כ-300 עובדים בשגרירויות ונציגויות דיפולומטיות של ישראל פתחו אמש (חמישי) בשביתת אזהרה בת 3 שעות בפריז, לונדון וניו-יורק, וזאת במחאה על תנאי העסקתם בנציבות המדינה, והיחס המפלה והמבדיל ביניהם לעובדי שירות החוץ.

"זו שביתת אזהרה סמלית לאחר מאבק של שנתיים וחצי בהן לא נקטנו בעיצומים וניסינו להגיע להסכם דרך הידברות בלבד." אומר אבישי עזריאל יו״ר ועד עמ״י, המשמש בנציגות בפריז בתפקיד יועץ במשלחת ישראל ל-OECD (הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ולפיתוח, נקרא גם ארגון המדינות המפותחות – ש. נ.). העובדים המקומיים התאגדו בדצמבר 2013 במסגרת ההסתדרות הכללית החדשה, זאת על רקע תנאי העסקה גרועים ובדרישה לפתיחה מיידית במשא ומתן לעריכת רפורמה בתנאים.

עובדי עמ"י בעיצומים (לונדון). צילום: ועד עמ"י

הפגנות ועצרות בעד ונגד ישראל בבירות העולם הן מחזה שכיח, ואנו רגילים בצילומים של מפגינים המניפים שלטים עם סיסמאות באנגלית. מי שעבר היום במקרה מחוץ לארמון קנסינגטון בלונדון יכל לראות ובמפתיע, מפגינים ישראלים הנושאים שלטים בעברית עליהם נכתב "תנאים הוגנים גם לעמ"י", "כאן שובתים עמ"י, "שלח את עמ"י – מעבדים לעובדים" ועוד.

"בניגוד למאבקים אחרים, לא כל חברי הוועד יהנו מפירות ההסכם, כי אנחנו מסיימים את העסקתנו תוך זמן לא רב. אנחנו נאבקים כדי להשאיר אחרינו שירות חוץ ומערכת ציבורית טובים יותר." דבריו אלה של עזריאל מכוונים לכך שהעובדים הישראלים שאינם מוגדרים בתפקידים דיפלומטים מועסקים עד 5 שנים בלבד, ומשמעות הדבר היא שכל עיכוב וסחבת יגרמו לכך שהנאבקים עצמם לא יוכלו להינות משיפור בתנאים, באם יתקבלו. כיום מועסקים 1200 עמ"י במאה נציגויות ישראליות ברחבי העולם.

מוקדם יותר השבוע, עזריאל, בשם התאגדות עמ"י, שלח מכתב אזהרה למשה דיין – נציב שירות המדינה, לדורי גולד – מנכ"ל משרד החוץ וליוסי כהן – מ"מ הממונה על השכר באוצר בדרישה "לפעול בצורה נחרצת ומהירה להשלמת תהליך הרפורמה בתנאי ההעסקה. פערי ההסכמה בין הוועד וההסתדרות לבין המדינה קטנים, אבל השלמת התהליך מתנהלת עצלתיים." עזריאל מבהיר עד כמה חמור המצב, "את המחיר להתנהלות איטית זו משלמים העובדים שקורסים תחת יוקר המחיה בחו"ל וזוכים לתנאים שבמקרים מסוימים פחותים אף מהמינימום המותר בחוק."

עינת הלוי-לוין: "עמ"י שמגוייסים בארץ משלמים אפילו על כרטיסי הטיסה שלהם. מבטיחים הבטחות למשרות ומפתים אנשים וכשמגיעים מגלים שהם מממנים את עצמם. עמ"י זה כמו עובדי קבלן, המעסיק זה השגרירות ולא משרד החוץ, החוזה הוא מול השגרירות. ככה מעסיקים בתנאים שהם פחותים מהתנאים של עובדי מדינה."

עינת הלוי-לוין, קצינת סחר בנספחות המסחרית של ישראל בהאנוי, ויאטנם, חברת ועד, ועמ"י ותיקה אשר בעוד מספר חודשים תסיים את תפקידה, מסבירה על תפקידי העמ"י השונים, "את העמ"י מגייסים במדינת השירות או מהארץ. העמ"י הם אלה העושים בפועל את עבודת השגרירות. אם נאבד הדרכון בחו"ל, מי שמטפל בשגרירות זה עמ"י".

הלוי-לוין מספרת גם שלעיתים העובדים ממלאים תפקידים של נציגים רשמיים, "לאיזו תקופה גם סגן השגריר בהאנוי היה עמ"י כיוון שלא נמצא דיפלומט שיעשה את התפקיד. אותו דבר בנפאל, בורמה ובאפריקה. אם לא מתאים לדיפלומטים, עובדי שירות החוץ, לבוא, אז לוקחים עמ"י."

