דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
27.2°תל אביב
  • 27.2°ירושלים
  • 27.2°תל אביב
  • 25.3°חיפה
  • 26.6°אשדוד
  • 33.5°באר שבע
  • 33.5°אילת
  • 30.4°טבריה
  • 23.1°צפת
  • 31.2°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
משרד התקשורת

פרשנות / משחקים בשוק הסיטונאי: משרד התקשורת מבזבז את זמנו ב"רגולציית פינצטה"

השימוע על המחירים הסיטונאיים ברשת הוט משרת אולי את פרטנר וסלקום, אבל כלל לא בטוח שהוא יהפוך אותה לחלופה אטרקטיבית לציבור הרחב | במקום להודות בכשלונה של רפורמת השוק הסיטונאי, משרד התקשורת מנסה לערוך לה נסיון החייאה נוסף

שר התקשורת דודי אמסלם והמנכ"ל נתי כהן (צילום: ארז רביב)
שר התקשורת דודי אמסלם והמנכ"ל נתי כהן (צילום: ארז רביב)
ארז רביב
ארז רביב
כתב
צרו קשר עם המערכת:

שימוע על המחירים הסיטונאיים ברשת הוט עליו הכריז משרד התקשורת הוא ניסיון נוסף "לתקן" את רפורמת השוק הסיטונאי, אך כלל לא בטוח שהוא יועיל לציבור הרחב. הרפורמה שאמורה להגביר תחרות בשוק התקשורת, הופכת למעשה למרחב ל"רגולציית פינצטה" של משרד התקשורת, שמתעקש כל הזמן "ליישר את העוגה" והפעם – לטובת פרטנר וסלקום, בשירות שהיה צריך כבר לחלוף מהעולם. תחרות של ממש מתרחשת בין תשתיות אמתיות ולא מהסדרי שכירות בכפיה בפיקוח המשרד שמעודדים אי השקעה. השימוע החדש מסתמך על נתונים משני שימועים מהשנתיים האחרונות, שכלל לא הושלמו. ההיגיון מחייב להשלים שימועים שממתינים כבר שנים לסיום, לפני הכרזת שימוע חדש.

משרד התקשורת מציע להטיל על הוט את שיטת התמחור שאליה התנגד לגבי הטלפוניה של בזק. הסדרי שוק סיטונאי מבוססים על הצעת מחיר מופחת לחברות מתחרות, כך שהן יוכלו לשכור את התשתית של החברה הוותיקה ולהציע הצעה אטרקטיבית ללקוח. כדי לקבוע מחיר מפוקח, על הרגולטור לבחור אחת משתי גישות בסיסיות – גישת עלויות או מתן הנחה. בשיטה הראשונה, המשרד אמור לחשב את עלויות אספקת השירות לבעל התשתית, במקרה זה הוט, ולקבוע את עלות כזו כמחיר שכירות מפוקח. כעת המשרד נסוג מגישה זו, ומציע שיטה המבוססת על המחיר של הוט לציבור, שמקבילה לשיטת "המכירה החוזרת" שהוצעה לגבי בזק.

המנכ"ל לשעבר במשרד התקשורת שלמה פילבר, הציע את אותה שיטה לגבי הטלפוניה של בזק באופן זמני, במה שכונה אז כאחת מ"הטבות לבזק" במסגרת תיק 4,000. לשירות זה של טלפוניה סיטונאית אין ביקוש, מפני שלאף אחד אין באמת למתחרות מוטיבציה לשווק אותו. הרבה יותר משתלם למתחרות של בזק לשווק שירות טלפוניה על גבי האינטרנט (VOB) ולא את הטלפוניה הוותיקה של בזק, משום שב-VOB, אין שום עלות נוספת מצד הספק לבזק, בשונה מטלפוניה סיטונאית, שמחייבת תשלום שכירות, גם אם מופחת.

