כלת פרס ישראל המשפטנית פרופ' רות בן-ישראל הלכה היום (שבת) לעולמה בגיל 88. בן-ישראל הייתה אחת ממשפטניות העבודה הבולטות בישראל, ופרסמה ספרים רבים בנושא ביטחון סוציאלי, שיוויון חברתי, מעמד האישה, זכויות בעבודה, הסכמים קיבוציים ועוד. את עבודתה האקדמית שילבה בפעילות ציבורית ופוליטית, והשתתפה בוועדות  בנושא חברתיים. בשנת 2005 לאחר פרישתה מתפקידיה אקדמיים, פנתה בן-ישראל לעסוק בקריירה אמנותית, ובין השאר השתתפה במופע ריקוד, כתבה ופרסמה תערוכות איור ממוחשב.

רות נולדה בשנת 1931 בפורט סעיד שבמצרים, ועלתה לישראל בשנת 1935. בשנת 1955 נישאה לגדעון בן ישראל, לימים חבר כנסת, חבר הנהגת ההסתדרות ובשנים האחרונות לחייו יו"ר הסתדרות הגמלאים. הוא נפטר בשנת 2014. השנים הביאו לעולם שתי בנות. היא קיבלה תואר דוקטור במשפטים בשנת 1975, ונמנתה על סגל הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב.  בשנת 2000 פרשה לגמלאות.

פרופ' בן-ישראל ז"ל הייתה מומחית ברמה העולמית בתחום דיני העבודה. בין השאר כיהנה כסגנית הנשיא של האגודה הבינלאומית למשפט עבודה וביטחון סוציאלי, פרסמה מאמרים רבים בכתבי עת מסביב לעולם, וחיברה את הפרק על שביתות והשבתות באינציקלופדיה הבינלאומית למשפט השוואתי.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

לצד פעולתה בשדה האקדמי, שילבה בן-ישראל עבודה מעשית בשטחים שונים. היא השתתפה בוועדות הכנסת בתחומים שונים הנוגעים לשוויון, יחסי עבודה וביטחון סוציאלי, כשהאחרונה שבהם הייתה הוועדה להעלאת גיל הפרישה לנשים. בן ישראל ביקרה את פעולת ועדה זו, אותה כינתה "הוועדה להעלאת גיל הזכאות לקצבת זקנה", וטענה שהוועדה התמקדה בחיסכון בכסף על פני עיסוק בשאלות מהותיות הקשורות בזקנה. בנוסף הייתה נציגת ציבור בבית הדין לעבודה, ערכה את שנתון משפט העבודה ועוד.

בשנת 2005, כשמלאו לה 74, החליטה בן-ישראל על סיום פעילותה האקדמית בתחום המשפט. בראיון שערכנו עמה בנוגע להשתתפותה בוועדת הכנסת להעלאת גיל הפרישה לנשים, סיפרה כי היא חשה מיצוי וצורך בהתחדשות. היא גם החליטה לממש את המסקנות של הספר שכתבה עם בעלה – "מי מפחד מהגיל השלישי", והבטיחה לעצמה כי בכל חמש שנים היא תעסוק בתחום חדש.

בן ישראל זכתה בפרסים רבים, ובשנת 2001 הוענק לה פרס ישראל לחקר המשפט. בין נימוקי השופטים בהחלטה על הענקת הפרס: "המחקרים שהיא פרסמה מצטיינים במבט רחב ומעמיק: הם משלבים ידע רב של שיטות משפט במדינות אחרות, ראייה חדה של הבעיות החברתיות שהמשפט מבקש לפתור והבנה עמוקה של תהליכים ומגמות המערבים משפט, חברה וכלכלה. במיוחד ראוי לציין את ספרה על ההסכם הקיבוצי, את מחקריה על זכות השביתה בישראל ובעולם ואת שלושת הכרכים של ספרה על שוויון הזדמנויות ואיסור הפליה בעבודה. את כל מחקריה מאפיינת תפיסה ערכית, הרואה במשפט מכשיר שנועד ויכול לקדם את האדם ואת החברה, ובמיוחד לסייע בידי קבוצות חלשות ומקופחות להגיע לחיים של רווחה וכבוד."

מהסתדרות הגמלאים נמסר: "הסתדרות הגמלאים בישראל מביעה את צערה העמוק על מותה של פרופסור רות בן-ישראל, כלת פרס ישראל למשפט, ואלמנתו של גדעון בן-ישראל ז״ל, לשעבר יו״ר הסתדרות הגמלאים, ידידת אמת של גמלאי ישראל ושולחת את תנחומיה הכנים למשפחתה".