חמישה ארגוני נשים פנו לנשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות בבקשה להקפיא לאלתר ולבחון מחדש נוהל של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב לטיפול במצבים של טענות בדבר ניתוק קשר בין הורה לילד, שזכו לכינוי השנוי במחלוקת 'ניכור הורי'. הארגונים – נעמת, מרכז רקמן לקידום מעמד האישה באוניברסיטת בר אילן, ויצו, מ.נ.ע. ואמונה, מזהירים כי המודל מסכן את ההגנה על ילדים מפני אלימות הורים. לקריאת המכתב המלא הקישו כאן.

הארגונים פנו לנשיאה חיות בעקבות נוהל שמתקיים כבר למעלה משנה בבית המשפט לענייני משפחה במחוז תל אביב בלבד, עבור תיקי משמורת בהן תיקים עולות טענות ל'ניכור הורי' – כלומר, טענה של אחד ההורים לפיה ההורה השני מסית את הילד המשותף נגדו וגורם לשיבוש הקשר ביניהם. לפי הנוהל, במקרה כזה מועבר התיק מיידית לשופט מוקד שדן בכל התיקים הללו ומכריע בתוך 14 יום. כיום שופט המוקד הוא השופט ארז שני. הארגונים מבקשים מנשיאת בית המשפט העליון להורות לאלתר על הקפאת ה'מודל' ועל הערכות לחשיבה מקצועית לצורך בניית מודל משפטי אחיד שיחול על כל מחוזות השיפוט, שיהיה רגיש למצבי אלימות, יסתייע בגורמי המקצוע הרלוונטיים ובעלי המומחיות בטיפול באלימות, ישמור על העיקרון של "משפחה אחת – שופט אחד", ויתווה את שיקול דעתם של שופטים בבואם להכריע במקרים של פגיעה בקשר בין הורה לילד.

"מדובר בתופעה שכיחה בה הצד שכנגדו מועלות טענות בדבר אלימות, טוען כי ההאשמות אינן אלא ביטוי נוסף להסתה וניכור הורי מצד ההורה המאשים. לא פעם, לצערנו, אסטרטגיה זו מוכיחה עצמה כיעילה, ומצליחה להסיט את הדיון מדפוסי ההתנהגות האלימה של ההורה הלכאורה 'מנוכר' והשפעתם על הילד/ה"

על פי המכתב, הגורמים המקצועיים ורשויות המדינה הרלוונטיות טרם הסדירו את הטיפול בתופעת הניכור ההורי. הארגונים מציינים כי "מלבד קביעה נקודתית של מינוי 'שופט מוקד', אין במודל כל ניסיון להתוות את שיקול הדעת השיפוטי בטיפול בתיקים אלה או ליצור מנגנון מובנה אחיד לצורך בחינתם".

לטענת ארגוני הנשים המצב הקיים עלול לסכן את ההגנה על ילדים. בסכסוכים רבים שמגיעים לבתי המשפט עולות טענות על אלימות מצד הורה אחד, וטענות על ניכור הורי מצד ההורה השני, "על פי הדיווחים הרבים שמגיעים לפתחנו, מדובר בתופעה שכיחה בה הצד שכנגדו מועלות טענות בדבר אלימות, טוען כי ההאשמות אינן אלא ביטוי נוסף להסתה וניכור הורי מצד ההורה המאשים. לא פעם, לצערנו, אסטרטגיה זו מוכיחה עצמה כיעילה, ומצליחה להסיט את הדיון מדפוסי ההתנהגות האלימה של ההורה הלכאורה 'מנוכר' והשפעתם על הילד/ה, להתנהגות הלכאורה "מנכרת" של ההורה השני. כך למעשה לא נבדק כלל החשש לאלימות ומידת המסוכנות לאותו ילד או ילדה. למותר לציין כי טיפול לא נכון במצבים כאלה, כאשר ברקע אכן קיימת אלימות, עלול להוביל לפגיעה בילדים ולהחלטות החושפות אותם להורה אלים ואף לסיכון ממשי בשל החלטות על העברת משמורת או הוצאת קטינים למרכזי חירום".

