חברת בזק חויבה להעביר לידי דרור כהן, בעל מניות בחברה, מסמכים רבים הנוגעים לרפורמת 'השוק הסיטונאי' בתשתיות האינטרנט בישראל – כך קבע פסק דין שניתן ביום ראשון השבוע בבית המשפט המחוזי בתל אביב. השופטת רות רונן קבעה גם כי בזק תשלם לכהן החזר הוצאות משפט בסך 25 אלף שקלים. כהן מעוניין לאלץ את בזק לתבוע את בכיריה משנת 2015, בטענה שהפרו ביודעין את כללי הרגולציה של משרד התקשורת.

פסק דין קובע כי בזק תעביר לכהן מסמכים רבים הנוגעים לרפורמת השוק הסיטונאי: פרוטוקולים מדירקטוריון החברה, הנחיות ונהלים פנימיים ליישום הרפורמה, דו"חות ביקורת פנימית, בדיקות ומסמכים לרבות תכתובת הקשורה לדו"ח הפיקוח של משרד התקשורת. דו"ח הפיקוח שקבע שבזק הפרה את הוראות תיק השירות ב4 אופנים ובגינו נקנסה ב8.5 מליוני שקלים.

המניע הרשמי לבקשה היא הטענה של כהן, לפיה בכירי בזק פעלו ביודעין בכוונה תחילה להפר את הוראות משרד התקשורת ולכן הם אחראים ישירים לקנס העצום שבזק נאלצה לשלם עקב הפרת הוראות אלו. לפיכך מוטלת על בזק החובה לתבוע אותם להשיב את הסכום כנגד הנזק שגרמו לחברה, מכיוון שפעולה כזו של בכירי חברה ציבורית עלולה להיחשב להפרה של חובת הזהירות וגם של חובת האמונים. מכיוון שלבזק אין כל כוונה לתבוע את בכיריה בעבר, שחלקם עובדים בה גם היום, דורש כהן מסמכים רלוונטיים על יישום רפורמת השוק הסיטונאי. בעזרתם הוא שואף להגיש תביעה נגזרת – כלומר לחייב את החברה להגיש תביעה להשבת הכספים.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

לפי טענות בזק, מדובר בנסיון אופורטוניסטי מצד אדם שכלל לא החזיק במניות בזק בתקופה הרלוונטית –בשנים 2014-15, ורכש כמות מזערית של מניות רק כדי 'לדוג' מסמכים שיאפשרו לו להגיש את התביעה. עוד טענה בזק כי אין כל פגמים קונקרטיים בהתנהלות בכירי החברה.

בזמנו, בזק ניסתה לערער על הטלת הקנס בעתירה מנהלית ולאחר מכן גם בבית המשפט העליון, אך לא הצליחה לשכנע את השופטים שמשרד התקשורת קנס אותה שלא בצדק.

קביעה זו, לא מפסיקה לסבך את בזק. מלבד היותה עילה מרכזית לפסיקה הנוכחית, היא משמשת גם כראיה חשובה בתביעה ייצוגית בתיק אחר בו לקוחות דורשים מבזק להשיב ללקוחותיה מאות מליוני שקלים של 'רווחים עודפים', אשר לטענתם נוצרו בשל הפרעה למתחרות ביישום רפורמת השוק הסיטונאי.

בפסיקה דנה השופטת רות רונן מבית המשפט המחוזי בתל אביב ברף הראייתי הנדרש בבקשה לגילוי מסמכים. מפסק הדין עולה כי הבקשה אושרה משום שרף זה נמוך מהרף הנדרש בשלב הבא של הגשת תביעה נגזרת. לדבריה, דו"ח הפיקוח הסופי של משרד התקשורת אכן יכול להוות ראיה לכך שההפרות של בזק בתיק השירות "נבעו מפעולה מכוונת של בזק, ולא כתוצאה מהפרות רשלניות ומקריות".

