ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת התכנסה היום (שלישי) לדיון בעקבות תאונה שהתרחשה לפני שבועיים, בה נהרגה אישה כבת 60 לאחר שהתנגשה חזיתית בגמל משוטט שנעמד על הכביש. את הדיון יזמו חבר הכנסת איתן ברושי (המחנה הציוני) וחברת הכנסת שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי).
"בשנה וחצי האחרונות נהרגו שלושה אנשים בשלוש תאונות שונות עם גמלים ששוטטו על כבישי הדרום" אמר ברושי, "בכל שנה מתרחשות כ-15 תאונות דרכים בהן מעורבים גמלים". הפתרון אותו הציע ברושי הוא לסמן את הגמלים וליצור קשר ואחריות אישית בין הגמלים לבעליהם, להקים מכלאות גדולות שאליהן יוכנסו גמלים שנמצאו משוטטים ללא פיקוח ולקנוס את בעליהם". מועלם-רפאלי הוסיפה כי הותקנו תקנות בנושא כבר ב-2008, אך הן עדיין לא אושרו ומכאן שגם לא יושמו. "יש תקנות מ-2008, לא יכול להיות שאנחנו ב2016 והן עדיין לא הובאו לתקינה", אמרה.
הבעיה המרכזית שעלתה בדיון היא חוסר ההצלחה במניעת שוטטות הגמלים. מכיוון שאין חובת סימון לגמלים, אין יכולת להטיל קנסות או לתבוע ולדרוש אחריות מבעלי הגמלים שברחו לכביש וגרמו לתאונות. תופעה זו מוכרת לכל הנוסעים בכבישי הדרום. הכבישים, שאינם תחומים בגדרות הפרדה ומעקות, עוברים דרך שטחי מרעה של גמלים. לעתים, בורחים הגמלים מהעדר, מגיעים לכבישים והופכים למקור סכנה לנוסעים.
"הבעיה המרכזית היא שאין סימון" אמר ח"כ חיים ילין (יש עתיד), שעמד בראש המועצה האזורית אשכול עד בחירתו לכנסת ומכיר את הבעיה מקרוב. לטענתו, אין לרשויות המקומיות כלים וסמכויות לפתור את הבעיה והן יכולות, כדבריו "מקסימום לעשות שימוע, וגם זה רק אם יודעים מי הבעלים. לכל חיה יש בעל בית ואת בעל הבית צריך לקחת ולשים בכלא".
מי שחיזק את דברי ילין היה אחיו של יעקב בוזגלו ז"ל, שנהרג בתחילת השנה בתאונת דרכים בה היה מעורב גמל. את בעלי הגמל לא הצליחו למצוא מפני שבעליו טען שמכר אותו למישהו אחר. "אחי השאיר אחריו אישה וילדים, ואת אף אחד זה לא מעניין" אמר בוזגלו בכעס, "אחי נהרג מגמל שבעליו היה יהודי. הדם שנשפך הוא אותו דם, העבריינים לא משלמים את המחיר ולא לוקחים אחריות. זו מציאות שחייבים לשנות".
חבר הכנסת טלב אבו עראר (הרשימה המשותפת) טען כי חלק ניכר מהבעיה הוא השטח הקטן המוקצה למרעה. "מי שאשם זו המדינה" אמר, "היא מצמצמת את מרחב המרעה של הגמלים והבעלים מאבדים שליטה". עוד הציע אבו עראר לזמן את בעלי הגמלים, אשר לא הוזמנו לוועדה, ולדון עימם בבעיה ובהצעות לפתרונה.
נציגי משרד החקלאות ציינו כי כ-500 גמלים מסומנים בעזרת בשבב תת-עורי, אולם הסימון איננו חובה וישנם עוד כ-3,000 גמלים שאינן מסומנים. "הסמכות של משרד החקלאות היא מניעת מחלות של בעלי חיים" הסבירה ד"ר אניאלה גלבוע, יועצת בכירה למנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות "הסימון התת-עורי אינו חובה והוא נעשה באופן וולונטרי. הייתה התנגדות רבה מצד מגדלי הגמלים לסימון". התנגדות המגדלים נובעת, בין היתר, עקב מחלוקות בין מגדלי הגמלים הבדואים לבין נציגי המדינה ביחס למיסוי ובעלות על הקרקעות. העדר ההסדרה של קרקעות היישובים הלא-מוכרים משליך גם על הקושי לייצר הסדרה בבעלות ובאחריות על עדרי הגמלים והצאן.
רק לקראת סוף הדיון העלתה ראשת המועצה האזורית בני שמעון, סיגל מורן, את העובדה כי גורם נוסף וחשוב אינו נוכח בוועדה – חברת נתיבי ישראל. "פניתי אין ספור פעמים לנתיבי ישראל שישימו מכשולים בצידי הכבישים המועדים כדי שלחיות יהיה קשה לפרוץ" אמרה מורן. נציג הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים חיזק את דבריה והוסיף כי "בכביש 31 יש חמישה מעברי חיות ומאז אין שם תאונות (עם גמלים א.ב.). בכביש שמוביל לדימונה התקינו עמודי תאורה וגם שם אין יותר תאונות כאלו".
מנהל מחוז נגב במשרד החקלאות, יואב מורג, התחייב כי תוך חודש וחצי יכנס פורום של כל הנוגעים בדבר, כולל מגדלי הגמלים, על מנת למצוא את הפתרונות הנכונים ביותר לגבי כל הסוגיות שעלו- סימון הגמלים, שטחי המרעה ושיתוף הפעולה של התושבים ורשויות החוק והאכיפה.
את הדיון סיכם יו"ר הוועדה, ח"כ דוד מועלם (הליכוד) בהטלת האחריות הראשית למציאת פתרונות על משרד החקלאות ואמר "אתם צריכים לבנות מערכת חוקים לכל עניין הגידול". מועלם ביקש כי המשרד יזמן את כל הגורמים הקשורים על מנת למצוא פתרון משותף לסוגיות שעלו בדיון הוועדה.
