"מאז רביעי בבוקר ועד לרגע זה עובדי העירייה פועלים על שעות שינה מעטות. נאלצנו לעבוד גם בשישי ושבת, לנקות רחובות כדי שאנשים יוכלו ללכת לגנים ולעבודה", אמר ל"דבר" גרשון עובדיה (49), סגן מנהל מחלקת גינון וכבישים בעיריית נהריה. "העוצמה הפתיעה אותנו, אך מהר מאוד הבנו לאן זה הולך וניסינו להתארגן בהתאם. אני חייב לציין לשבח את תפקוד עובדי העירייה שהתגייסו בכל הכוח. אני למשל ישנתי מעט מאוד, לא יותר מ-4-5 שעות בלילה. ככה זה היה עם רוב עובדי החוץ, ועובדי בניין העירייה נרתמו למוקד לקבל את תלונות התושבים".

ארבעה ימים אחרי הסערה שהציפה את רחובות בנהריה והביאה למותו של מוטי בן שבת ז"ל שטבע כשניסה להציל משפחה שנסחפה בשיטפון, הסימנים ותוצאות ניכרים בכל פינה ורחוב. שכבת הבוץ על המדרכות ברחבי העיר ושאריות קו המים על צדי הבניינים, מדירים שינה מעיניהם של חיים חנו (52) וחבריו לצוות שקמו הבוקר (ראשון) והמשיכו במלאכת שאיבת המים. פגשנו אותו ברחוב שפרינצק הסמוך לקניון ארנה, המוקד המשמעותי של ההצפה, כשהוא נעול במגפיי גומי. "הייתי עושה את זה גם בהתנדבות כי כשיש מצוקה באים לתת יד", אומר חנו, עובד העירייה במחלקת הביטחון ותחזוקת בתים. "אנשים במצוקה, לא נעזוב אותם ונלך לישון", הוא מבטיח.

עובדי מחלקת ביטחון שואבים מים בנהריה (צילום: שמעון לנקרי)

עובדי מחלקת ביטחון שואבים מים בנהריה (צילום: שמעון לנקרי)

חנו מכניס צינור ענק לפיר המעלית ומפעיל את המשאבה כדי לייבש את הפיר, ולאפשר את הפעלת המעלית שלא עובדת כבר ארבעה ימים. אחת מתושבות הבניין, קשישה המסתייעת במטפלת, יורדת בקושי במדרגות הבניין. כך היא נאלצת להתנהל מאז שהמעלית הוצפה. "עכשיו אנחנו חוזרים אחרי הסערה לטפל בשוטף, קודם כל מקלטים ומעליות של בניינים, בשיתוף עם חברות המעליות שייפתחו את הפירים", אומר חנו. "עוברים בניין בניין, הכי חשוב זה להחזיר את המעלית למצב תקין כי הזקנים צריכים אותה. רק אחר כך נעבור לעוד סבב על מנת לסדר את המקלטים, שגם הם מוצפים. לוקח 10-15 דקות בכל בניין, אם יש יותר מים מביאים משאבה חזקה יותר".

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

גרשון עובדיה (צילום: שי ניר)

גרשון עובדיה (צילום: שי ניר)

על אף ההיערכויות המוקדמות של מחלקות העירייה, שכללו הכנת כלים שיסייעו לטיפול בנזקים "רגילים" של פגעי החורף, אף אחד לא צפה את תוצאות הסערה האחרונה. מעבר למקלטים ופירי מעליות שהוצפו, היו מקומות ברחוב שהמים הגיעו גם לגובה של מטר. בבוקר יום ראשון ניתן היה לראות בפינות רבות בעיר את עובדי העירייה ועובדי חברות קבלניות משפריצים מים מזרנוקים ומפנים את שאריות הבוץ שהצטבר.

שמעון לנקרי (58), עוזר קב"ט, עובד בעירייה כבר 30 שנים, "לא היה כזה דבר. היינו מוכנים, נערכנו לגשמים עם משאבות, אבל לא שיערנו שזו עוצמה כזו. בהתחלה ביצענו שאיבות מבתים להצלת חיים ואחר-כך משימות אחרות, לפי הקריאות של המוקד". לנקרי אומר כי בימי הסערה העובדים פעלו מהשעה 6 בבוקר ועד אחרי חצות, "לא היו הפסקות, עשינו חסימות כבישים ושאיבות, עבדנו בגשם. היה בלוק שהיה נצור במשך שלושה ימים, הכניסה לבניין הייתה מטר גובה, והיינו צריכים להביא אוכל לתושבים המבוגרים בקומות העליונות, שלא יכלו לרדת".

חיים חנו. (קרדיט: דפנה איזברוך)

חיים חנו. (קרדיט: דפנה איזברוך)

עובדי מחלקת ביטחון שואבים מים בנהריה (צילום: גרשון עובדיה)

עובדי מחלקת ביטחון שואבים מים בנהריה (צילום: גרשון עובדיה)

אברהם בניטה (50) הוא טכנאי מעליות בחברת "אלקטרה", שעובד בימים האחרונים לצד הצוותים העירוניים, "רק בבלוק הזה הזה יש שש מעליות שצריך לפתוח", אומר בניטה. "יש בכל בניין אנשים זקנים, אנשים חולים, שגרים בקומות גבוהות, ולא יכולים לצאת מהבית עד שנבוא ונסדר את המעלית".

עובדיה מספר שראש העיר הבין במהרה את פני הדברים, וזימן כוחות סיוע, "נעזרנו בכוחות צה"ל שנתנו מענה מהיר ויעיל. ראש העיר עבר בין העובדים, דאג לאוכל ומזון יחד עם מנכ"ל העירייה. הבעיה הגדולה היא שהעיר הייתה נצורה והיה קשה להתנייד בה בצירים של כביש 89 והגעתון. יש לעירייה משאבות, טרקטורים, רכבים 4*4, אבל הכמויות לא הספיקו. כשיש הצפה רגילה אנחנו יודעים לאן ללכת אבל זה התפרס על פני העיר כולה".