מנופאי וחשמלאי מירושלים מואשמים בגרימת מותו ברשלנות של עובד הבניין הסיני שה חווי באפריל 2019. על פי כתב החשדות, הכווין החשמלאי, שמעולם לא הוסמך לכך, את המנופאי – וכתוצאה מכך פגע המטען במוטות שהיו בקומה השמינית, שאחד מהם נפל וגרם למותו של שה. כתב האישום, שהוגש על ידי פרקליטות מחוז מרכז, הוא הראשון המוגש בעקבות חקירה של מפלג חקירות תאונות עבודה "פלס" המשותף למשטרת ישראל ומשרד העבודה והרווחה.

האירוע התרחש באתר של חברת  צפריר וזוהר שרבט השקעות בע"מ ברחוב ז'בוטינסקי ברמלה ב-7 באפריל 2019. החשמלאי הנאשם הגיע, יחד עם חשמלאי נוסף, לאתר לצורך ביצוע עבודות חשמל בקומה החמישית. בהיעדר מעלית בבניין, ביקש החשמלאי להעלות את הציוד באמצעות המנוף, כשהוא ארוז בשק יוטה המכונה 'בלה'. לשם כך, פנה החשמלאי אל האתת המוסמך באתר, שאמון על הנחיית המנוף מהקרקע. אלא שזה סירב לבצע את ההנפה. החשמלאי, על פי כתב האישום החליט לקשור בעצמו את הבלה לעגורן, זאת על אף שלא הוכשר לכך (הכשרה מקצועית המכונה 'עניבנות'), נטל את מכשיר הקשר של האתת, והחל להכווין בעצמו את המנוף. המנופאי, כך על פי כתב האישום, שיתף עימו פעולה על אף שידע כי אינו מוסמך, לא לקשירת המטען למנוף ולא להכוונתו, והניף את הציוד.

בבניין, היו שני פיגומים ייעודיים, הבולטים אל מעבר לשפת המרפסות לצורך הנפת מטען באמצעות המנוף והנחתו, בהתאם להוראות הבטיחות של המנוף – כשכבל ההנפה מאונך לגמרי. אלא שאף אחד מהם לא היה בקומה החמישית, אליה ביקש החשמלאי להניף את הציוד. ביתר הקומות, ובכללם בקומה החמישית, היו המרפסות זו מעל זו – באופן שאיננו מאפשר הנחה של המטען בקומה על פי ההנחיות. החשמלאי הנוסף שהגיע עם הנאשם, נשלח לקומה החמישית, כדי "למשוך" את שק הבלה עם הציוד אל תוך מרפסת הקומה – תוך הטיית כבל העגורן בניגוד לתקנות. בשעה שעשה זאת – פגעה שרשרת העגורן בציוד בניה שהיה מונח על שפת הקומה השמינית מעליו, וגרמו לנפילה של קורות מתכת מגובה הקומה 24 מטרים, אחת מהן פילחה את קסדתו של שה וגרמה למותו. "השניים פעלו בשיטת עבודה מסוכנת על אף שהיו מודעים לקורות הבולטות ממרפסות הבניין גרמו במעשיהם לנפילת הקורות ולא התנהגו כפי שאדם מן הישוב היה נוהג בנסיבות העניין", נכתב בכתב האישום.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

להניף או לא?

כתב האישום מציין גם, כי "הנאשמים עשו שימוש בבלה להרמת הציוד, למרות שלא מדובר באביזר הרמה כנדרש לשם מניעת סיכון, בניגוד לאמור בפקודה ובתקנות עגורני צריח". רק לאחרונה התעורר דיון סוער בקבוצת הפייסבוק של 'הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה' בשאלה האם הנפת ציוד באמצעות בלות, בלא משטח הרמה ייעודי, מותרת או אסורה. חלק מהכותבים, אנשי ענף הבניין ואנשי בטיחות – טענו כי הדבר אסור לחלוטין. אחרים טענו כי בתנאים מסויימים ניתן לעשות בהן שימוש: במידה והן חדשות, או במידה ונעשה בהן שימוש להעברת חומרים בתפזורת כגום חצץ, חלק אמרו שמותר לעשות זאת רק אם לבלה תסקיר בטיחות מטעם בודק בטיחות מוסמך.

"לאנשי מקצוע רבים ממש לא ברור האם יש נסיבות בהן ניתן להניף בלות, ואם כן מהן" כתבה בעקבות העמדות השונות מנהלת הקבוצה, ד"ר הדס תגרי, "זה מראה שהמצב לא ברור ומבלבל. נהלי בטיחות צריכים להיות ברורים ומובנים, ולא רק ליודעי ח"ן ומומחים לדבר. אם כל כך הרבה מנהלי עבודה ומנופאים מבולבלים לגבי עניין כזה שגרתי בהתנהלות אתר בנייה – הבעיה לא בהם, אלא בנהלים. כדאי שמנהל הבטיחות התעסוקתית במשרד העבודה והרווחה יוציא הוראה שמבהירה את הנושא, וליתר דיוק – שקובעת שאסור להניף בלות. כי כל חריג קטן ומורכב (אם יש כזה) הוא פתח לאי הבנות וטעויות מסוכנות."

באותו דיון הזהיר יורי פובזנר, מארגון המנופאים בהסתדרות. כי "כל מנופאי שיידע: חלילה וחס יקרה אסון באתר בגלל הבלה שנפלה, הוא ורק הוא יהיה אשם בלעדי בכך". לטענתו, "למנהלים זה נוח, לפועלים זה יותר מהר והאחריות היא רק על מנופאי, אז תחשבו טוב טוב מנופאים האם כדי לכם לסכן חייהם של פועלים, של עוברי אורח בגלל רצון טוב או פחד שלכם, לעזור למנהל לעבוד יותר מהר, לפנות את הזבל וכו'". עוד הוסיף כי רק לפני כחודש, נשלל רישיונו של מנופאי בשל הנפה דומה. "אם אתם רוצים לשנות את תחום העיסוק שלכם, בבקשה" סיכם, "אם לא, אז תעבדו לפי כללי הבטיחות ותישמרו על חיי אדם. על תגרמו לילדים לשאול את אימא: 'איפה אבא ולמה הוא לא חזר הביתה?'"

ממשרד העבודה נמסר, בתגובה לשאלת 'דבר' בנושא כי "בדרך כלל השימוש בשקים אלה בעבודות בנייה הינו לצורך העברת מטען בתפזורת כמו אגרגטים לסוגיהם (חול, חצץ דק, טיט מוכן וכד'), כאשר נפח המטען והמשקל ידועים והם מיועדים לשימוש חד פעמי ומהווים חלק מהמטען המובל מהמפעל לשטח האתר. לכן בשימוש שכזה אין דרישה לבדוק את השקים כאביזר הרמה."

עם זאת, הדגישו כי שימוש חוזר בשקים מגדיר אותם כ'אביזרי הרמה', המחוייבים בבדיקה מצד בודק מוסמך אחת לשישה חודשים – תוך מילוי תסקיר בדיקה מתאים ביחס לכל שק ושק. עוד הדגישו כי "בשל המבנה שלהם, שקים אלה אינם מיועדים לשמש ככלי קיבול לשאריות פסולת מוצקה העלולות להכיל שברי מרצפות, בלוקים לבניה, קרשים שבורים עם או בלי מסמרים, וברזלים העלולים לגרום לקריעת השק ולנפילת תכולתו לקרקע ולכן חל איסור מוחלט לשנע באמצעותם חומרים אלה."