"יש צורך בשינוי חקיקתי לגבי המעורבים באתרי הבניה, כך שניתן יהיה לייחס להם אחריות" אמרה עו"ד קלאודיה בלינקה, ראש צוות בפרקליטות מחוז תל אביב, וראש פורום רשלנות ארצי בפרקליטות המדינה בכנס של מכון אלרוב לחקר הנדל"ן באוניברסיטת תל אביב אמש (רביעי). "אחד המכשולים שאנחנו נתקלים בהם הוא ליצור תרשים ברור באתרים שיאפשר לנו להבין מי אחראי על העובד שנפגע ומכוח מה. לפעמים גם ברמה הראייתית והמשפטית זה לא ברור בכלל. כדי להגיש כתב אישום כנגד כל מעורב באתר הבניה אנחנו צריכים למצוא דרך לייחס לו 'חובת זהירות' מכוח מה הוא היה חייב בזהירות לבטיחותו של אותו עובד". טיוטה לתיקון החוק ברוח זו הוצגה כבר על ידי משרד העבודה והרווחה, אך תיאלץ להמתין לכינון כנסת יציבה לצורך קידומה.

בעוד בשנת 2018 הוגשו 15 כתבי אישום בגין תאונות בענף הבניין, ש-11 מתוכן היו במחוז מרכז ו-4 במחוז תל אביב, בשנת 2019 הוגשו 17 כתבי אישום, מתוכם 9 במחוז תל אביב, 4 במחוז מרכז, 3 במחוז דרום ו-2 בחיפה אמרה. "לא כל כתבי האישום הם על אירועים משנת 2019, כי חלק גדול מהתיקים עדיין לא הגיעו אלינו, אבל כן מסתמן שיפור במגמה. מרבית התיקים שהתקבלו בשנתיים האחרונות טופלו, כשיכול להיות שזה אומר להחזיר ליחידה החוקרת עם הנחיות ברורות – אבל כמעט ואין תיקים שנמצאים בפרקליטות תקופה ממושכת בלא להיות מטופלים, כפי שהיה בעבר".

זירת תאונת העבודה ברחוב שחם בפתח תקווה, 10 ליוני 2019. צילום: תיעוד מבצעי מד"א

לדבריה, גם איכות החקירות והחומרים שהפרקליטות מקבלת מהמשטרה השתפרה משמעותית. "יש הרבה חומרי חקירה שבעבר היינו צריכים לבקש ולא היה ברור ומובן מאיליו שנמצא אותם בתיק החקירה – והיום הם נמצאים בתיק החקירה. פעם פעם זה לא היה ברור שמזמינים מז"פ. היום יש תיעוד יותר מוצלח של זירת האירוע. כמובן שיש מקום להמשך שיפור ועשייה".

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

רפ"ק יעל אהרונוביץ, מפקדת מפלג פל"ס: "בכוח האדם הנוכחי אי אפשר לטפל בכל תאונות העבודה, וגם לא בחציין"

לצד בלינקה דיברה גם רפ"ק יעל אהרונוביץ', מפקדת מפלג פל"ס, היחידה לחקירת תאונות בניין שהוקמה בתחילת שנת 2019 המהווה חלק מהיחידה הארצית למאבק בפשיעה כלכלית- להב 433. המפלג לדבריה, מונה כיום 10 אנשי משטרה ושלושה חוקרי משרד העבודה. "אנחנו מתפקדים ככוח אחוד. חלק ניכר מהזמן שאנחנו קיימים הוקדש להקמה ולגיבוש תפיסת הפעלה, להכשרות ולגיוס כוח אדם. מאז הקמתו, חקר המפלג חמש תאונות מורכבות, וארבע פרשיות מודיעיניות. "אנחנו מטפלים בתאונות עבודה עם מאפיינים חריגים, כי בכוח האדם הנוכחי אי אפשר לטפל בכל תאונות העבודה וגם לא בחציין" אמרה. "לצד זה אנחנו מטפלים גם בתיקי 'חשיפה'  שמתחילים ממידע מודיעיני על גורמים שהם מחוללי פשיעה בתחום הבטיחות, שלפעילות העבריינית שלהם יש משמעות רוחבית על הענף. לדוגמא, פרשיה שבה טיפלנו לאחרונה של חברות שמזייפות תעודות של עגורנאים ומבצעות השמה של מנופאים בלי רישיון. הציר השלישי של הפעולה שלנו הוא מבצעי אכיפה שנעשים בשיתוף פעולה עם משרד העבודה והרווחה".

יתר התאונות הקטלניות שאינן נחקרות בפל"ס, מטופלות לדברי אהרונוביץ' במרחבי המשטרה השונים. "כשקורה אירוע, אנחנו יוצרים קשר מיידי עם היחידה המקומית כדי להבין  את מאפייניו, לסייע אופרטיבית ולקבל החלטה אם האירוע יטופל אצלנו או לא. גם במטה הארצי הוקמה פונקציה שמתכללת את נושא תאונות העבודה ברמה הארצית. מעבר לזה, אגף החקירות במשטרה הסמיך כמאה שמונים חוקרים מכל מגזרי החקירות, בהשתלמויות בנושא עבירות הרשלנות, שהתמקדו בתחום של תאונות עבודה. כמעט בכל תחנת משטרה יש כיום חוקר שיש לו הכשרה ייעודית בנושא – ואנחנו גם בקשר עם היחידות הטריטוריאליות ויודעים לסייע".

