דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
19.1°תל אביב
  • 17.6°ירושלים
  • 19.1°תל אביב
  • 16.9°חיפה
  • 17.9°אשדוד
  • 19.7°באר שבע
  • 23.6°אילת
  • 15.9°טבריה
  • 19.7°צפת
  • 17.6°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
תקציבי רווחה

מחאה / יצאה לדרך צעדת מחאה כנגד הפערים בתקציבי הרווחה

מארגני הצעדה, שיצאה מירוחם ותסתיים בירושלים, קוראים להנהיג תקציב דיפרנציאלי בחינוך וברווחה שיסייע לצמצום הפערים הנוכחיים בין רשויות חלשות לחזקות.

צעדת השוויון צילום: יח"צ
צעדת השוויון צילום: יח"צ
טל כרמון
טל כרמון
כתבת רווחה
צרו קשר עם המערכת:

מטה 'התחלה שווה', לקידום צמצום פערים ושוויון הזדמנויות בחברה הישראלית התחיל אתמול (שלישי) צעדת מחאה מירוחם לירושלים תחת הכותרת 'צעדת השוויון'. ב'התחלה שווה' חברים אזרחים, הורים, עובדים סוציאליים, אנשי חינוך וראשי רשויות. הדרישות המרכזיות שמעלים חברי המטה הן הנהגת תקציב דיפרנציאלי בחינוך וברווחה ותיקון הפער התקציבי לטובת השכבות החלשות ולמען שוויון הזדמנויות בחברה הישראלית.

צעדת השוויון צילום: יח"צ
צעדת השוויון צילום: יח"צ

הצעדה יצאה אתמול בבוקר (שלישי) לדרכה מירוחם בהשתתפות אזרחים מרחבי הארץ וראשי רשויות רבים שהצטרפו למאבק, ועברה ביישובים: שגב שלום, רהט, קריית גת, קריית מלאכי ובית שמש עד ליעדה הסופי בירושלים, שם הקימו פעילות המטה אוהל מחאה מול משרד האוצר.

ראש המועצה המקומית ירוחם ויוזם המאבק, מיכאל ביטון אמר כי "אנחנו בשעת מעשה ולא בשעת דיבורים, לא ייתכן שכמחצית מתושבי מדינת ישראל יקופחו באופן שיטתי. הזדמנות שווה בחינוך או יחס שוויוני בפעולות הרווחה אינן פריבילגיה וזה תפקידה של המדינה ושל השרים לקחת אחריות כלפי מחויבותם הבסיסית." לדבריו "תקציב ממשלתי שווה יוצר אי שוויון מובנה ומנציח פערים חברתיים שאינם ראויים להתקיים במדינת ישראל בשנת 2016".

בהקשר זה יש לציין כי ההסכם הקואליציוני בין סיעת הליכוד לסיעת כולנו קובע כי "הממשלה תבחן שינוי קריטריונים לחלוקת תקציבי חינוך ורווחה על ידי מעבר לשיטת מצ'ינג דיפרנציאלית במגמה לחזק את הרשויות המקומיות החלשות."

"פערים חברתיים שאינם ראויים להתקיים במדינת ישראל בשנת 2016", ביטון צילום: דוברות מועצה מקומית ירוחם/ מתוך ויקימדיה
"פערים חברתיים שאינם ראויים להתקיים במדינת ישראל בשנת 2016", ביטון צילום: דוברות מועצה מקומית ירוחם/ מתוך ויקימדיה

מלבד ירוחם, הצטרפו למאבק גם ראשי רשויות מבת-ים, עכו, מועצה אזורית הר חברון, אופקים, בית"ר עילית המועצה האזורית מטה בנימין, גוש עציון נתיבות, מגדל, סח'נין, מועצה אזורית עמק המעיינות, רהט וחורה.