על פי דיווחים שמגיעים לארגוני הנשים, "נשים שמדווחות על אלימות במצבי גירושין נתפשות היום כהורה "מנכר", וזאת בין היתר בשל הקושי של המערכת בזיהוי ואבחון מצבי אלימות. בעוד הנתונים העולים הן מהשטח והן ממחקרים בתחום, מצביעים על היקפה הרחב של בעיית האלימות במשפחה, כמות מדאיגה של נשים מדווחות לארגונים הח"מ כי תלונותיהן על אלימות אינן מקבלות מענה הולם מצד בתי המשפט, וחמור מכך, החשש שהן מבטאות ביחס לבני הזוג שנהגו כלפיהן או כלפי ילדיהן באלימות, נתפס כהתנהגות "מנכרת". זאת, על אף שמחקרים מראים בבירור כי אחוז התלונות הכוזבות בתחום זה הוא שולי בעוד הנתונים על היקף תופעת האלימות במשפחה מצביעים על עלייה מתמדת".

אילוסטרציה (shutterstock)

עוד נכתב שלגורמי מקצוע ואנשי טיפול ברור שכיום אי אפשר לגבש מדיניות בכל הקשור ל"ניכור הורי" שמנותקת מנושא האלימות במשפחה, "כבר היום ניתן להצביע על מקורות השמים דגש על הצורך לבחון בראש ובראשונה את סוגיית האלימות כמקור לסרבנות קשר, לפני שבוחנים את קיומו או היעדר קיומו של ניכור הורי, וזאת על מנת להבטיח את טובתו ובטחונו של הילד".

המצב המורכב הזה, לטענת ארגוני הנשים, אינו יכול להתברר באופן הולם ב"מודל" הקיים, לטענתם מכיוון שהוא אינו כולל התייחסות מובנית לטענות בדבר אלימות ולא נעזר באופן מובנה בגורמי טיפול מומחים בתחום האלימות במשפחה ושבשל אופיו ה"מזורז" הוא אף יכול להגדיל את האפשרות שטענות על אלימות לא ייבחנו לעומק, אם בכלל, וכל זאת לטובת "תכלית המודל", אבל, לא רק שה"מודל" של מחוז תל אביב אינו כולל התייחסות מובנית לטענות בדבר אלימות, ואינו נעזר באופן מובנה בגורמי טיפול בעלי מומחיות בתחום האלימות במשפחה, אלא שיש באופיו ה-"מזורז" כדי להגדיל את האפשרות שטענות בדבר אלימות לא ייבחנו לעומקן, "זאת, לטובת "תכלית המודל" – הבטחת חידוש הקשר באופן מידי ובפועל, כמעט בכל מחיר. הדגש על השגת פתרון מהיר, כאמור ללא מנגנון בדיקה מובנה אחיד לכל התיקים, טומן בחובו סכנה משמעותית לילדים שכן טענות בדבר אלימות במשפחה הינן לעיתים קרובות קשות להוכחה ומחייבות בדיקה מעמיקה אשר מטבעה דורשת זמן ומעורבות של מספר גורמים שונים, לרבות גורמים בעלי מומחיות בתחום הטיפול באלימות".

"אנו עדות לאחרונה ליותר ויותר תיקים בהם בית המשפט מורה על צעדים קיצוניים, כגון העברת המשמורת להורה "המנוכר", הכרזת הקטינים כנזקקים והוצאת קטינים מביתם למרכזי חירום .יובהר, כי מחקרים רבים מצביעים על כך ש-"פתרונות" חריפים וקיצוניים אלה, לא רק שאינם יעילים, אלא שהם עלולים להוות סכנה של ממש עבור ילדים"

בנוסף לכך, עולה מהמכתב טענות על ה"סעד", כלומר הפתרונות, שהמודל מציע, "אנו עדות לאחרונה ליותר ויותר תיקים בהם בית המשפט מורה על צעדים קיצוניים, כגון העברת המשמורת להורה "המנוכר", הכרזת הקטינים כנזקקים והוצאת קטינים מביתם למרכזי חירום .יובהר, כי מחקרים רבים מצביעים על כך ש-"פתרונות" חריפים וקיצוניים אלה, לא רק שאינם יעילים, אלא שהם עלולים להוות סכנה של ממש עבור ילדים. על פי המחקרים, התועלת שבטיפולים הללו טרם הוכחה מבחינה אמפירית, ואילו עדויות רבות של ילדים מצביעות דווקא על הטראומה הקשה שכרוכה בהוצאה מהבית והרחקתם מההורה המשמורן. בנסיבות אלו, מודל שכל מהותו חתירה לפתרון מהיר, ועלול להוביל לכך שללא מיצוי מלא של אפיקי טיפול אחרים ילד מוצא מביתו – צעד קיצוני שיש לפנות אליו אך ורק כמוצא אחרון בהחלט, אם בכלל – הוא מודל מסוכן שלדעתנו יש לבטלו לאלתר".

