הגירעון התקציב לשנת 2019 צפוי לעמוד על 3.7 מהתמ"ג, קצת פחות מאחוז מעל היעד שעומד על 2.9%, כך הודיע היום (שני) משרד האוצר. מדובר בחריגה של כ-12 מיליארד שקלים, שנובעת ברובה מפספוס בתחזית הכנסות. למרות השיח הקיצוני סביב הגרעון בציבוריות הישראליות, אין שום גורם שמעריך שהחריגה בגרעון תשפיע על דירוג האשראי של ישראל, וגם יחס החוב תוצר דווקא יקטן בגלל הייסוף בשקל.

על פי נתוני האוצר סה"כ ההוצאות חרגו ב-2 מיליארד שקלים בלבד ועמדו על 399.8 מיליארד ש"ח – 100.7% מהתקציב שנקבע. ההכנסות עמדו על 347.6 מיליארד שקלים, כ-9 מיליארד שקלים מתחת ליעד.

הוצאות הממשלה בלבד (בלי תשלומי ריבית וקרנות) עמדו על ביצוע של 101.1% מהתקציב המקורי ועמדו על 348.4 מיליארד שקלים. מדובר בעלייה של 6.3% בהשוואה לשנה הקודמת, עלייה אותה הובילו המשרדים האזרחיים בהם עלתה ההוצאה ב-7.1%. במערכת הביטחון גדל התקציב ב-2.9% בלבד. תשלומי הריבית על החוב הממשלתי הסתכמו ב-29.9 מיליארד שקלים, עליה קטנה של כחצי מיליארד שקלים לעומת שנה שעברה.

הכנסות המדינה בשנת 2019 עמדו על 347.6 מיליארד שקלים – גידול נומינלי של 2.5% משנת 2018, אבל נמוך יותר ב-9.2 מיליארד שקלים מהיעד. בשיעורי מס אחידים (כלומר בניטרול הפרעות שונות כמו עסקאות גדולות או מועד גבייה) עלו ההכנסות ממסים ב-3% בשנת 2019 – המסים הישירים ב-4%, המסים העקיפים ב-2%.

הגרעון חרג, יחס החוב תוצר קטן

למרות החריגה הקטנה בגרעון, נראה שיחס החוב-תוצר של ישראל דווקא ירד השנה. למרות שהנתון הסופי עוד לא פורסם, ראש הממשלה בנימין נתניהו הזכיר את הנושא אמש בנאומו ואמר "מכיוון שאמרתי שדברים נבחנים בתוצאות, אז התפרסמה בסוף השבוע עוד תוצאה מדהימה של המדיניות שלנו, שרבים פקפקו בה – המשך הירידה של היחס חוב תוצר… יחס חוב תוצר היה למעלה מ-90% ב-2003 כשקיבלתי את תפקיד שר האוצר. ב-2009 הוא היה 78%. קבענו יעד להוריד אותו מתחת ל-60% עד 2020. אף אחד לא האמין, עברנו את היעד הזה בסוף 2019, אנחנו עכשיו ב-59% וחצי."

יחס החוב תוצר הוא אמצעי להערכת חוסנה של כלכלה – על ידי בחינת היחס בין החוב הלאומי שלה לתוצר המקומי הגולמי השנתי שלה. בהקשר זה יש לציין שיחס זה נמוך בישראל בהשוואה לרבות ממדינות ה-OECD, וכן חלק ניכר מהחוב שלה הוא פנימי ואיננו חוב בסיכון גבוה.

הסיבה לירידה ביחס החוב תוצר היא ככל הנראה התחזקות השקל: על פי נתונים שפרסמה היום (שני) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה השקל התחזק השנה מול כל המטבעות המרכזיים בעולם מלבד היין היפני. לפי הנתונים, ביחס לדולר של ארה"ב התחזק הש"ח ב-0.9%, ביחס לאירו התחזק הש"ח ב-6.3%, ביחס ללירה שטרלינג התחזק הש"ח ב-5.4%, ביחס לפרנק השוויצרי ב-2.5% וביחס לדינר הירדני ב-0.8%. לעומת זאת, נחלש השקל ביחס ליין היפני ב-0.4%.

מאחר וחלק מהחוב של ישראל נקוב במטבע זר, התחזקות השקל הביא לירידת יחס החוב תוצר ומחקה את העלייה המזערית בגרעון.

"אין פה קטסטרופה" אמר לפני כחודשיים מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, בדיון מיוחד בוועדת הכספים שעסקה בחריגה הצפויה מיעד הגרעון. "ההערכה שלנו שבסוף השנה הגרעון יעמוד על 3.6%-3.8%. ככה שאנחנו בין 1% – 0.8% סטיה מהגרעון המותר", אמר באב"ד לחברי הוועדה, והוסיף כי "בשנים קודמות סיימנו עם גרעון של 2.1%, כלומר עודפים של 10 מיליארד שקלים ויותר. ואף אחד לא ראה בזה פרוספריטי מאוד גדול. כמו שאז זה לא היה פרוספריטי עכשיו זו לא קטסטרופה".