ביום חמישי האחרון הודיע החשב הכללי לחברות התחבורה הציבורית כי הוא עוצר באופן מיידי את העברת התשלומים המתחייבים מתוקף הסכמי ההפעלה, בהיקף של 280 מיליון ש"ח. כעת, חברת קווים מודיעה שבתנאים הללו היא תחדל מלקיים את חלקה בהסכמים. קווים התריעה כי פעילותה תסתיים החל מיום שישי הקרוב. גם חברת אפיקים הודיעה כי במידה שלא יועברו התקציבים המובטחים, היא תדומם את מנועיה ביום ראשון הקרוב.

מנכ"ל החברה, ארקי סיני, שלח היום מכתב לשר התחבורה בצלאל סמוטריץ', שר האוצר משה כחלון, יו"ר ועדת הכספים משה גפני והחשב הכללי רוני חזקיהו, עם העתקים לכל צמרת הפקידות הרלוונטית במשרדי האוצר והתחבורה. לפי המכתב: "התשלומים השוטפים המשולמים לנו מדי חודש הם בבחינת החזר עלות הפעלה. עצירת התשלום החודשי יש בו כדי לעצור באחת את צינור הדלק המזין את פעילותנו". סיני כותב כי "ככל שביום שלישי הקרוב לא תתקבל אצלנו הודעה על העברת הכספים עד יום חמישי, לא תהיה בידנו ברירה אלא להפסיק לחלוטין את כל פעילות התחבורה הציבורית החל מיום שישי הקרוב ולפעול לצמצום נזקינו העצומים".

חברת קווים מפעילה אשכולות קווי תחבורה ציבורית באזור מודיעין עלית, ביתר, אלעד, יישובי עמק האלה, בקעת אונו, רמלה, לוד, מודיעין, נתניה, חדרה וקווי תלמידים. גורמים בחברות התחבורה הציבורית מסרו ל'דבר' כי למיטב ידיעתם שר התחבורה סמוטריץ פועל במרץ למציאת פתרון למשבר, אך הקושי העיקרי נמצא במשרד האוצר. הוראת החשב הכללי נסמכת על מימוש כלל התקציב בשנת 2019 לסבסוד מפעילי תחבורה ציבורית, כאשר על שולחן ועדת הכספים מונחת בקשת העברה נוספת, שהוועדה לא התכנסה לדון בה כדי לאשר אותה, אך בחברות מתריעים על עצירת תקציבים פתאומית, ללא כל נתיב לפתרון.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

מה ישיג התרגיל של החשב הכללי?

עצירת תשלומים מיידית נועדה להפעיל לחץ על ועדת הכספים להתכנס ולאשר העברות תקציביות, אלא שכעת הוועדה לא יכולה להתכנס על דעת עצמה. במצב הפוליטי הנוכחי בכנסת פועלות אך ורק הוועדה המסדרת, ועדת החוץ והביטחון וועדת הכספים. נכון לעכשיו, הלו"ז המתוכנן של ועדת הכספים הינו ריק מישיבות. ועדת ההסכמות (בת שלושה חברי כנסת בלבד) אוישה רק אתמול, וכל דיון בתקופת בחירות בוועדות הכנסת מחייב אישור ממנה.

אין סדר יום לוועדת הכספים (צילום מסך מאתר הכנסת)

במצב בירוקרטי זה, החלטת החשב הכללי היא כמו "פול גז על ניוטרל", כאשר בתוצאות יישאו קודם כל חברות התחבורה הציבורית והנוסעים, ללא מנוף להשפיע בחזרה על הפוליטיקאים לאשר העברות תקציביות.

מדוע חברות התחבורה הציבורית זקוקות לתקציב שאיננו מספיק?

גם כיום וגם בימים בהם פעל מונופול של דן ואגד בלבד, התחבורה הציבורית בישראל מבוצעת ע"י גורמים פרטיים, בפיקוח והכוונה מאוד מדויקים של משרד התחבורה. המדינה, באמצעות המשרד, קובעת את היקפי הקווים, מועדיהם ומודל הפיקוח על החברות המפעילות. בפועל, מדובר בשירות ציבורי שמופעל על ידי גורמים פרטיים, כך שנחסכת מהמדינה העסקת אלפי עובדי מדינה נוספים, אשר מועסקים בחברות פרטיות במקום המדינה. מצב זה מעמיד אותם במקום חלש יותר מעובדי המדינה, משום שוועדי העובדים בהם יכולים לשבות כנגד המעסיקים בלבד, אך כל החלטה מהותית של המעסיקים מחויבת בתמיכה של מדינת ישראל, דרך הסכמי ההפעלה. החשב הכללי יכול בקלות יותר למנוע תשלומים לחברות פרטיות, שיש להן הסכם עם המדינה, מאשר לא לשלם שכר לעובדי המדינה עצמם, אף כי חשיבות עובדי התחבורה הציבורית אינה פחותה מאשר שאר עובדי הגופים הציבוריים והממשלתיים.