סחבת בקבלת ההחלטות

גורם המקורב לבזק הסביר ל"דבר" כי טלפוניה סיטונאית מעולם לא היה שירות בעל תוחלת כלכלית, למרות שבמשרד התקשורת הקפידו להצהיר שהוא יהיה מחולל תחרות שיחלק מחדש את ההכנסות בשוק התקשורת. בפועל, מרבית הלקוחות מעדיפים לנטוש את שירות הטלפוניה הקווית או להישאר עם קו בזק, על פני האפשרות לשכור אותו מספק אחר, גם כאשר הוא מוצע בהנחה. עם זאת, לטענות לפיהן בזק פעלה לטרפד את השירות הזה, לצד הטענה ששיטת התמחור מהווה הטבה לבזק היה מקום מרכזי בקביעות של המשרד לפיהן בזק הפריעה לתחרות בשוק והטלת קנסות עליה. גם אם הקנס קטן ביחס לרווחי בזק, הוא עשוי להיות בעל משקל בתביעות הייצוגיות כנגד בזק, המבקשות להשיב לציבור מאות מליוני שקלים על בסיס אותה טענה של הפרעה לתחרות. מה שמנפח את אותה 'הפרעה' הוא הפנטזיות המופרכות של משרד התקשורת לגבי לקוחות שירכשו טלפוניה סיטונאית, מה שלא קרה.

ארון תשתיות של חברת הוט (צילום: יהל פרג׳).
ארון תשתיות של חברת הוט (צילום: יהל פרג׳).

כדי לעודד את הפנטזיה הזו, במציאות משרד התקשורת הוא זה שכפה על בזק לשמור על מחירים גבוהים בטלפוניה הוותיקה ומנע ממנה לספק הנחות, שהיו יכולות למנוע מראש לפחות חלק מגביית הרווחים העודפים של בזק. המשרד נמנע מהשלמת השימוע לגבי הפיקוח על מחירי בזק שנערך כבר בשנת 2017, שנועד לאפשר הפחתת מחיר.

באפריל 2018 הודיע המשרד כי הוא פועל "להשלמת שימוע בנושא צמצום מרווחים", שיעודו לקבוע האם הוט מורידה מחירים באופן שפוגע בתחרות. עד היום שימוע זה לא הושלם, וכך למשרד אין כלי אכיפה מוגדר כנגד פעילות אנטי תחרותית זו. לעומת זאת, בשימוע החדש המשרד משתמש בנתונים מתך שני השימועים שלא הושלמו לגבי הפיקוח על מחירי בזק על מנת לבסס את התחשיבים שמאחורי השימוע החדש.

החיסכון לציבור הלקוחות מהחברות המשתמשות בשוק הסיטונאי לא בהכרח מניב רווחים למתחרים של בזק. היתרון היחיד הוא בעצם הפיכת הלקוח לכזה שלא שייך יותר לבזק, ובכך יש יתרון לקבוצות תקשורת כמו פרטנר וסלקום, אשר יכולות להציע לו שירותי תקשורת נוספים בקלות, ואולי בהם להגיע לרווחיות מסוימת

למי מסייע השוק הסיטונאי ?

בשונה מחברת בזק, שמפרסמת כמה לקוחות סיטונאיים קיימים ברשת שלה, הוט לא מפרסמת שום נתון כזה וגם לא משרד התקשורת. גורם בשוק התקשורת מסר ל"דבר" כי השימוע הנוכחי, כמו שימועים קודמים באותו נושא, לא נועדו לשרת את טובת הציבור, כי אם להקל על פרטנר וסלקום. ללא פרסום מספר הלקוחות, איך דרך להעריך את האפקטיביות של השוק הסיטונאי על גבי הוט וממנו גם את הצורך המשוער בעדכון המחירים לגביו. כל מה שנמסר הוא שבמחירי הנוכחי, אין לאף מתחרה מוטיבציה לשווק את השירות הזה, כי אין לה אפשרות גם להעניק הנחה על מחירי הוט וגם לא להפסיד.

