שופט בית המשפט המחוזי אלי אברבנאל החליט הבוקר (חמישי) להסיר את הצו הארעי שהקפיא את הליך ההרצה של אסדת לוויתן. על פי השופט – בדיון המפורט שהתקיים אתמול טענו גורמי המדינה, כי הרצת האסדה אושרה כנדרש, תוך שהיא מפוקחת בזהירות רבה ואין כל סכנה ממנה לפגיעה בבריאות הציבור. עוד קבע השופט כי טענות העותרים לא נתמכו בחוות דעת מומחים לגבי סכנה כזו ועמדת גורמי המדינה לא נסתרה. לפיכך, השופט לא נדרש כלל לקרוא את חוות הדעת של משרד החוץ, לגבי השלכות לוח הזמנים של הרצת האסדה לגבי היחסים עם ירדן.

בהחלטה כותב השופט כי סיכויי העתירה להתקבל נמוכים ומבקש מהצדדים להודיע עד היום בשעה 13:00 הם הם מעוניינים בקיום דיון ביום א', תוך שהוא רומז לעותרים שעדיף להם למשוך את העתירה ללא פסק דין. היום ב9:00 וב13:00 יתקיימו בבית המשפט המחוזי בירושלים שני דיונים אחרים בעתירות נגד פעילות האסדה שהגיש ארגון "שומרי הבית". פעילי הארגון הפגינו אתמול מחוץ לבית המשפט ומתכוונים להגיע גם היום לירושלים.

עד כה נתקף פרויקט לוויתן בכ-20 עתירות משפטיות שכולן נדחו, למעט עתירה אחת נגד תכנית המתאר, שהתקבלה חלקית ותוקנה כך שהיא מחייבת העדפה למיקום מתקני טיפול בים על פני מתקנים ביבשה. את נובל אנרג'י מייצגים צבי אגמון, יונתן קהת ועשור ויצמן ממשרד אגמון ושות׳ רוזנברג הכהן ושות׳.

שלשום (שלישי) החליט השופט על מתן צו ארעי שמקפיא את הרצת האסדה. ההחלטה התקבלה במסגרת עתירה שהגישו חמש רשויות מקומיות יחד עם עמותת "צלול" כנגד המשרד להגנת הסביבה ומפעילת האסדה, חברת נובל אנרג'י, בטענה כי הרצת האסדה תסכן את בריאות תושבי האזור.

מקורות הפליטה באסדה בשימוע ציבורי להיתר הפליטה של אסדת לוויתן במשרדי איגוד ערים להגנת הסביבה שרון כרמל. 20 באוגוסט 2019. (צילום: ארז רביב)

מפרוטוקול הדיון עולה כי כל נציגי המדינה מאוחדים בדעתם כי לא נפל כל פגם בהליכי האישור של הפעלת האסדה, לרבות תקופת ההרצה. אודי אדירי, מנכ"ל משרד האנרגיה אמר כי "חשוב בהקשר הזה לשים את הכל בפרופורציה. באיזשהו שלב שהדבר הזה נהפך לסדרתי אובססיבי אז אני וחבריי איבדנו עשרות ומאות שעות עבודה".

הפרקליטה מטעם המדינה, כוכבית נצר דולב, אמרה בדיון כי "העיכוב בהזרמת הגז עשוי לגרום למשבר ביחסים עם ירדן, והיחסים רעועים בין כה". לפי נצר דולב, הנזק על עיכוב של שלושה ימים מוערך על-ידי נובל אנרג'י בכ-60 מיליון שקל, וכל זאת "בשל עתירה שאין בה כלום". בתום הדיון הודיע השופט כי הוא מצפה לדו"ח מטעם משרד החוץ לגבי ההשפעה האפשרית של הקפאת פעילות האסדה על היחסים עם ירדן.

בעתירה, שהגישו המועצות המקומיות זכרון יעקב, ג'סר א-זרקא, פרדס חנה-כרכור, והמועצות האזוריות מגידו ועמק חפר יחד עם עמותת צלול, דרשו העותרות לתקן את היתר הפליטה לאסדה, וכן להקפיא את הפעילות בה עד לתיקון היתר פליטת המזהמים להרצה שניתן לה על-ידי המשרד להגנת הסביבה. לטענת העותרות, מערך ניטור האוויר באסדה הופקד בידי נובל אנרג'י, באופן שמעמיד אותה בניגוד עניינים, שכן ניטור מזהמים בכמות חורגת תאלץ את החברה לחדול את פעולת האסדה, ועלול גם לגרום להעמדתה לדין פלילי.