טענה נוספת שעולה נגד ה"מודל", היא שהוא חותר תחת אחד מעקרונות הבסיס של בתי המשפט לענייני משפחה בישראל: שופט אחד – משפחה אחת, לפיו שופט אחד מטפל בכל ענייניה של משפחה נתונה. עיקרון זה מאפשר לאותו שופט להכיר את המשפחה לעומק, להבין את הדינמיקה ואת הרגישויות שלה, ובכך למצוא פתרו המתאים ביותר לאותה משפחה כשהוא מודע ומכיר את הסכסוך על כל היבטיו, " החשיבות של עיקרון זה מקבלת משנה תוקף במקרים של בעיות קשר בין הורה לילד. כאמור, הסיבות לפגיעה בקשר בין הורה לילד עשויות להיות רבות, מגוונות ומורכבות. לעיתים קרובות הן קשות לזיהוי, במיוחד לגורם שאינו מכיר את המשפחה. במקרים אלה, היכרות עמוקה עם הדינמיקה העדינה של המשפחה הספציפית היא הכרחית לצורך מציאת פתרון מתאים וראוי בנסיבות העניין".

בעיה נוספת, על פי ארגוני הנשים, בקיום ה"מודל" בתל אביב היא שבספטמבר האחרון הוחלט על ביטול מודל אחר לטיפול בבעיות ניתוק קשר בין הורה לילד במחוז מרכז. פי הודעת הנהלת בתי המשפט בעניין, הסיבה לביטול הנוהל הייתה, כי: "לאחר בחינה של הדברים, נמצא כי יש לפעול לגיבוש מתכונת אחידה להתמודדות של בתי המשפט עם התופעה, ולהחלתה בכלל המחוזות תוך מתן גמישות לכל מחוז לאימוץ ויישום הסדר פרטני בהתאם לקווים והעקרונות שייקבעו. לנוכח האמור, ומטעם זה של אחידות, ולעת הזו, הוחלט בשלב זה ועד לבחינה וגיבוש מתכונת כאמור, להמתין עם הפעלת המודל שגובש במחוז המרכז".

לטענת ארגוני הנשים, "הדברים יפים אף ביתר שאת ביחס ל"מודל" של מחוז תל אביב. במצב דברים זה, בו הוחלט על ביטול נוהל מקביל במחוז מרכז לצורך הבטחת אחידות בין מחוזות השיפוט, לא ברור מדוע המודל של מחוז תל-אביב, על כל תחלואיו, ממשיך להתקיים. המצב הנוכחי, לפיו מחוז אחד קובע עבור עצמו כיצד ינהג בנושא כה מהותי המשליך על טובתם וביטחונם של קטינים, מבלי לגרוע מכל טענותינו ביחס למודל גופא, יש בו משום פגיעה באחידות ובשוויון שבמערכת בתי המשפט לענייני משפחה".​

מדוברות הרשות השופטת נמסר בתגובה: "אכן בשל השאיפה לגבש מתכונת אחידה עבור כלל מערכת בתי המשפט להתמודדות עם סוגית הבטחת הקשר בין הורים לילדיהם (המוכרת גם בכינוי "ניכור הורי") – שהיא סוגיה רגישה ומורכבת, הוחלט לבחון יישומו של מודל כלל ארצי.
"נשיאת בית המשפט העליון הנחתה את הפורום הארצי של סגני הנשיאים לענייני משפחה לגבש הצעת נוהל כלל ארצי. הפורום התכנס וקיים דיונים בנושא זה והצעת הנוהל מצויה עתה בשלבים מתקדמים של גיבוש."