היסטורית, תפקיד העמ"י ניתן לבני זוג של אנשי שירות החוץ שיצאו בשליחות המדינה. מצד אחד, תנאי ההעסקה היו בסיסיים, אך מצד שני העסקה זו נשענה על ההגיון שעובד שירות החוץ של המדינה זכאי להטבות מהן נהנו בני הזוג בכל מקרה. באמצעות העמ"י, הצליחה מדינת ישראל להתמודד עם מדינות בהן קשה יותר להעסיק זרים. ברבות השנים העסקת עמ"י הפכה להיות שיטה להעסקת אותם ישראלים שחיים בחו"ל, כמו סטודנטים למשל, אך בתנאים ירודים מבלי שנלקחו בחשבון בכלל בשכר הוצאות מחייה שונות כמו שכ"ד, הוצאות רפואיות ועוד.

עובדים מקומיים ישראלים מפגינים בניו יורק. צילום: יותם מילמן

הגילגול האחרון של העסקת העמ"י, במדינות בהן קשה למצוא ישראלים, הוא גיוס עובדים מישראל. אותם צעירים בעלי מוטיבציה גבוה לעשייה משמעותית ושליחות, על אף שגויסו במדינת ישראל ועברו למדינות השירות בשליחות ישראל, הועסקו כעמ"י ולא כעובדי שירות החוץ. הלוי-לוין מוסיפה "עמ"י שמגוייסים בארץ משלמים אפילו על כרטיסי הטיסה שלהם. מבטיחים הבטחות למשרות ומפתים אנשים וכשמגיעים מגלים שהם מממנים את עצמם. עמ"י זה כמו עובדי קבלן, המעסיק זה השגרירות ולא משרד החוץ, החוזה הוא מול השגרירות. ככה מעסיקים בתנאים שהם פחותים מהתנאים של עובדי מדינה."

המשבר של העמ"י מגיע על רקע כשל ההסברה של מדינת ישראל בעולם, עליו הצביע מבקר המדינה בדוח שפורסם בסוף חודש מאי האחרון. "מערך הדיפלומטיה הציבורית בתקשורת העולמית ובמדינות שבהן פועלות נציגויות ישראל, אינה מצליחה לסכל את העוינות המופגנת של גורמים בחו"ל המטילים ספק בזכות קיומה כמדינת לאום יהודית."

עובדי עמ"י בעיצומים (לונדון) . צילום: וועד עמ"י

גורם מכריע בכשל ההסברתי של מדינת ישראל, כך לדברי המבקר, הוא נושא תקצוב פעולות ההסברה, "למשרד החוץ יש קשיים בביצוע מיזמים מערכתיים הנובעים, בין היתר, עקב התלות בתוספות לבסיס התקציב המיועדות לפרויקטים, אשר מועברות לו אד-הוק ולטווח הקצר בלבד. עקב חוסר הוודאות מהבחינה התקציבית המשרד מנוע מהתקשרויות ארוכות טווח עם שותפים, ואף נאלץ להפסיק לתקצב מיזמים שכבר הוחל בביצועם. הדבר גורם לעיכוב באישור תכניות העבודה ולוחות הזמנים שנקבעו מלכתחילה לפרויקטים, וכך נפגעת העשייה המשרדית בתחומי הדיפלומטיה הציבורית".

תגובת משרד החוץ: "משרד החוץ כמו גם משרדי הממשלה הרלוונטיים מייחסים חשיבות רבה לעבודתם של העובדים המקומיים הישראליים בחו״ל, כחלק ממערך העבודה לקידום יחסי החוץ של ישראל. במסגרת זו, מושקעים מאמצים רבים מול כלל הגורמים הרלוונטיים לשיפור תנאיהם ושכרם של העובדים בחו״ל, כולל בימים אלה, והדבר אף נמסר לעובדים. משכך אין כל מקום לנקיטה בשביתה, שאינה חוקית, ושתפגע בעבודת הנציגויות ובמתן שירות לאזרחי המדינה בחו״ל."

תגובת נציבות שירות המדינה: "החלטת ממשלה מספר 539 מיום 05.07.1959 קובעת פטור מתחולת חוק המינויים על עובדי עמ"י בנציגויות ישראל בחו"ל. משכך, הנושא אינו מצוי בתחום טיפולנו הישיר. יאמר, כי באחרונה הנציבות מקדמת מהלך לבחינת ביטול הפטור הנ"ל, כך שתיבחן העסקת עובדי עמ"י על פי חוק שירות המדינה (מינויים)".