בעקבות המצב החמור המתקיים מזה תקופה במערך הסייעות בגנים שהחמיר עוד יותר לאחרונה בעקבות החורף, העומס בשעות העבודה והמחסור הכללי בסייעות, הסתדרות המעו"ף הקימה צוות מו"מ וחשיבה, יחד עם המרכז לשלטון מקומי ומשרד החינוך לשיפור שכרן, תנאי עבודתן ומעמדן של הסייעות לאחר שנים של הזנחה.

"נושא הסייעות הוא אחד הנושאים היותר מאתגרים על שולחן העבודה של השלטון המקומי", אומרת ל"דבר" חגית מגן, ראש מנהל הסכמי עבודה ושכר במרכז השלטון המקומי. "ריבוי המחלות של סייעות בגלל מפגש צפוף עם הרבה ילדים חולים, ריבוי בימי עבודה, העסקה בחופשות", מונה מגן על קצה המזלג את הבעיות שידועות מזה שנים אך החריפו בתקופה האחרונה.

ילדים משחקים בגן. למצולמים אין קשר לכתבה (צילום: נתי שוחט/פלאש90)

לדברי הנהגת ועדי הסייעות, תנאי העבודה של הסייעות ב-2019 מותאמים יותר לאופי שוק העבודה של שנות ה-70, כשהספיק שרק הורה אחד יעבוד רוב הזמן, אם לא כל הזמן. כיום ברוב המקרים שני ההורים חייבים לעבוד. חופשות העבודה לא מתואמות מול הגיל הרך והרפורמות של השנים האחרונות, הארכת יום חינוך ארוך והרחבת כמות הסייעות בעקבות ועדת טרכטנברג רק החריפו את המצב.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

"אנחנו מבקשים סייעת שתוכשר, שיהיה לה לאן להתקדם, שיעריכו אותה ושתזכה לשכר הוגן. כל המחקרים מראים שמדובר בשנים הכי קריטיות להתפתחות הילד, ומתייחסים לסייעות כאילו הילדים מקבלים בייביסיטר"

"היום יש גנים שמסיימים בחמש אחה"צ, דבר שלא נראה כמותו בעבר", מספרת מגן. "בנוסף לזה, לקראת החורף עניין המחלות מחמיר, גננות נדבקות מאינספור מחלות של הילדים ומרגישים עוד יותר את המצוקה והחוסר בכח אדם".

בשלטון המקומי, המעסיק הגדול של רוב הסייעות בארץ, מבינים בשנים האחרונות שעם ההסכם הנוכחי קשה יותר ויותר לגייס סייעות, להכשיר ולתפעל אותן או פשוט לפתוח גן נוסף כדי להקל על העומס לסייעות, לגננות, וכן, גם לילדים. לפי דו"ח ה-OECD האחרון בעניין, רוב ההוצאה על החינוך עד גיל 3 (84%), מגיעה מכספי ההורים. ההוצאה הלאומית על חינוך בישראל נמוכה משל חברותיה ב-OECD ועומדת על 2,971 דולר בשנה לילד עד גיל 3 בעוד שממוצע ה-OECD גדול פי שלושה ועומד על 12,080 דולר. 53% מהגננות במוסדות החינוך לילדים מעל גיל 3 דיווחו שזה שיש יותר מדי ילדים בגן יוצר מנגנון לחץ ו-95% טענו שכמות הילדים בגן גדולה משמעותית מאשר בגנים במדינות אחרות. רק שליש מהגננות אמרו שהמשכורות תואמות את האחריות והקושי בעבודה.

"כיום סייעות עובדות 42 שעות – מ-7:30 עד 16:30 או 15:30. הן קורסות", מספר ל"דבר" גיל בר-טל, יו"ר הסתדרות המעו"ף בה מאוגדות הסייעות המועסקות על-ידי הרשויות, שיזם את צוות החשיבה. "אנחנו רוצים שבוע עבודה של 36 שעות, להקטין את מספר הילדים לאיש צוות – לא יותר מ-10 ילדים. אי-אפשר יותר. אנחנו מבקשים להדגיש את מעמדה של הסייעת שתהיה תומכת חינוכית ולא רק מטפלת. שתתחיל את העבודה בשכר גבוה משכר המינימום, לא כמו היום. שמספר ימי החופשה שלה יגדל, שזה יוכר כעבודה מועדפת וגם לא פחות חשוב, שהיא תזכה להגנה נגד אלימות ותזכה לגיבוי".

יו"ר הסתדרות המעו"ף גיל בר-טל בכנס ועדי העובדים ברשויות המקומיות

מצב ממשלת המעבר וחוסר היציבות הפוליטי והכלכלי לא מפריעים לצוות מתווה פעולה לקבוע מטרות. לטענת מגן, המצב מספיק חמור והנושא מספיק חשוב כדי לגבש תכנית דרישה מקיפה מהמדינה לשיפור הקיים. "אנחנו לא רוצים פתרונות חלקיים – אלו יהיו לא יותר מפלסטרים. יש פה שולחן רציני של שלושה צדדים שמתכנסים לתפוס את הנושא".

"נושא ההכרה, המעמד והיחס הוא חשוב מאוד", ממשיך בר טל. "אנחנו מבקשים סייעת שתוכשר ותהיה סייעת מובילה, שיהיה לה לאן להתקדם, שיעריכו אותה ושהיא תזכה לשכר הוגן. התקן כיום לא מספק. לפי מחקרים שעשינו, התקן ב-OECD הרבה יותר נמוך מהתקן בארץ. אנחנו לא מצפים שביום אחד נגיע למצב בשבדיה של בין 5-7 ילדים לאיש צוות, אבל גם לא רוצים להיות עולם שלישי. כל המחקרים מראים שמדובר בשנים הכי קריטיות להתפתחות הילד ומתייחסים לסייעות כאילו הילדים מקבלים בייבי סיטר".

בשבועות הקרובים יישבו בשולחן העגול נציגי מרכז השלטון המקומי, ההסתדרות, הסייעות ומשרד החינוך כדי לנסות לגבש מתווה ראשוני לשיפור המצב. "רק האוצר סירב להגיע", אומר בר טל ומוסיף שכיום האוצר מעביר רק 80% מעלות הסייעת, בעוד העיריות החזקות מזרימות כספים כדי שיהיה פחות צפוף בגנים. "אסור לאוצר להיות אטום והוא מתעלם מהבעיה, למרות שהוא זה שמתקצב. המעסיקים והעובדים לא יתנו לזה לקרות ואפילו משרד החינוך מבין שהמצב לא טוב".