בישראל אין גורם אחד המרכז את המידע על חקירת תאונות באתרי בנייה, ושיתוף הפעולה בין הגופים העוסקים בכך לקוי ואינו מוסדר – זו המסקנה אליה הגיעו חוקרי מרכז המחקר והמידע בכנסת מבדיקת נתונים שסיפקו המשטרה, פרקליטות המדינה ומינהל הבטיחות שבמשרד העבודה והרווחה. לדברי החוקרים, כל גוף מתמקד בהיבטים הנגזרים מתחומי אחריותו וסמכויותיו בלבד. "מהתשובות שקיבלנו אי אפשר לשרטט תמונה מלאה של כלל ההליכים בגין תאונות עבודה בענף הבניין", נכתב במסמך שהוכן לוועדת העבודה והרווחה בשבוע שעבר.

המסמך, שהוכן עבור ועדת העבודה והרווחה, בוחן את הליכי הבדיקה, החקירה וביצוע ההליכים המשפטיים בנוגע לתאונות בניה קשות וקטלניות בישראל. מהנתונים עולה שפחות ממחצית התאונות בענף הבניין שבהן נהרגו עובדים הובילו לפתיחת חקירה פלילית בגין גרימת מוות ברשלנות. בעוד שעל פי נתוני מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית נהרגו 192 פועלים ב-191 תאונות בניין בין השנים 2010 ל-2015, נפתחו באותן שנים 95 תיקים בלבד כנגד 208 אנשים בגין גרימת מוות ברשלנות באתרי בניה, והוגשו 11 כתבי אישום בלבד – כך על פי הנתונים שסיפקה המשטרה למרכז.

תאונות בניין קטלניות ותיקי חקירה (גרפיקה: דבר ראשון).

תאונות בניין קטלניות ותיקי חקירה (גרפיקה: דבר ראשון).

המשטרה מגיעה לזירות התאונות רק במקרים של תאונות קשות או קטלניות, אך גם במקרים אלו לא נפתחת בהכרח חקירה פלילית. גם כאשר היא נפתחת, עולה מהנתונים כי מעל מחצית מהתיקים שנפתחו נגנזו עקב חוסר בראיות. ב-803 מקרים בין 2011 ל-2015 הסתפקה המשטרה בפתיחת תיק "תאונת עבודה" שאינו פלילי, ו-222 תיקים נפתחו בגין עבירות רשלנות באתרי בניה ובהם 365 חשודים (חלקם עשויים להיות חשודים ביותר מתיק אחד). מתוך תיקים אלו, 55% אחוז מתוכם נגנזו, רובם בנימוק של חוסר ראיות, וחלקם מנימוק של חוסר עניין לציבור. נתוני הפרקליטות חשפו אף הם כי מתוך 331 האנשים שהפרקליטות טיפלה בעניינם בעקבות תאונות עבודה בענף הבניין, החשדות כנגד 185 נגנזו, כשהסיבה המרכזית (80% מהם) היתה חוסר בראיות.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

פרקליטות המדינה טיפלה בחשדות כנגד 331 אנשים בעקבות תאונות בניין מ-2010 עד פברואר 2016 (גרפיקה: דבר ראשון).

פרקליטות המדינה טיפלה בחשדות כנגד 331 אנשים בעקבות תאונות בניין מ-2010 עד פברואר 2016 (גרפיקה: דבר ראשון).

למעשה, קובעים החוקרים כי מינהל הבטיחות במשרד העבודה והרווחה, הגוף שאמור לסייע למשטרה לאסוף ראיות במקרים של תאונות בניין חמורות, אינו מצליח למלא את תפקידו עקב חוסר במשאבים. בין היתר עולה מהמסמך כי החל משנת 2015 החליטו במינהל שלא להפנות את יחידת החוקרים שלהם (7 עובדים) לחקירת תאונות קטלניות, למעט במקרים בהם נהרג למעלה מעובד אחד, או במקרים המוגדרים מורכבים במיוחד. המינהל הסתפק בשליחת המפקחים לסיוע למשטרה בחקירת התאונות הקטלניות. על 18 מפקחי הבניה של מינהל הבטיחות להגיע לאתרי הבניה כמה שיותר מהר, טרם ישתנה האתר ויעלמו הראיות, כשהם מתנהלים באמצעות חמישה רכבים בלבד, שגם בהם עליהם לחלוק עם יתר מפקחי וחוקרי המינהל. במידה ולא יוכלו להגיע במהירות מסיבה מוצדקת, מורים ההנחיות כי על המפקחים להנחות את השוטרים בשטח טלפונית בדבר איסוף ראיות ראשוניות בזירה.

מהמסמך עולה שלפחות בשלוש תאונות קטלניות בתקופת זמן זו, ששתיים מהן בענף הבניה, לקח למשטרה למעלה מחצי שנה ליידע את מינהל הבטיחות והבריאות על עצם התרחשותה של התאונה. חוק חדש שנחקק באוגוסט האחרון מחייב את המשטרה ליידע את המינהל 'בהקדם האפשרי' במקרים של תאונות קשות וקטלניות באתרי בניה. אולם הניסיון בשטח מלמד כי גם כעת עשויים לקחת ימים טרם תעביר המשטרה את המידע למינהל, וכי מינהל הבטיחות בוחר שלא להסתמך על הודעות מד"א לצורך יישום החוק, ולהמתין להודעות המשטרה.

עוד עולה מהמסמך כי על אף ההחלטה שלא להקצות את משאבי מחלקת החקירות של המינהל לחקירת תאונות קטלניות, ולמקד אותה בחקירת עבירות בטיחות והפרות צווים, בשנת 2015 נפתחו 12 תיקים בלבד, זאת לאחר שבשנים קודם לכן נפתחו 60 תיקים בשנה בממוצע.

כותבי הדו"ח העלו את השאלה, האם יש מקום להסדיר הליך רישמי לדיווח ומעקב אחרי תאונות עבודה, וכן על הצורך האפשרי לכונן הגדרות אחידות שיאפשרו שיתוף פעולה פורה יותר בין הגופים השונים.

ממשטרת ישראל נמסר: חקירת תאונות עבודה מנוהלות ע"י משרד הכלכלה, בהתאם לאחריותם וסמכותם בחוק.  במידה וממצאי הזירה מעלים חשד  לקיומה של עבירה פלילית, כגון גרימת מוות או חבלה ברשלנות, החקירה עוברת לידי המשטרה.

במסגרת חקירה המשותפת למשטרת ישראל ומנהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית של משרד הכלכלה, מבוצעות מגוון פעולות חקירה,  במטרה להפיק את  הראיות הנדרשות להוכחת קיומה או היעדרה של תשתית לפלילים ובסופו של הליך, הסמכות להחליט על גיבוש והגשת כתב אישום בידי הפרקליטות .