מהומה רבה על פליטות מזעריות?

שולי נזר, סמנכ"לית לתעשיות במשרד להגנת הסביבה, אמרה בדיון כי בתרחיש של הפליטות הגבוהות ביותר יווצר מצב שתוספת הזיהום הצפויה היא תוספת של לא יותר מ-3.5% מתקן הסביבה. "אם אנחנו הולכים למרכז תל אביב, יש לנו שם תחנה באלנבי עירוני ד', לא הכביש הכי מרכזי ,הריכוזים שאנו מודדים בסביבה הם בערך 60% מהתקן".

הפגנה בכיכר רבין נגד מיקום אסדת לוויתן סמוך לחוף דור, 1 בספטמבר 2018. (צילום: מרים אלטשר/פלאש90)

מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה גיא סמט התייחס לפליטות המוגברות בשלב ההרצה והסביר כי אין בהן סיכון לציבור. לדבריו, "בזמן הנישוב יש פליטה מוגברת. לפי מודלים שערכנו, לא מצאנו שהיא תעלה את הריכוז שיש בחוף בצורה משמעותית. לפי הממצאים שלנו, היא מעלה את הזיהום ב-3.6% מערכי התקן, מהמצב הקיים. יש לנו את התקן המחמיר בעולם, ולפי חוק אוויר נקי גם ממנו מותר לחרוג 7 פעמים בשנה. העלייה לא תהיה בכל תקופת ההרצה, אלא בתוך התקופה בשתי פעימות של 8 שעות", זאת תוך שהוא מבטיח שניתן לעצור את האסדה אם תתגלה פליטת מזהמים מעבר לציפייה.

זיו דשא, ראש מועצת זכרון יעקב, אמר בדיון כי התושבים חרדים מאוד. "אני זימנתי את הגנת הסביבה, פיקוד העורף והמשטרה. כולם הבטיחו שהכל בסדר. היו הרבה מפגשי עבודה עם צור גלין (ד"ר צור גלין, ראש אגף איכות אוויר במשרד להגנת הסביבה – א.ר), אמרו שאי-אפשר ניטור רציף. הוכחנו להם שאפשר. המדינה לא יוזמת ולא מממנת. הרשויות דוחפות ושמות את המימון". עוד אמר כי זה אירוע לאומי ותהה מי מנהל אותו. "צלצלתי למ״מ מנכ"ל משרד ראש הממשלה, ואין שם שום אחריות לעניין. שיקול בריאות תושבי ישראל נמוכה מהחוזים עם ירדן".

מאיה יעקבס, מנכ"לית ארגון "צלול" השותף לעתירה, אמרה ל"דבר" לאחר הדיון כי בנובל אנרג'י הציגו המון סיבות למה אי-אפשר לעכב את הפעילות. "הטיעון היחידי שנשמע לי הגיוני היה עובדים מחו"ל שנמצאים במיוחד לזמן ההרצה ומוזמנים לאתרים אחרים בעתיד. אני לא חושבת שזה גובר על המצב שבו החוק הופר. חוק אוויר נקי אמור לחייב דיון ציבורי בכל אירוע של זיהום אוויר חריג. זה לא נוגע רק להרצה של האסדה, אלא גם לזמני תקלה, שבהם אין מגבלות על פליטות. אנחנו לא מסכימים לעיקרון הזה". לטענה כי אנשי המשרד להגנת הסביבה בטוחים לחלוטין בעמדתם שאין בהרצה כל סכנה לציבור, אמרה יעקבס כי "גם התראה של 48 שעות היא הישג למאבק. בהיתר הראשוני היה מותר לשים הודעה מהיום למחר באתר של נובל והם היו מכוסים. ביקשנו גם שיתייחסו לאוכלוסיות בסיכון בעת אירוע של זיהום אוויר חריג, אפילו לא הייתה אז דרישה להתייחס לכיווני הרוח בזמן הנישוב. הבעיה מתחילה בזה שאחרי שיתוף ציבור כל כך מפורט, מתגלה בהחבא הסיפור של ההרצה, עם פליטות מזהמים ב-16 שעות בהיקף של מעל לשנה שלמה".

