אפליקציית המשלוחים 'וולט' ממשיכה להפעיל את שירות המשלוחים שלה בעיר תל אביב, למרות הנחיות פיקוד העורף האוסרות על עובדים במקומות עבודה ללא מרחב מוגן להגיע לעבודתם, אם אינם מוגדרים כשירותים חיוניים. השליחים לא חויבו להגיע לעבודה, והנסיעה בשטח, ללא מרחבים מוגנים, הועמדה לבחירתם.

הודעת חברת וולט לשליחים (ללא קרדיט)

 

בהודעת החברה לעובדים נכתב: "היי וולטרים יקרים, אנחנו ממשיכים את הפעילות שלנו בשטח כרגיל. חשוב לעדכן: כל מי ששריין שעות היום – לא חייב לעלות לעבוד כמובן… בעת הישמע אזעקה יש לעצור מיד ולהגיע למרחב מוגן".

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

'וולט' אינה מגדירה עצמה כמעסיק, ואינה מתייחסת לשליחים כעובדיה. מבחינת 'וולט' מדובר בעובדים 'עצמאיים' לכאורה, זאת על אף התלות הגבוהה שלהם באפליקציה לפרנסתם, והעובדה שהם מחוייבים לנהלי העבודה שלה ואף נושאים את סימניה המסחריים. בשנים האחרונות נמתחת יותר ויותר ביקורת על מודלים עסקיים אלו, המכונים 'כלכלת החלטורה' (Gig Economy), המבקשים לצמצם את אחריות החברה על מי שמבצע עבורה את העבודה ומייצר את רווחיה, באמצעות התחמקות מיצירת יחסי עובד-מעביד.

הגדרת העובדים כ'עצמאים' מאפשרת לוולט להתחמק לכאורה מהנחיות פיקוד העורף בנוגע להעסקת עובדים במצב הבטחוני (למען הסר ספק – משלוחי מזון ממסעדות אינם מוגדרים כ'שירות חיוני' במשק). מעבר לסיכון חיי העובדים, המשמעות היא שבמידה שהממשלה תחליט כי על מעסיקים לפצות עובדים על היעדרותם מהעבודה בימי הלחימה, בדומה לסבבי לחימה קודמים, ההשליחים ב'וולט' לא יהיו זכאים לפיצוי כזה מ'וולט', מאחר שאין להם יחסי עובד-מעביד איתה. באופן תיאורטי, הם יכולים לבקש פיצויים כעצמאים – אך זה מסלול מסובך בהרבה, שלא נועד למצבים כאלה. עם דאת, יש לציין כי בתי הדין לעבודה פסקו לאורך השנים כי על מי שמעסיק קבלנים עצמאים באופן הדומה להעסקת שכירים חלה במקרים מסוימים גם אחריות מעסיק.

ומה יקרה אם שליח של וולט ייפגע במהלך שליחותו מירי מעזה? במקרה כזה הוא יתקשה לתבוע פיצויים מהחברה בגין תאונת עבודה, מכיוון שהיא עלולה לטעון להיעדר יחסי עובד-מעביד. זה כמובן נכון גם למקרה של תאונת דרכים, חס וחלילה. אמנם העובד הזה יכול בתנאים מסוימים לבקש פיצויים כעצמאי, אך כלל לא בטוח כי הוא ייכלל תחת הגדרה זו. עם זאת, במקרה של ירי טילים, לעובד מגיעים בכל מקרה פיצויים לפי חוק נפגעי פעולות איבה.

כל ההתפלפלות הזו לא משנה את העובדה הפשוטה – מבנה ההעסקה ב'וולט' ודומיה לא כולל אחריות כלשהי של החברה על האנשים שמעבודתם היא מתפרנסת.

"אשליה של עצמאות וגמישות"

נשיאת בית הדין הארצי לעבודה ורדה וירט-ליבנה התייחסה בחודש מאי האחרון לבעייתיות במה שהיא כינתה 'כלכלת הפלטפורמות' כאתגר העומד בפני המחוקק ובתי הדין לעבודה. נראה שהשופטת שאחראית על הפרשנות לחוקי העבודה בישראל לא נפלה בפח התעמולה של וולט, אובר ודומיהן, והבהירה בלשון מכובדת אך פשוטה שהחברות הללו פוגעות בעובדים באופן מתוחכם ובחסות אזורים 'אפורים' בחוק. "איני סבורה שיש לאפשר צורות העסקה פוגעניות, בהן 'בתמורה' לגמישות ולעצמאות לעצב את עבודתו באופן שנראה לו הכי נוח, ישלם העובד, במרכאות, במחיר של שחיקה בהגנות הסוציאליות המוקנות לו מכוח החוק, בפגיעה בזכויותיו כעובד, בזכותו לאיזון ראוי בין עבודה לפנאי, ובזכותו לייצוג קיבוצי", אמרה הנשיאה וירט-ליבנה. היא הוסיפה כי "חשוב להקפיד על כך שלא נאפשר במו ידינו יצירת עיוותים חברתיים ושוק עבודה בו לעובדים רק אשליה של עצמאות וגמישות, כאשר בפועל הם ניזוקים הן בטווח המידי והן בטווח הארוך, בכל הקשור לזכויותיהם הסוציאליות".​

וולט: "הבחירה בידי השליחים"

במשרד העבודה והרווחה מסרו כי מעסיקים המפרים את הוראות פיקוד העורף פועלים בניגוד להנחיות, אך לא השיבו האם המשרד פועל לאכיפת הנחיות פיקוד העורף על המעסיקים, והפנו את 'דבר' לפיקוד העורף עצמו. בדובר צה"ל טרם הגיבו.

בעקבות פניית 'דבר' מסרו מחברת וולט: "הבוקר עדכנה חברת Wolt את השליחים כי פעילות החברה מתקיימת כרגיל רק עבור אלו המעוניינים לעבוד. שליחים אשר שריינו משמרות מבעוד מועד, אינם מחוייבים להגיע והבחירה בידם. לצד המסעדות הרבות בת"א שפועלות כבשגרה וממשיכות להפעיל את שירותי המשלוחים שלהן גם היום, חברת Wolt נותנת מענה ללקוחות ולמסעדות ומאפשרת לשליחיה לקבל החלטה עצמאית בנוגע לפעילותם. החברה חידדה בפני השליחים כי במידה ותישמע אזעקה יש לעצור מיד ולהגיע למרחב המוגן."