חקלאי צופר עומדים לאבד את מפעל חייהם ללא ערבויות או ביטחונות, אבל בימים בהם אין כאן ממשלה מתפקדת ועיני המערכת הפוליטית נשואות אל הבחירות הקרבות, אין עם מי לדבר. התהליכים המדיניים במזרח התיכון לא עוצרים, ובשל מצב היחסים הרעוע בין מדינת ישראל לממלכת ירדן ועל רקע אוזלת היד המדינית של ממשלת ישראל, החליט מלך ירדן לפני למעלה משנה כי לא יחודש נספח ההחכרה בהסכם השלום שנחתם בין המדינות וישראל תשיב את השטחים החקלאיים המוחכרים בנהריים, בעמק הירדן ובצופר בערבה.

בעוד מחאת חקלאי עמק הירדן כנגד הגזירה זכתה ליחס מהתקשורת, בישוב צופר ובמועצה האזורית הערבה התיכונה בחרו לשמור על פרופיל נמוך משתי סיבות, הראשונה מתוך הצורך במחווה ירדנית והרצון לסיים את העונה החקלאית בחודש אפריל השנה והשנייה, הבטחות משרד ראש הממשלה כי יוכשרו שטחי קרקע חלופיים במהרה. בעוד כארבעה חודשים יסגרו מעברי הגבול לצופר, ולמרות שכבר אותרו השטחים החלופיים, הממשלה לא מעבירה כל תקציב להכשרת הקרקע. החקלאים כבר רואים את הנולד, ויודעים כי משמעות הדבר היא מכת מוות לחקלאות מאחר ולא יהיה להם כל אפשרות לגדל בעונה החקלאית הבאה, לא להשיא רווחים וללא כל יכולת לעמוד בחובותיהם. ממשרד רה״מ נמסר בתגובה: "משרד ראש הממשלה גיבש החלטת ממשלה בעלות של 36 מלש״ח להכשרת הקרקע ולמימון ציוד חקלאי. ההחלטה נמצאת באישורים אחרונים במשרד האוצר".

החממות של צופר (צילום- חקלאי מובלעת צופר)

אורי דואק (39), בן צופר, וחקלאי במובלעת אמר ל"דבר" כי מה שגרם לחקלאים לשבור שתיקה ולהתחיל למחות הוא "שעברנו את הדקה ה-90 ונותרנו ללא אדמות".

"אנחנו אנשים שקטים שבאים לעבוד ולא לעשות מהומות. אנחנו האחרונים שנצא לתקשורת אבל זה התפקיד של המדינה לטפל באזרחים. אמרו לנו יהיה בסדר ובסוף אתה קם בבוקר ורואה שהכל הולך לאבדון. דיברנו עם נציגי המדינה ואמרו שיהיו איתנו ושלא נדאג. נכון לכרגע, שנה הבאה הלכה כי השטח לא הוכשר, העסק ייסגר לשנה שלמה. ביקשו מאתנו לאתר קרקע אותה איתרנו, ושום דבר לא נעשה. אין לנו איך לגדל שנה הבאה, גם אם יכשירו את הקרקע היום".

החקלאות במדינת ישראל במשבר ועכשיו המשבר הזה, כיצד כחקלאי אתה מרגיש?
"כאחרון האזרחים. אני מרגיש שהמוסדות נלחמים נגדנו ומצד שני מתפארים בחקלאות הישראלית. אנחנו המון שנים בתור מושב פונים לרשויות ומבקשים למצוא חלופות. עד לפני שנה כל מקום שפנינו אליו אמרו אל תדאגו המצב עם ירדן מעולם לא היה טוב יותר והכל יהיה בסדר.

אורי דואק ואלון גבורי (צילום: אורי קויפמן)

בערבה אין פתרונות תעסוקה וגם קשה למצוא אנשים שיעבדו. אוכלוסיה מאוד קטנה ומרוחקת מכל דבר וקשה לנהל עסקים אחרים. יש מעט מאוד תעשייה ועסקים אחרים".

מה הסיכויים שלכם להתאושש מהמשבר הזה?
"מהמשבר הזה לא כולם יקומו. מדובר בכ-30% מהמושב וזה המון. זו מכת מוות גם כלכלית, גם חברתית וגם מורלית. מעצם הטבע החקלאי אתה מושקע כאן במיליונים, זה לא שאני יכול לקום וללכת עם מזוודה למרכז, כל החיים שלנו מושקעים פה. שים את העסק בצד, בסוף זה הבית, ההורים שלי הכירו בהאחזות הנח"ל ואני נולדתי פה. יש פה אלמנט ציוני וככה חונכנו וגדלנו. תראה איפה החבר'ה משרתים, ביחידות חילוץ הערבה והכל בהתנדבות. מחלצים אלפי מטיילים בשנה, מקבלים אסמס וקופצים כמו להציל את החבר'ה בצפית (אסון מכינת בני ציון, ש.נ.), זו ציונות זה טבוע בנו".