לפי הדו"ח, בזק העבירה מידע על לקוחות מתניידים למחלקת שימור לקוחות כדי להניעם ממעבר למתחרים, היא לא עמדה במימוש הניודים בממשק ידני עד שספקי האינטרנט האחרים הצליחו להתחבר לממשק האוטומטי לניודים (API) שבזק הכינה מראש, היא ביצעה ניודים באיחור מעבר לזמן המותר והפעילה את המוקד הטלפוני המטפל בניודים לפחות שעות ביום מאשר מוקד השירות הכללי שלה ללקוחותיה תוך יצירת אפליה.

"במסגרת דו"ח הפיקוח הובהר כי ההפרות המיוחסות לחברה הן רק הפרות מתמשכות ומהותיות שיש בהן כדי לפגוע בהצלחתה של הרפורמה, וכי משרד התקשורת בחר שלא לכלול במסגרתו הפרות שתוקנו על-ידי החברה", ציטטה השופטת מהדו"ח. השופטת סימנה את האפליה בין סוגי הלקוחות והעברת מידע למחלקת שימור לקוחות כ"תשתית ראייתית ראשונית לטענה לפיה נושאי המשרה בבזק פעלו במודע ובמכוון כדי להפר את הוראות הרגולטור".

האירוניה קפצה כיתה

באופן אירוני, ההפרות לא הועילו ממש לבזק, משום שמאות אלפי לקוחות הצליחו להתנייד והם גולשים כיום באינטרנט על קווי בזק, תוך שהם מושכרים למתחרות של בזק במחיר מפוקח – מימוש של סעיף מרכזי ברפורמה. מנגד, ניוד הלקוחות גם לא בדיוק פגע בבזק. המחירים בשוק הסיטונאי נמוכים ב10-30 ש"ח ממחירי בזק והם אפשרו לבזק במשך מספר שנים להגדיל את מספר לקוחותיה הכולל על חשבון הוט, תוך שחלקם גם בוחרים בחברת הבת בזק בינלאומי כ'ספקית שירות' בשוק הסיטונאי כך שלקוחות כאלו ממשיכים להזרים את כספם לכיסים בתוך קבוצת בזק בלבד. בזק זכאית ל2 תשלומים מכל ספקית בהסדר הסיטונאי – תשלום אחד ניתן לפי מספר הלקוחות ותשלום נוסף בעבור גודל רוחב הפס המצרפי של כלל הלקוחות של אותו ספק מתחרה.

מתוך: בזק – מצגת משקיעים 2019 מרץ 28

פעילות זו נעשתה ע"י פרטנר וסלקום ללא כל רשיון לפריסת סיבים ובעידודו הפעיל של משרד התקשורת. סלקום מכרה את פעילותה בתחום זה לIBC, אשר מחזיקה ברשיון מתאים, אך פרטנר ממשיכה עד היום בפעילות ללא רשיון כזה. הרשיון הקווי שכן קיים בידי פרטנר, מציין במפורש שעליה לאפשר לספקי אינטרנט אחרים לספק ללקוחות של פרטנר את שירות 'ספק האינטרנט' (ISP). פרטנר לא מאפשרת זאת ומשרד התקשורת גם לא אוכף זאת עליה.

בתגובה לדו"ח הפיקוח, ניסתה בזק לטעון כי כלל לא ניסתה להניע לקוחות מלעבור למתחרים, אלא שהממשק הידני היה כה מסורבל ומגביל, שלא הייתה לו כל יכולת להתמודד עם היקפי הפניות בראשית ימי הרפורמה. בזק טענה כי כאשר נוצר הממשק האוטומטי לניוד לקוחות, התלונות כנגד בזק למעשה פסקו, אך לא הצליחה לשכנע בכך אף רגולטור, שופט וכעת גם בעל מניות מחוכם.

את מצבה המסובך עד מאוד של בזק יש להבין גם דרך הפריזמה של ההגדרות של משרד התקשורת לגבי הצלחת הרפורמה.

מסמכי השוק הסיטונאי לא מגדירים את הצלחת הרפורמה במדדים של באספקת שירות איכותי במחיר הוגן לציבור הרחב, אלא נוקטים בתרחישים מפורשים של היקף הפגיעה המשוער בבזק במספרי הלקוחות ובהכנסות כמדד להצלחה.

בחברת בזק בחרו שלא להגיב לדברים.