נבחרת הנשים של ישראל בכדורגל תעלה מחר (18:00) לאחד ממשחקים החשובים בקמפיין יורו 2021 כשתארח באצטדיון סמי עופר בחיפה (עבר מאצטדיון ר"ג בעקבות המצב הביטחוני) את נבחרת בוסניה, המתחרה הישירה שלה על המקום השלישי בבית המוקדמות. הניצחון הישראלי הוא קריטי לצבירת הנקודות בשלב הבתים וייתן דחיפה מורלית חשובה לנבחרת, לאחר תוצאת התיקו המאכזבת בחוץ מול נבחרת מלטה.

לשתי הנבחרות אין סיכוי ממשי לעלות לאליפות אירופה, לאחר ששובצו בבית כולל את שתיים מהנבחרות הטובות ביבשת, איטליה ודנמרק. המטרה של ישראל היא לצבור כמה שיותר נקודות, כדי שבשנים הבאות הנבחרת תתקדם בדירוג פיפ"א ותקבל הגרלה קלה יותר. לניצחון יש גם משמעות סמלית חשובה בהענקת רוח גבית למאבק שמנהלות כיום שחקניות הכדורגל דרך ארגון 'כדורגלניות עושות שינוי' בהפיכת כדורגל הנשים למקצועני.

נורה אבו-שנב: "עצם העובדה שהחלטנו לקחת את עצמנו בידיים ולדרוש את מה שמגיע לנו זה השינוי האמיתי. התוצאות יגיעו, אבל זה תהליך. יש משהו בתחושה, בוויב של השנוי שקורה בכל העולם".

נורה אבו-שנב היא אחת השחקניות הוותיקות בליגה הישראלית. אבו-שנב בת ה-31 היא קפטנית מכבי חולון ואחת מהשחקניות שחזרו לנבחרת ישראל הקיץ, כדי להעניק מהניסיון אותו היא צברה במהלך הקריירה הענפה שלה בליגת-העל. אבו-שנב שערכה את הבכורה שלה בנבחרת במשחק מול נבחרת צרפת ב-2011, עשתה דרך ארוכה ומפותלת שהחלה בכפר ג'דיידה-מכר בדרך להפוך לאחת השחקניות הבכירות בישראל כבורג מרכזי בנבחרת ישראל ושגרירה של "נבחרת החברתית של ישראל".

"פשוט רציתי לשחק, שתהיה לי מסגרת"

אבו-שנב גדלה כפר ג'דיידה-מכר בגליל, היא החלה לשחק בגיל 6 עם הבנים בכפר. כמו רבות אחרות, היא הייתה הבת החידה בכפר המתרוצצת עם הכדור בין הבנים, בלי ידעה שיש בכלל בנות אחרות שמשחקות כדורגל בדיוק כמוה ברחבי הצפון. היא מספרת ל'דבר ספורט' על תחילת דרכה: "התחלתי לשחק בגיל ממש קטן, מגיל שש, אז שיחקתי רק עם בנים. לא ידעתי שיש קבוצות של בנות. בנות בסביבה שלי לא כל כך שיחקו ותמיד הייתי בת יחידה, זה הרגיש לי יותר נוח ויותר כיף לשחק יחפה, זה סוג של חיבור לאדמה ולעצמך. אני זוכרת שבבית הספר נאלצתי לוותר על הכדורגל, כי לא מקובל לשחק עם בנים. ביסודי לא היה לי אכפת, אך בגיל מבוגר יותר הלכתי לשיעור של הבנות בלית ברירה".

לנערות צעירות רבות במגזר קשה יותר לקבל את הסכמת החברה הערבית מסביבן לשחק כדורגל, בטח כשאת בת יחידה שמשחקת עם נערים מתבגרים. חוסר יצירת מסגרת רק לבנות, מקשה על השחקניות הצעירות להמשיך במשחק האהוב עליהן. אבו-שנב חוותה על בשרה את המתח הזה. "בהתחלה זה היה סבבה, אך לאחר גיל מסוים זה התחיל להציק להם שאני משחקת עם בנים, החלו לראות את זה בעין פחות מקבלת. צריכה להיראות יותר כמו בת וזה הפריע להם באיזה שהוא מקום, אבל ברגע שהתחלתי לשחק עם בנות אז זה הפך ליותר לגיטימי".