הבעיה שלמדינה אין ממשלה זה מהותי. אני רוצה לקוות ולהאמין שאם הייתה ממשלה אז היו מתפלים בנו יותר מקצועית. כרגע יש סיטואציה שאף אלד לא רוה לקבל את ההחלטה ולקחת אחריות. גם לא מדברים פע על תקציבים בגודל של מדינה. אנחנו קוראים לראש הממשלה להפגין מנהיגות ולהוביל למציאת פתרון הולם ולא להפקיר אותנו. אנחנו לא מתנגדים לפינוי הקרקעות. את אבא שלי הציבו בשנות ה80 לעבד את הקרקע ואין לי עניין להביא את דעתי על הפינוי. אני רוצה שיסייעו כאזרח מדינה שפינו אותו מאדמתו. לפחות לאלה שישרדו את המשבר שיוכלו לתפוס את העונה הבאה.

"עזבו, זה לא יקרה"

"שתקנו כי האמנו וחשבנו שזה ייסגר כבר ותהיה לנו חלופה" אומר אורן קרין (38), מהמושב חצבה המשמש כיו"ר הועדה החקלאית במוא"ז ערבה התיכונה. "מה שמעניין את הממשלה זה הבחירות. אני מקווה ורוצה להאמין שאם לא היו את הבחירות והסיפור של אין ממשלה אז זה היה נסגר ומזמן".

מאז הודעת מלך ירדן על הפסקת הנספח בהסכם השלום, אחראי קרין על הקשר בין החקלאים למשרדי הממשלה. "מאז אנחנו במירוץ מה לעשות ביום שאחרי. קודם כל נערכנו לדחייה של הפינוי, לסיים את העונה החקלאית שמסתיימת במאי. קיבלנו הערכה עד ל-30 באפריל ומאז אנחנו במסע מול משרדי הממשלה לקבל תכנית שטחים חלופיים. ביקשנו אותה לפני שהכריזו על הפינוי. ביקשנו הכשרה של שטחים חלופיים. אמרו לנו "עזבו זה לא יקרה"".

החממות של צופר (צילום- חקלאי מובלעת צופר)

"הכנו כבר תיק תכנון, עשינו מדידות וכל מה שצריך לעשות והשחרור של התקציב לא מגיע. שמרנו כל הזמן על איפוק, כדי שהדברים יסגרו מול הממשלה בצורה שקטה. אנחנו אנשים טובים ונחמדים, אבל כלו כל הקיצים. זה חשוב לנו כדי שנוכל להתחיל את העונה הבאה ביולי ובשביל זה השטחים צריכים להיות מוכנים כבר אתמול. חוץ מישור הקרקע וציפוי החול אנחנו צריכים לבנות בתי צמיחה שהגידולים יוכלו לצמוח בצורה המיטבית".

האם אתה רואה קשר בין מצב החקלאות במדינת ישראל למשבר המדיני עם ירדן ולכך שאין עבורכם פתרון?
"לאורך כל הדרך הייתה הבטחה של משרד ראש הממשלה שיהיה תקציב להכשיר את הקרקע החלופית. אם לא יהיו שטחים חלופיים הם לא יוכלו לחיות בחבל ארץ הזה. התקציב היה אמור לעבור לפני חצי שנה. יש קשר ישיר בין היחס של מדינת ישראל למובלעת ליחסה לכל נושא החקלאות. חקלאות בעבר הייתה ערך במדינת ישראל לישוב הגבולות כדבר הכי חשוב. מובלעת צופר ניתנה לנו שנשמור פיזית על הגבול מתוך ראייה אסטרטגית מדינית. עכשיו להתנער מהסיפור ולא לפתור אותו זה המשך מדיניות כושלת. זה זלזול בערך החקלאות שלנו בערבה בפרט ובישראל בכלל. מה שאנחנו מכירים זה שהמדינה לא מפקירה את התושבים שלה ומה שקרה פה זה מבחן התוצאה. אין פתרון לסיפור הזה. זה המשך מדיניות היהיה בסדר. גם הסכם של 25 שנים מסתיים בסופו של דבר. לא ניתן המענה החלופי וזה ביזיון. רק ישחררו את הצקיב ויפה שעה אחת קודם כדי שנוכל לגדל בעונה הקרובה ויש הרבה עבודה לעשות".