העלאת שכר המינימום בשנים האחרונות העלתה את הכנסתם של משקי הבית בעשירונים התחתונים והבינוניים בישראל בשיעור גבוה יותר ממדינות מפותחות אחרות – כך עולה מדו"ח מצב המדינה שפרסם מרכז טאוב הבוקר (שני). על פי כותבי הדו"ח, בשנת 2019 גדלו הכנסות משקי הבית בחמישון התחתון ב-3.6% ושל החמישון השלישי ב-4%, לעומת גידול של 2.6% בהכנסות החמישון העליון. זאת בניגוד למגמה במרבית העולם המפותח בשנים האחרונות, בהן הגידול בהכנסות החמישונים העליונים גבוה יותר. שכר המינימום בישראל עלה בעשור האחרון מ-3,850 ש"ח ל-5,300 ש"ח (גידול של 37%) בזכות מאבקים שהובילה ההסתדרות והסכמות אליהן הגיעה עם התאחדות התעשיינים.
"במדינות מפותחות רבות ניכר כי הצמיחה מתרכזת במשקי הבית שמצויים בחלק העליון של התפלגות ההכנסות, ואילו בישראל מסתמנת עלייה בהכנסות משקי הבית שמצויים דווקא בחלק האמצעי והתחתון של ההתפלגות", נכתב בדו"ח.
לעומת זאת, בגרמניה דווקא ירדו הכנסות החמישון התחתון ב-0.5% בין השנים 2013-2015. זאת לעומת גידול של 1.4% בהכנסות החמישון העליון. בארה"ב גדלו הכנסות משקי הבית בחמישון העליון ב-2.7% לעומת גידול של 2.4% בהכנסות החמישון התחתון. בבריטניה ירדו בתקופה זו הכנסותיהם של משקי הבית העניים ביותר ב-1.4%, לעומת גידול של 2.1% בהכנסות משקי הבית בחמישון העליון.
על פי כותבי הדו"ח, הסיבות לגידול בהכנסות משקי הבית העניים יותר בישראל הוא התנאים החיוביים בשוק העבודה, כתוצאה מעליית שכר המינימום בשנים האחרונות והביקוש הגבוה לעובדים. "חלק ניכר מהשיפור נובע מגידול מהיר שחל בהכנסות מעבודה בעשירוני ההכנסה הנמוכים בעקבות עלייה בשכר העבודה וגידול ניכר בהיקפי התעסוקה. הגידול בהיקפי התעסוקה מקורו בהגדלת התמריץ ליציאה לעבודה – בין היתר בשל השילוב בין העלייה החדה בשכר המינימום מחד גיסא ובביקוש הגבוה לעובדים מאידך גיסא" כך נכתב בדו"ח.
ב-2011 נחתם הסכם בין הסתדרות בראשות עופר עיני לבין נשיאות הארגונים העסקיים בראשותו, בעקבותיו עלה שכר המינימום מ-3,850 ש"ח עד ל-4,300 באוקטובר 2012. זאת, על אף התנגדות חריפה באוצר ובבנק ישראל, שטענו כי העלאה שכזו תעלה את אחוז האבטלה. ב-2014 ו-2015 נחתמו בין ההסתדרות למעסיקים הסכמים שהובילו להעאה האחרונה בשכר המינימום מ-4,300 ש"ח ב-2014 ל-5,300 ש"ח כיום, גם אז – בניגוד לעמדת האוצר.
בפועל, המשיכה האבטלה בישראל לרדת והגיע אף עד לשפל היסטורי של 3.4% באוקטובר האחרון. זאת, לצד ירידה במדד אי השוויון בישראל, המוסברת על ידי בנק ישראל בהעלאת שכר המינימום. לאחרונה קרא יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד להעלאת שכר המינימום ל-6,000 ש"ח בחודש בהסכמה עם התעשיינים.
חובות משקי הבית בעשירונים הנמוכים – גבוהים ביחס להכנסתם
הדו"ח גם בוחן את רמות החוב של משקי הבית בישראל, ומצא כי על אף העלייה בשנים האחרונות, ישראל נמצאת עדיין ברמה נמוכה של חובות משקי בית לתוצר ביחס למדינות מפותחות אחרות. עם זאת, על פי כותבי הדו"ח, שיעור החוב של משקי הבית בעשירונים הנמוכים יותר נמצא בשיעור גבוה יחסית להכנסתם. על פי הדו"ח, על אף ששיעור נמוך יחסית ממשקי הבית העניים ביותר נמצאים בחוב, מתוך החייבים ישנו שיעור גבוה של משקי בית שמחזיקים בחוב גבוה בהרבה מהכנסתם. "ניתוח האוכלוסייה במדגם לפי עשירוני הכנסה מעלה חשש לגבי יציבותם הפיננסית של משקי הבית השייכים לעשירון התחתון. אמנם שיעור החייבים בעשירון התחתון עומד על כ-18% בלבד, בהשוואה לכ-56% בקרב משקי הבית בעשירונים העליונים, אולם עומק החוב בקרבם גבוה בהרבה" כך נכתב בדו"ח.
כותבי הדו"ח טוענים כי המינוף הגבוה של משקי הבית העניים ביותר עלול להיות תוצאה של הרפורמות להגברת התחרותיות בשוק האשראי."ייתכן שהעלייה בנגישות של שוק האשראי למשקי הבית בעשירונים התחתונים קשורה לתמורות שחלו בענף האשראי בשנים האחרונות. כניסתם של גופים מוסדיים וחברות כרטיסי האשראי לשוק מגדילה את היצע האשראי לכלל משקי הבית, בפרט לעשירונים התחתונים, ותומכת בהגברת התחרות בענף. אולם למהלך זה יש גם חסרונות: הוא חושף את הענף לסיכון מוסרי, הנובע מכך שלגופים אלו אין מידע על כלל החוב של נוטלי ההלוואות, דבר העלול להוביל למתן הלוואות למשקי בית אשר אין ביכולתם לעמוד בהחזרי החוב" כך נכתב.