נורה אבו-שנב (משמאל) במדי מכבי חולון (צילום: מושיק אושרי)

למזלה, בכיתה י' היא הוזמנה להצטרף לקבוצת בנות סכנין שהייתה באותן השנים הקבוצה הבכירה במגזר וחיפשה לאסוף לתוכה את השחקניות הצעירות הכי טובות באזור. אבו-שנב שהחלה את צעדיה הראשונים בכדורגל לפני 16 לא דמיינה שזה יהפוך לקריירה ספורטיבית, היא רק שמחה שסוף סוף נתנו לה אישור חברתי לשחק במשחק האהוב עליה, "לא חשבתי על משהו לטווח הארוך, פשוט ידעתי שזה משהו שאני אוהבת. מבחינתי זה היה פשוט לשחק לא חשבתי יותר מדי על העניין או על קריירה בחו"ל. תנו לי פשוט לשחק, לעשות את מה שאני אוהבת. אז לא חשבתי על כמה זמן אני אשחק, לא שחשבתי להפסיק, פשוט רציתי לשחק, שתהיה לי מסגרת ושזה לגיטימי בשבילי לשחק".

אבו-שנב שיחקה במהלך הקריירה שלה עד כה בבנות סכנין, מכבי כישרונות חדרה, הפועל פ"ת ובשנתיים האחרונות היא משחקת במכבי חולון. בשתי הקבוצות האחרונות שלה היא תפקדה כקפטנית הקבוצה, מתוקף היותה מנהיגה על המגרש ומחוצה לו. לכן באופן טבעי כשחקנית מוכרת ומוערכת היא נבחרה ע"י ועדה מיוחדת להצטרף לפרויקט של "הנבחרת אחריות חברתית". מיזם משותף של אופ"א, ארגון הכדורגלנים הבינלאומי 'פיפרו', ההתאחדות לכדורגל וארגון 'בועטים את הגזענות והאלימות מהמגרשים'.

לפרויקט החברתי נבחרו טובי השחקנים והשחקניות של הכדורגל הישראלי במטרה לעודד אחריות ומעורבות חברתית. דרך עשייה הספורטיבית למען שוויון, סובלנות וקיום משותף. אחד הפעילויות שאבו-שנב לקחה חלק הוא משחק ראווה שנעשה מול קבוצת הכדורגל הגאה 'ריינבול' במטרה להעביר מסר כנגד הומופוביה במגרשים.

כדורגל הנשים הישראלי מורכב מנשים ונערות ממגזרים שונים המשחקות ביחד על מגרש הכדורגל. באותו המגרש ניתן למצוא שחקניות ערביות, יהודיות חילוניות, יהודיות דתיות, ישראליות נוצריות, אשכנזיות, ספרדיות, דוברות רוסית, בנות העדה האתיופית, דרוזיות ושחקניות זרות ממדינות שונות. המפגש המשותף מצליח ליצור קרוב בין אנשים שונים שמפיגים בצורה משמעותית את המתחים הקיימים בחברה הישראלית.

נורה אבו-שנב (מימין) מנסה לעצור את אינגל מצ'לסי. 20 לאוגוסט 2019 (צילום: מושיק אושרי)

אבו-שנב מספרת שכאשר שיחקה במשך שנים ארוכות בקבוצת בנות סכנין, היא ספגה לא פעם הערות גזעניות משחקניות יריבות: "שחקנית שכל פעם שהייתה מתעצבנת הייתה אומרת לי 'זה מה שמחנכים אותכן, זה מה שאתן יודעות?' היו לי כמה מקרים כאלו של גזענות של הקבוצה היריבה, אבל כאשר שיחקתי בחדרה או חולון, פ"ת. ההפך הן קבלו, אהבו, שמחו ופרגנו".

"תשחקי אבל רק עד גיל מסויים"

לסגל נבחרת ישראל הוזמנו רק שתי שחקניות מהמגזר הערבי, בשתי הליגות הבכירות בכדורגל הנשים קיימות רק 2 קבוצות נשים מהמגזר. למרות שכדורגל הוא ענף הספורט האהוב בישראל ובמגזר הערבי. אין כמעט קבוצות נשים ואין הרבה שחקניות בכירות מהמגזר בליגת העל, זו אחת הבעיות במגזר" אומרת אבו-שנב. "גם בדור שלי, לא הייתה המשכיות, זה מסיבה כרגע מאוד ברורה לנערה יש במשפחה ייעוד אחר של ללמוד או להתחתן. עד גיל 12 אומרים אוקי תשחקי, פעם גם זה לא היה מקובל, הם כבר אומרים אוקי תשחקי אבל רק עד גיל מסוים. אחרי זה צריך להיות במסגרת אחרת, כי עדיין לא מאמינים שזה באמת יכול להיות קריירה ומקצוע לחיים. ואין מה לעשות, עדיין חושבים שמשחק הכדורגל הוא משחק של בנים. יש את הסטיגמה הזאת, שמי שמשחקת כדורגל היא נחשבת לגברית".