במכתב ששלחו לשר האוצר, כתבו ראשי הרשויות: "איננו יכולים להסכים למציאות בה תלמידים בערים מבוססות מתוקצבים בתקציב הגבוה פי עשרה מתלמידים ברשויות מוחלשות. לא ניתן להמשיך במדיניות בה מחלקות רווחה אינן מקבלות תקציבים בשל אי יכולתן לעמוד בשיעורי ההשתתפות העצמית (המצ'ינג) בהן מַתְּנה המדינה את קבלת השירותים".

בשיטת התקצוב הנוכחית, הבנויה במודל המצ'ינג, משרד הרווחה מממן 75% מהוצאות הרווחה של הרשויות המקומיות והרשות המקומית מממנת את 25% הנותרים. העיקרון העומד בבסיס שיטה זו הוא שהרשות המקומית  אחראית לספק לתושביה שירותי רווחה ועליה להיות שותפה בנטל התקציבי. עיקרון זה מעוגן גם בחוק שירותי הסעד מ-1958, הקובע  כי "רשות מקומית תקיים לשכת סעד לשם טיפול סוציאלי בנזקקים והגשת סעד להם".  כך למשל, תקציב משרד הרווחה לרשויות המקומיות בשנת 2014 עמד על  5.7 מיליארד ש"ח – 4.4 מיליארד ש"ח באחריות המשרד עצמו ו-1.3 מיליארד ש"ח באחריות הרשויות המקומיות.

במהלך השנים התריעו גורמים שונים כי שיטת מימון זו יוצרת פערים בין הרשויות ופוגעת בתושבים. כך, למשל, דו"ח מבקר המדינה משנת 2006 שהעלה כי ההוצאה הממוצעת של משרד הרווחה למטופל ברשויות שרמתן החברתית כלכלית היא הנמוכה ביותר הגיעה ל-869 ש"ח, בעוד שברשויות שרמתן היא הגבוהה ביותר הגיעה ההוצאה ל 3,520 ש"ח, כלומר פי ארבע.

דוגמה נוספת להשפעה של שיטת מימון זו על הרשויות החלשות ותושביהן היא העובדה שתקציב רווחה נמוך יותר משמעו פחות תקנים לעובדות סוציאליות ועומס גדול יותר על העובדות הסוציאליות המועסקות כבר במערכת. עומס המקשה על ביצוע תפקידן בצורה מספקת. תקציב רווחה נמוך יותר, יוצר גם מצב בו יש פחות כסף למעונות יום ומועדוניות, כך שיותר ילדים הנמצאים במצבי סיכון נשארים ללא מענה. אוכלוסייה נוספת שעשויה להיפגע הם הקשישים, שרק משום שהם תושבי רשות מקומית במעמד סוציו-אקונומי נמוך, עשויים למצוא עצמם ללא מסגרות של מרכזי יום.

על פי נתוני ה- OECD, בישראל הפערים הגדולים ביותר בין תלמידים מרקע חלש לתלמידים מרקע חזק. בנוסף, בנתוני מבחן פיז"ה (מבחן הנערך כחלק ממחקר בינלאומי בתחום החינוך, ט.כ.)  משנת 2012, ישראל מובילה את הרשימה בפערי ההישגים בין בתי הספר. על פי המבחן, בתי ספר בפריפריה החברתית והגאוגרפית מצויים הרחק מאחור ביחס להישגי התלמידים במרכז הארץ.

נתוני הלמ"ס, שפורסמו בתחילת החודש, מעלים כי בשנת 2013 11.6% מבין הילדים עד גיל 17 הוציאו כסף על שיעורי עזר. ההוצאה הממוצעת עמדה על 304 ש"ח. פרופסור דני פפרמן, הסטטיסטיקן הממשלתי, הצביע על פער ברור בהוצאות על חינוך בלתי פורמאלי – תנועות נוער וחוגים –  ושיעורי עזר פרטיים בין משפחות מהמרכז למשפחות מהפריפריה. "שיעור תלמידי התיכון המשתתפים בחוגים ובשיעורי עזר הוא נמוך כמעט בחצי, כ-11%, בהשוואה ליישובי המרכז שעומדים סביב ה-20%", אמר פפרמן.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!