בימים אלה שוקדים מפלג פלס גם על הקמת מאגר מומחים בתחומי ההנדסה והבניה, ומקווים לפרסם מכרז לנושא בחודשיים הקרובים. "היום כשקורה אירוע והחוקרים מבינים שצריך לקבל חוות דעת של מומחה, למשל – בודק מעליות, לקצין החקירות שמגיע לשטח אין מאגר לפנות אליו, והוא צריך לנהל מעין 'מיני מכרז', וזה אומר להביא שלוש הצעות מחיר. כי אין מה לעשות ואנחנו גוף ציבורי" הסבירה אהרונוביץ'. "וזה קורה כשלצורך העניין מנוף שוכב בשטח. אנחנו מובילים מהלך רוחבי שאנחנו מקווים שיעשה שינוי. שלקצין יהיה מאגר שהוא יוכל להתקשר מתוכו למומחים מכל מגוון הדיסיפלינות".

קושי נוסף ניכר בסוגיית הטיפול במוצגים: "פיגום שקרס" אמרה לדוגמה, "הוא מוצג בתיק חקירה, ראיה. מישהו צריך לתפוס אותה, להוביל אותה, ולשמור אותה לכל אורך ההליך הפלילי… כל הדברים הללו מצריכים פתרונות שהיום לא קיימים, ואלה גם שינויים שאנחנו מובילים".

הקמת מפלג פל"ס כמו גם כתיבתו של נוהל עבודה משותף בין הפרקליטות, המשטרה ומינהל הבטיחות לטיפול וחקירת תאונות עבודה, באו בעקבות ביקורת חריפה שהופנתה כלפי גופים אלו הן מצד מבקר המדינה, הכנסת, ומערכת המשפט שציינה פעם אחר פעם כי התיקים המגיעים לפתחה מגיעים באיחור משמעותי, וברמת חקירה נמוכה ביותר – ואינם מאפשרים מיצוי הדין עם גורמים רשלניים. כך, בין השנים 2010 ל-2015 נהרגו על פי נתוני מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית 192 עובדים, אך באותן השנים נפתחו רק 95 תיקים כנגד 208 אנשים בגין גרימת מוות ברשלנות באתרי בניה, והוגשו 11 כתבי אישום בלבד. מנתונים שאסף מרכז המידע של הכנסת עלה כי מעל מחצית מהתיקים שנפתחו בשנים אלו בעקבות תאונות עבודה באתרי הבניה, נגנזו עקב חוסר בראיות.

כנס של מכון אלרוב לחקר הנדל"ן באוניברסיטת תל אביב, בנושא מניעת תאונות העבודה בענף הבנייה (צילום: טל חפץ)

לדברי עו"ד בלינקה, בשנתיים האחרונות הושלמה ההטמעה של נוהל לעבודה משותפת של הגופים, והמעקב אחר יישומו. "מדובר בזירות מורכבות שדורשות הבנה, התמקצעות בתחום הבניין, הנדסה, דברים שהם לא חלק מהידע המקצועי של החקירות השוטפות וגם לא שלנו. הגענו למסקנה כבר לפני כמה שנים שככל שהפרקליטות תיכנס מוקדם יותר לתיקים ותלווה את השוטרים החקירות ישפרו, ואפשר לראות שינוי דרמטי ברמת החקירות שמגיעות אלינו מהתחנות. זה גם פועל יוצא של ההכשרה שעוברים השוטרים בתחנות. יש גם פורום של רפרנטים בפרקליטות לכל המחוזות והם מעורבים מאוד ומנחים את היחידה החוקרת".

"בסופו של דבר את התוצרים נראה, בתקווה, תוך שנה שנתיים" אמרה בלינקה, והוסיפה כי השיפור באיכות החקירות והגשת התיקים המהירה יותר תאפשר מיצוי מלא יותר של הדין עם הרשלנים. עם זאת הוסיפה כי למרות היקף תופעת תאונות הבניין, והדיון הציבורי בנושא, עבירת הרשלנות היא עבירה מורכבת במשפט הפלילי. "בעוד שבתאונות הדרכים, כשמדובר ברשלנות של שבריר שנייה, אנחנו רואים ענישה חמורה, באתרי בנייה אנחנו רואים הרבה התנהלות רשלנית ממושכת – ובסופו של דבר למרות זאת היא לא נתפסת בהליך המשפטי כרשלנות שמצדיקה ענישה מחמירה יותר. בהיבט הזה יש בהחלט מקום לחשוב כיצד לתקן את התפיסה הזו".

"מדד הרוגים בענף הבנייה בבדיקה של ממוצע נע חמש-שנתי, המנכה רעשים קצרי טווח, מצביע על מגמת עלייה מתמשכת ופרמננטית (בת קיימא) של 60% במהלך העשור האחרון" אמר בפתח הכנס פרופ' דני בן שחר, ראש מכון אלרוב בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב, והציג נתונים נוספים המראים שבתקופה המקבילה חלה גם עליה של 70% במחירי הדיור. "בעוד שהמאבק בעליית מחירי הדיור זוכה להירתמות של הממשלה ובעיקר של שר האוצר והשקעה של מיליארדי שקלים (5-20 מליארד לפי הערכות שונות), הרי שכל מה שנדרש כדי להוסיף 200-250 מפקחים לענף הבנייה יעלה לא יותר מ 40-50 מליון שקל בשנה. מכך עולה שסוגיית היעדר הטיפול הראוי בתאונות בענף הבנייה אינה נובעת מחוסר תקציב. זוהי סוגיה פוליטית שקשורה בעובדה שהנפגעים הם בני האוכלוסיות המוחלשות בחברה!"