למרות זאת ישנה אופטימית לגבי העתיד של הענף המתפתח לאט לאט בגילאים הצעירים יותר "יחד עם זאת אני חושבת שהתפיסה השתנתה משנים קודמות, היום אפשר למצוא בהרבה כפרים ערבים במיוחד בצפון, קבוצות של ילדות ונערות. יש יותר חשיפה ויותר מודעות. פעם זה היה רק בסכנין, משך אליו באמת את הנערות שרוצות והיה להן את האפשרות. היום יש בהרבה יותר מקומות, זה עדיין לא מגיע למקום יותר מקצועי, אך יש התקדמות".

נורה אבו-שנב במדי נבחרת ישראל מול צ'לסי (צילום: מושיק אושרי)

הדרך להרחבת מאגר השחקניות ויצירת פתיחות מחשבתית רחבה יותר כלפי כדורגל הנשים חייבת לעבור בהגדלת המודעות של ההורים ויצירת תמונת עתיד לקריירה מקצוענית כשחקניות כדורגל בישראל "צריך לעלות בכמה שיותר מודעות, דרך אגב זה לא רק במגזר זה בהכל. כל הורה יחשוב פעמיים שלוש עם לשלוח את הילדה שלו, לשחק. לא רואים בזה עתיד, הם חושבים שזה חוג או משהו זמני. ברגע שזה יהיה חלק מהתרבות והחינוך שלנו, נגיע לרמה כזאת שנערה יכולה לחיות להתאמן ולכוון לשם זה באמת יביא שינוי".

"אנחנו עדיין רחוקים משוויון בין גברים לנשים"

כד לשנות את התפיסה החברתית הקיימת בישראל כלפי ענף כדורגל הנשים, החליטו שחקניות הכדורגל בישראל להקים את ארגון "כדורגלניות עושות שינוי". אבו-שנב אחת ממובילות הארגון שמחה על ההתקדמות שהשיגו קבוצות הנשים והארגון במהלך דיון בבג"צ להוסיף כ- 150 אלף ש"ח לקבוצות בתקציב 2019, אך במקביל היא טוענת שזה אינו מספיק ויש עוד הרבה מה שצריך לעשות כדי להגיע לשוויון אמיתי. "יש תוצאות אבל זה לא מספיק, אומרים שיש יותר שוויון, בפועל קבלנו את אותם התקציבים, אבל זה לא מספיק. אנחנו עדיין רחוקים משוויון בין גברים לנשים. אין ספק שזה צעד מאוד חשוב, זאת התחלה, אך יש עוד הרבה על מה לעבוד, לאן לשאוף, לשפר ולתקן. לאט לאט אנו עובדות על זה, זה לא משהו שיקרה ביום-יומיים זה תהליך. עצם העובדה שהחלטנו לקחת את עצמנו בידיים ולדרוש את מה שמגיע לנו זה השינוי האמיתי. התוצאות יגיעו, אבל זה תהליך. יש משהו בתחושה, בוויב של השנוי שקורה בכל העולם".

משחק בין נבחרות ישראל ודנמרק בכדורגל. 3 בספטמבר 2019. (קרדיט: ההתאחדות לכדורגל בישראל)

כדורגל הנשים בעולם נמצא בפריחה אדירה, רק בשבוע האחרון נשברו שני שיאים, כאשר 20 אלף צופים הגיעו לעודד את נבחרת אוסטרליה מול צ'ילה והשיא האנגלי כאשר 77 אלף צופים הגיעו למשחק בין אנגליה לגרמניה. ברחבי העולם קמות שחקניות הכדורגל ונאבקות על תנאי השכר והתנאים הסוציאליים שלהן במטרה להפוך את כדורגל הנשים במדינות שלהן ובעולם כולו למקצועני. אבו-שנב וחברותיה לנבחרת ישראל ושותפותיה לארגון 'כדורגלנים עושות שינוי' חייבות לנצח במגרש מחוצה לו, כדי ליצור אווירה חיובית ולגיטימית יותר לתת לנערות וילדות צעירות את האפשרות לשחק כדורגל, גם במגזר הערבי.