הנחת יסודות אסדת לווייתן מול חוף דור. 31 בינואר 2019 (צילום: מרק ישראל סלם)

מקור במשרד להגנת הסביבה אמר ל"דבר" כי "היתרי פליטה עוסקים במצבי שגרה. הרצות של מתקני תעשייה מתרחשות כל הזמן, בעת שדרוגים או לאחר פעולות תחזוקה. גם אסדת 'תמר' עברה הרצות אחרי טיפולים ותיקונים וזה לא הפריע לאף אחד. אי-אפשר לעשות עצירה ל-45 יום של שימוע ציבורי בכל הפעלה של מתקן אחרי תיקון, כלכלה פשוט לא יכולה לתפקד כך". בהתייחס לחרדת התושבים אמר  כי לפי הידוע לו, "במשרד הבריאות מוצפים בפניות של תושבי חוף הכרמל שמעידים על חולי, עוד לפני שהאסדה בכלל פלטה חומר שיכול להגיע לחוף אפילו עם השפעה זניחה".

יעקבס הוסיפה כי "לפני כמה שנים היו שימועים מאוד מפורטים בתמ"א לגבי איך בונים אסדות עם הוראות מאוד מפורטות לשמירה על הים. בפועל כשבנו את האסדה, לא היה פיקוח אפקטיבי בשטח. כשנופלים בדברים הקטנים, אז אי-אפשר לסמוך על הרשויות גם בדברים הגדולים. אם המדינה בוחרת להסתמך על הגז בצורה כל כך דרמטית, אתה חייב לפקח על כך כמו שצריך. אין בישראל חוק נזיקין נגד זיהום הים. תאונה באסדה יכולה לפגוע במתקני התפלה, בסחר הימי ויש פה תמונה גדולה שמתעלמים ממנה וזה צריך להיפסק".

מפגיני ארגון "שומרי הבית". ארכיון (קרדיט: מאיה סייפרס)

הבוקר תידון בבית המשפט בירושלים עתירת ארגון "שומרי הבית" כנגד אסדת לוויתן, על סמך הטענה שחישובי הפליטות מבוססים על אמדן שגוי ונתונים חסרים לגבי הרכב הגזים בתערובת הקונדנסט המופק כתוצר לוואי של ניקוי הגז מהבאר בלב ים על גבי האסדה". בשונה מעתירת הרשויות המקומיות, בעתירה זו לא התקבלה הבקשה לצו והתיק ידון לגופו.

תגובת עמותת צלול: "חשיבות הדיון בביהמ״ש בעצם קיומו, לאור היעדר דיון ציבורי שקוף בהובלת המדינה, כנדרש על פי חוק אויר נקי בעת מתן היתר זיהום חריג שאינו חלק מההיתר המקורי. צלול מודה לכבוד ביהמש על התעמקות חשובה בנושא שבנדון.
לצערנו, כל מדיניות הממשלה נסמכת על נתונים ומידע שקיבלה מחברות הגז, מבלי לכלול חוות דעת של מומחים בלתי תלויים. שרי הגנת הסביבה והאנרגיה הם הלוביסטים ודוברים עיקריים של חברות הגז, מדקלמים את דפי המסרים של נובל אנרג׳י ודלק ואילו משרד הבריאות ממלא פיו מים. שלחו מסמך, המבוסס על חוו״ד המשרד להגנת הסביבה, שמבוסס על מסמכי נובל אנרג׳י".

"בעוד צלול ושותפיה מוטרדים מהפגיעה בבריאות הציבור ומהפגיעה בים ובאוויר על ידי קידוחים לא מפוקחים, הממשלה מגבה את חברות הגז, ומציגה מצג שווא כאילו אסדת לוויתן היא הפתרון לבעיות זיהום האויר בארץ. בעידן של משבר אקלים ומודעות גוברת לזיהום ולפגיעה בבריאות הציבור, נדרשת רפורמה מקיפה במדיניות האנרגיה של ישראל. יש להוריד מיד את הרגל מהגז, תרתי משמע, ולהתייחס אליו רק כאל אנרגיית מעבר זמנית, עד שאפשר יהיה להתבסס לגמרי על אנרגיה מתחדשת, נקיה ובריאה לאדם והטבע".