רשות החשמל הודיעה היום (ראשון) כי מליאתה אישרה את הסכם הפשרה בין חברת החשמל לחברות הגז המצריות, הנוגע להפרת הסכם הגז החל משנת 2011 עד לביטולו בשנת 2013. מתוך 500 מליון דולר פיצוי, כ-450 מליון דולר יוקדשו להפחתת תעריף החשמל.

לפי הודעת רשות החשמל מליאת הרשות אישרה את הסכם הפשרה אליו הגיעה חברת החשמל עם חברות הגז המצריות בחודש יוני 2019. אישור מליאת הרשות הינה לתנאי למימוש ההסכם.

"בחינת הרשות את הסכם הפשרה התמקדה אך ורק בטובת צרכני החשמל, כך שיוחזרו אליהם סכומים גבוהים ככל שניתן. הרשות לא בחנה שיקולים אחרים", כך נכתב בהודעה. עוד נכתב כי הרשות "וידאה מול החברה שזו פעלה על בסיס שיקולים עסקיים בלבד לטובת ציבור צרכני החשמל, בהתאם לחובתה החוקית". כוונת הרשות להכיר בהכנסה הנובעת מהסכם הפשרה נרשמה גם בשימוע להפחתת התעריף החשמל  שיקולי הרשות מפורטים במסמך השימוע ובהן מגוון ניסיונות אותם ביצעה חברת החשמל לגבות את החוב המלא, שלא צלחו או הניבו כושר גביה נמוך יותר מהסכם הפשרה.

הפשרה במספרים

הנזק מהפרת הסכמי הגז מסתכם בכ-4 מיליארד דולר. פסיקת הבוררות הבינלאומית פסקה לטובת החשמל 1.76 מיליארד דולר, השווים כיום כ-2.4 מיליארד דולר, בהתחשב בהפרשי ריבית והצמדה. הסכם הפשרה עומד על סך כולל של 500 מליון דולר למשך 8 שנים, השווים בהיוון סכום הקרוב ל-400 מליון דולר במונחי 2019, כלומר כשישית מסך פסק הבוררות וכעשירית מהנזק שנגרם. ההכרה של רשות החשמל מבוססת על בדיקת המאמצים של חברת החשמל לגבות את מלוא פסק הבוררות, והכרה בהסכם פשרה זה כסביר. הנתונים שהובאו בחשבון פורסמו בשימוע (מקבץ 1, מקבץ 2). לחברת החשמל שמורה עדיין האפשרות לתבוע את חברת EMG, בעלת צינור הגז ישראל מצרים, בגין נזקים שנגרמו לה כתוצאה מהפרת הסכם.

האם הסכם הפשרה קשור לעסקת הגז עם המצרים ?

התבטאויות של בכירים מצרים, לפיהן לא יאשרו רכש גז מישראל עד שלא תוסדר פסיקת הבוררות בהסכם פשרה, הולידה שטף של טענות בדבר קשר מהותי בין הסכם הפשרה עם חברת החשמל, לעסקת הגז של מאגרי "תמר" ו"לוויתן" עם חברת דולפינוס ממצרים.

להסכמים אלו גם נלוו השקעות גדולות של חברת נובל אנרג'י וחברת דלק בצינור EMG בין ישראל למצרים, אשר דרכו אמור לעבור חלק משמעותי מהגז. מבחינת חברת החשמל, בין השניים אין שום קשר, והחברה ניהלה מו"מ במטרה למקסם את ההחזר על החוב, תוך ידיעה שלחברה עצמה לא ייווצר רווח הון, אלא שכל ההחזר יועבר לטובת הפחתת עלות החשמל לאזרחי ישראל. סייג מסוים לכך הינו בהכרה בהוצאות משפטיות חריגות של 49 מליון דולר בגין הליכי הבוררות והגביה.

מבחינת יזמי הגז, אישור הסכם הפשרה מהווה חדשות חיוביות, אשר מחזקות את התמיכה המצרית בקיום עסקת הגז, אך לא ברור האם יש קשר ישיר בין השניים. על הנייר, אזרחי ישראל אמורים להרוויח משני המהלכים באופנים הבאים – הפחתה בתעריף החשמל בגין הסכם הפשרה, ותשלומים לתקציב המדינה בגין מכירת הגז למצרים. בעוד החלק הראשון די ודאי, החלק השני מוטל בספק. הסכם הגז יכול לעלות על שרטון, גם אם יקבל את כל האישורים, בשל ירידת הצורך של לקוחות מצריים בגז ישראלי, החרפה במצב המדיני בין ישראל למצרים ובעיות בנושא ההולכה.

גם התקבולים שמגיעים מהסכמים אלו למדינה מופרדים כך שרוב הכסף יגיע בסוף התקופה, ולא ייכנס לתקציב המדינה, אלא ישמר בקרן מיוחדת שרק שיעור זעיר מתוכה יוכל להיות מושקע מדי שנה בצרכים של האזרחים. הראשונים ליהנות מהסכמי המכירה הם היזמים, ובייחוד ה"שותפים הכלליים" בלוויתן, שהם נובל אנרג'י, דלק קידוחים, ומייסדי שותפות רציו. הבאים אחריהם יהיו הגופים המלווים, שיזכו בתשלומי ריבית. בעלי יחידות ההשתתפות מקרב הציבור מרוויחים משינויים בערך יחידות ההשתתפות, שמהוות הימור על היקף ההכנסות העתידיות ממכירת גז, ולבסוף תגיע מדינת ישראל שתקבל כ12% מההכנסות כתמלוגים, וסכומים נוספים בהמשך הדרך (מס הכנסה ומס רווחי יתר) שסכומם יגיע לכדי 50% מההכנסות בסוף תקופת הפקת הגז מהמאגר, בעוד כ20-40 שנה.