ועדת השרים להפרטה אישרה לפני שעה קלה (שלישי) את מתווה רשות החברות להפרטת נמל חיפה. על פי טיוטת המתווה, הנמל יועמד למכירה לרוכש אסטרטגי שיהיה בעל נסיון בתחום הספנות או הנמלים.

מתווה ההפרטה צפוי להיות מאושר בממשלה בשבוע הבא, ואחרי כן האחריות עוברת לרשות החברות שאמורה לקדם אותו. המתווה מגביל את זהות הרוכשים כך שלא יוכלו להיות גופים ממשלתיים זרים, או בשליטתם, ללא אישור של מערכת הביטחון. החובות שתטיל המדינה על שמירת זכויותיה בנמל יישמרו גם במקרה בו הרוכשים ימכרו את הנמל בעתיד לגורם פרטי אחר

"זהו רגע היסטורי שמגיע לאחר עבודה אינטנסיבית של שנתיים, ובמסגרת תהליך אסטרטגי ארוך טווח שתכליתו להביא את נמל חיפה לשגשג בסביבה תחרותית" מסר יו"ר דירקטוריון חברת נמל חיפה, אשל ארמוני, "החל ממחר בבוקר עלינו לפעול ליישום ההפרטה ולאיתור רוכשים שימנפו את נמל חיפה בעשורים הקרובים. אבקש להודות על האמון ועל שיתוף הפעולה לשרים משה כחלון, בצלאל סמוטריץ׳ וישראל כ"ץ ולראש רשות החברות ינקי קווינט."

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

מקור בתחום הספנות אמר ל'דבר' כי הפרטת הנמל, ועוד בתמיכת העובדים שהתנגדו להפרטה במשך שנים רבות, היא פועל יוצא של הפעלת נמל המפרץ החדש על ידי חברה סינית. לדבריהם, לאחר המשבר הפיננסי העולמי ב-2008 ענף הספנות עבר תהליך של קרטליזציה, כך שרובו נשלט כיום על ידי שלושה קרטלים. לכן, במקביל להצהרות המדינה על תחרות שלא יכולה להתנהל במציאות על בסיס חופשי, עובדי הנמל מקווים שהרוכש יהיה מחובר עסקית לאחד מאותם קרטלים גלובליים ובכך יבטיח נפח פעילות מספק, גם אחרי פתיחת נמל המפרץ.

מבחינת תפעולית, נמל המפרץ יפרוק מכולות בלבד, כשנמל חיפה פורק גם גרעינים ומטען כללי. בתחום המטען הכללי אכן מתקיימת תחרות עם נמל מספנות ישראל, שהורשה לפעול תחת מגבלה של תפיסת עד 5% מנפח הפעילות הכללי בנמלי ישראל. מספנות ישראל אמנם אינה חלק מקרטל כזה אוא אחר, אך בעליו אחראים גם על פעילות ייבוא מלט רווחית, שמבטיחה לו נפח פעילות משמעותי. מבחינת כושר הקליטה הנמלי, נמל חיפה מנצל כיום רק חלק קטן מכושר הפעילות התפעולי שלו, ומצוי במלכוד – הוא זקוק לתוספת עובדים כעת, אך פתיחת נמל המפרץ צפויה לגרום לירידה בנפח הפעילות ולכן לעודף בכמות העובדים.

לכן, מיליארד השקלים שישלם הרוכש שישארו בקופת הנמל, יחולקו כך: 400 מיליון שקלים לשדרוג תשתיות הנמל ו-600 מיליון להשקעות נוספות בנמל ולהסדרי פרישה של עובדים בעתיד.

אם תכנית ההפרטה תצא לפועל, לנמל חיפה שמורה הזכות להודיע עד 2030 אם שטח הרציף שנקרא כרמל ב', יפותח לקליטת אניות גדולות באורך 400 מטר. שטח זה כיום אינו פעיל כלל.

האדריכל מיכה רטנר, שהתנגד לתכנית נמל המפרץ מסר ל'דבר' בעבר כי "מדובר בבזבוז עצום של שטחי נמל ומניעת גישה של הציבור לשטחי החוף. כדי לשבור את ועדי העובדים, בוזבזו מיליארדי שקלים בהקמת הנמל החדש, כאשר היה ניתן להשתמש בשטח כרמל ב' כדי להגדיל את כושר הקליטה הנמלי של ישראל."

כך או כך, מדובר בתחילת סופו של עידן שהחל בהקמת נמל חיפה בשליטה ציבורית ויסתיים בשלושה נמלים, שונים מאוד בגודלם וביכולותיהם, באיזור חיפה, כולם בבעלות פרטית.