בהשוואה, ברשת בזק קיימים כחצי מליון לקוחות סיטונאיים, המשלמים מחיר מופחת בכ-10-20 ש"ח בכל חודש ממחירי בזק. עם זאת, החיסכון לציבור לא בהכרח מניב רווחים למתחרים של בזק, מפני ששילוב בין עלויות תפעול, התשלום לבזק וההנחה ללקוח לא מאפשרת רווח כלכלי מהותי. היתרון היחיד הוא בעצם הפיכת הלקוח לכזה שלא שייך יותר לבזק – בכך יש יתרון לקבוצות תקשורת כמו פרטנר וסלקום, אשר יכולות להציע לו שירותי תקשורת נוספים בקלות, ואולי בהם להגיע לרווחיות מסויימת.

השוק הסיטונאי הוא תמריץ שלילי להשקעה בתשתיות

מודל השוק הסיטונאי סובל ממספר חסרונות – הוא מהווה עידוד שלילי להשקעה בתשתיות, הוא מחייב את משרד התקשורת לפקח על הרבה יותר מחירים והוא מגביר את התלות ההנדסית של כלל החברות ברשת בזק המיושנת. בפועל, בחצי שנה האחרונה החלטה ירידה במספר הלקוחות של בזק, גם בתחום הקמעונאי וגם בתחום הסיטונאי. ההסבר לכך הוא שמתקיימת תחרות ממשית, בעזרת תשתיות מתקדמות של סלקום, הוט ופרטנר, המציעות קצבי גישה לאינטרנט במהירות גבוהה, של 500 ו1,000 מגה ביט, ולא תחרות פיקטיבית המוגבלת למהירות המקסימום של בזק – 100 מגהביט. למרות החסרונות הללו, משרד התקשורת נחוש לחייב את בזק להמשיך את הסדרי השוק הסיטונאי גם ביום בו תשיק רשת סיבים מתקדמת. מכיוון שחובה זו פוגעת בכלכליות של ההשקעה, המשרד בוחר לאפשר לבזק שלא לפרוס את הרשת ב20% ממשקי הבית – אך שינוי זה מחייב תיקון חקיקה, ולכן הוא מרחיק עוד יותר את השקת הרשת למועד לא ידוע בעתיד.

הנחת כבלי תקשורת תת-קרקעיים (צילום: shutterstock)
הנחת כבלי תקשורת תת-קרקעיים (צילום: shutterstock)

מי צריך ISP ?

גורם נוסף שמעוות את כל מדיניות המשרד היא ההתעקשות של שימור תחום פעילות מלאכותי שנקרא "ספק אינטנרט". ברוב העולם הוא בוטל מזמן ומוזג עם שירות "תשתית אינטרנט" כשירות אחוד. ההפרדה הזו מאפשרת תחרות מלאכותית בתחום ה-ISP, אלא שאין בה צורך. אין לקוח אחד שזקוק לשירות ISP, ללא שירות "תשתית אינטרנט". בהשאלה, מדובר בהפרדה בין רכישת כרטיס כניסה לרכבת, לצד רכישת נוספת של מקום ישיבה. אלא שבמתכונת הנוכחית יש בשוק התקשורת לקוחות שיש שמשלמים על "מקום ישיבה" (ISP) בלי "כרטיס כניסה" (תשתית). הדבר נוצר כתוצאה מהסרבול בשוק, כך שיש לקוחות שמתנתקים רק מספק התשתית, ושוכחים להתנתק גם מה-ISP.

משרד התקשורת מלבה את הבעיה, בכך שהוא מאפשר לבזק להציע "באנדל הפוך" – כלומר רכישת הISP דרך בזק, בשיחת טלפון אחת ובחשבונית אחת, ומגביל הסדר כזה לשנה אחת בלבד. לאחר שנה, השירות מתפצל והלקוח מחוייב על שתי בזק וספק אינטרנט במקביל, בעוד שהוא זוכר שהוא לקוח של בזק בלבד, ויכול בקלות להמשיך לשלם לISP  מבלי שהבין כיצד הוא בכלל הפך ללקוח של שני ספקים במקום של אחד. בשימוע החדש למחירי הוט, בחר המשרד להתעלם ממחירי הISP  על רשת HOT ולהתייחס להצעות מחיר שכוללות את שני הרכיבים. זה עשוי להיות סימן מעודד, אשר מראה שגם במשרד משכילים להבין שהפרדה זו איבדה כל צידוק, אם אי פעם היה לה כזה.​

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!