללקות בזיהום בשל השימוש בגביעוניות. לדברי החוקרים, השימוש בהן אפשרי גם במקומות שבהם תשתיות המים והסניטציה אינן טובות, אך בשל חוסר מודעות למוצר הן במדינות המערב והן במדינות אפריקה, קיים צורך בהדרכה באימון לשימוש נכון בהן. החוקרים הוסיפו כי השימוש במוצרי היגיינה רב-פעמיים יפחית את כמות הפסולת העצומה שעומדת על כ-200,000 טונות בשנה.

גביעונית לשימוש רב פעמים (צילום: Shutterstock)

ומה בישראל?

בשנת 2017 דיווח משרד הכלכלה על פער של 14% בממוצע בין מחירי מוצרי היגיינה למחזור הנמכרים בישראל לבין מחירם של אותם מותגים בעולם. הסקירה מבוססת על דו"ח נתוני נילסן הכולל את המחיר הממוצע בשנת 2016 של קטגוריות, מותגים ומוצרים ספציפיים במדינות איטליה, ארה"ב, דרום קוריאה, שוודיה, קנדה, בלגיה, גרמניה, פורטוגל, צרפת, יוון, בריטניה, אוסטריה, ספרד, אסטוניה, לטביה וישראל. אז זימן משרד הכלכלה את היבואניות הרשמיות של מוצרי היגיינה נשית – דיפלומט, קימברלי קלארק ושסטוביץ – להסביר את פערי המחירים שנמצאו במוצרים המשווקים בישראל בתחום זה לעומת מחירם בעולם.

אישה מתלבטת בין מוצרי הגיינה נשית בסופר. אילוסטרציה (צילום: DigitalMammoth / Shutterstock.com)

מאז אותה בדיקה ועד היום לא השתנו מחירי אותם מוצרים באופן דרמטי וניתן להעריך כי גם בישראל, בה השיח על המחזור החודשי והווסת נחשב לטאבו, ישנן נערות, נשים וטרנס* המתמודדות עם קשיים בתחום הגישה למוצרים אלו.

רק בחודש שעברה הוגשה תביעה ייצוגית לפיה נשים אסירות אינן מקבלות טמפונים ותחבושות היגייניות בכמויות מספיקות ונאלצות לרכוש אותם בקנטינה במחירים מופקעים.