בדצמבר 2016 הגיע יריב (שם בדוי) לסניף בנק המזרחי בפרדס חנה וביקש לפתוח חשבון בנק. כשאמר לבנקאית שהוא מקבל קצבת נכות, היא שאלה אותו, בניגוד לחוק, איזו נכות יש לו, וכשהבינה שמדובר במוגבלות נפשית, היא סירבה לפתוח לו חשבון בלי אישור פסיכיאטר – כך נטען בתביעה שהוגשה לאחרונה נגד הבנק על ידי נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות. מאז אותו מקרה, נפטר יריב עקב בעיות בריאותיות, אך למרות זאת החליטה הנציבות להגיש את התביעה לאחר מותו במטרה למנוע מקרי אפליה דומים בעתיד. לטענתם, עצם השאלה על פרטי הנכות כמו גם סירובה של הבנקאית לפתוח ליריב חשבון בבנק, היוו אפליה לא חוקית.

חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות שנחקק ב-1998, קובע את זכותו של כל אדם לחיים בכבוד שכוללים השתתפות מלאה בחברה כמו גם ביכולת ליהנות משירותים ציבוריים. עם זאת, אפליה של ציבורים רבים, וביניהם גם ציבור האנשים עם מוגבלויות, עדיין מתקיימת. על פי נתוני הלמ"ס, שליש מכלל האנשים עם מוגבלות חמורה מדווחים שחוו אפליה. בנוסף לכך, אנשים עם מוגבלויות נוטים יותר להרגיש בודדים, נתון שיכול שעשוי להיות קשור לתחושה שדלתות המרחב הציבורי לא פתוחות בפניהם בשל אפליה ודימויים מוטעים.

על פי התביעה שהוגשה לבית משפט השלום בחיפה, יריב הגיע לסניף בנק מזרחי במרכז הארץ עם העובדת הסוציאלית שלו, והחל בתהליך פתיחת חשבון בנק עם פקידת הבנק. השיחה התנהלה באופן שגרתי עד לנקודה בה ציין יריב כי הכנסתו העיקרית תגיע מקצבת הנכות לה הוא זכאי. לדברי התובעים, בניגוד לחוק, הבנקאית שאלה באיזו נכות מדובר והוא ענה לה כי מדובר במוגבלות נפשית. לאחר מכן, ביקשה ממנו הבנקאית להשאיר מספר טלפון. יריב אמר שאין לו טלפון והעובדת הסוציאלית הציעה להשאיר את מספר הטלפון של המוסד בו יריב התגורר. בשלב זה, לדברי התביעה, אופי השיחה השתנה. הבנקאית ניגשה לדבר עם פקיד אחר, וכשחזרה המשיכה לנהל את השיחה עם העובדת הסוציאלית במקום לפנות ליריב עצמו, שעדיין ישב במקום. הפקידה הודיעה שלא יהיה ניתן לפתוח ליריב חשבון עד שלא יציג אישור מפסיכיאטר לכך שהוא מסוגל להחזיק חשבון בנק. בתגובה, הסבירה לה העובדת הסוציאלית שיריב כשיר להחזיק חשבון בנק. היא הבהירה לפקידה כי דרישתה אינה הולמת ושאלה אם כל לקוח מחויב להביא אישור כשירות כדי להוכיח שהוא מסוגל להחזיק בחשבון בנק. בתגובה ענתה הבנקאית כי מי ש"נראה בסדר" יכול לפתוח חשבון, כך לטענת התביעה.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

מספר ימים לאחר שיצאו מהבנק בתחושת עלבון והשפלה, חזרו יריב והעובדת הסוציאלית אל אותו הסניף מלווים במנהלת המכון, כדי לנסות לתקן את העוול, אך לטענתם, בבנק עמדו שוב על דרישתם כי יריב יציג בפניהם אישור פסיכיאטר לכך שניתן לפתוח עבורו חשבון בבנק.

כאמור, מאז אותו אירוע נפטר יריב לאחר שסבל מבעיות בריאותיות. נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות החליטה להמשיך את ההליך המשפטי גם לאחר מותו כחלק ממאבק רחב עבור זכותם של אנשים עם מוגבלות נפשית להשתתף באופן מלא בחברה. לפני שנפטר, אמר יריב לנציגים שמובילים את התביעה כי הוא שמח שמישהו נלחם על כבודו ונגד הפגיעה בו ובאחרים במצבו, והוסיף כי חווה עוד פגיעות רבות שכאלה במהלך חייו בשל המצב הנפשי עמו התמודד.

אברמי טורם, נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, מציין כי "אנשים עם מוגבלות, ובפרט מתמודדי נפש, עדיין חווים יחס מפלה המונע מהם פעולות יומיומיות כגון פתיחת חשבון בנק. לצערנו, האדם שבעניינו מוגשת התביעה נפטר, אולם בשל חשיבות המקרה המשכנו את הטיפול בתיק גם לאחר מותו במטרה להגן לא רק על זכויותיו שהופרו אלא גם כדי למנוע הישנותם של מקרי הפליה דומים בעתיד. המאבק באפליה הוא לא רק אינטרס של הפרט, אלא של הציבור כולו".

מבנק מזרחי טפחות נמסר בתגובה לפניית 'דבר': "נגיב לתביעה בבית המשפט".