דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שלישי ט' באדר ב' תשפ"ד 19.03.24
14.2°תל אביב
  • 7.4°ירושלים
  • 14.2°תל אביב
  • 12.2°חיפה
  • 14.1°אשדוד
  • 11.5°באר שבע
  • 16.5°אילת
  • 15.0°טבריה
  • 8.4°צפת
  • 13.1°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
תאגידים עירוניים

להגן על העובדים / חטיבת התאגידים העירוניים בהסתדרות פועלת לטפל בחצר האחורית של העיריות

התאגידים הפכו בעשורים האחרונים לדרך עוקפת להעסקה ישירה ויצרו מעמד של עובדים חלשים בעיריות | עו"ד רן קידר, יו"ר החטיבה: "לעובדי התאגידים מגיעה הגנה ארגונית, שיהיה להם כוח מול המעסיק"

עובד תאגיד עירוני בחולון (צילום: shutterstock).
עובד תאגיד עירוני בחולון (צילום: shutterstock).
ניצן צבי כהן
ניצן צבי כהן
כתב לענייני עבודה
צרו קשר עם המערכת:

"התאגידים העירוניים הפכו מסלול עוקף שמאפשר לחמוק מדרך המלך של אופן ההעסקה של הרשויות המקומיות", כך אמר יו"ר הסתדרות המעו"ף גיל בר-טל בכנס שנערך לאחרונה, בהתייחסו לתופעה ההולכת ומתרחבת בעשורים האחרונים של העסקת עובדים דרך תאגידים עירוניים, והוסיף: "הם לא יכולים להיות החצר האחורית והתחליף הזול לעובדי הרשויות המקומיות". כדי להתמודד עם מגמה זו הוקמה בארגון חטיבה ייעודית, שפתחה בחודשים האחרונים בקמפיין בחודשים האחרונים לאיגוד עובדי התאגידים העירוניים.

התאגידים העירוניים הם חברות או עמותות הנשלטות על ידי הרשויות המקומיות. החוק מתיר הקמת תאגידים עירוניים רק לשם פעילות שהיא בסמכות הרשות המקומית – אלא שלרשויות המקומיות סמכויות די נרחבות ותחומי הפעולה של התאגידים מגוונים להפליא: מפיתוח כלכלי ופיתוח תשתיות, דרך פיתוח תיירות, תרבות ופנאי ועד להפעלת שירותי חינוך כגון סייעות צהרונים והפעלת קייטנות ושירותי רווחה ושירותים סוציאליים. ישנם גם תאגידים עירוניים בתחום השיכון, התעסוקה, התחבורה, החקלאות. מוזיאונים ופארקים המופעלים באמצעות תאגידים עירוניים; חופי ים, מתקני ספורט ואף שירותי ביטחון כגון שמירה בבתי הספר ובחניונים, וכמובן שישנם גם תאגידי המים והביוב שהוקמו במסגרת החוק מאז שנת 2001.

בר-טל מסביר שכשנכס לתפקיד לפני כשנה, הבין כי מדובר בתופעה "עצומה בממדיה". כיום פועלים כ-700 תאגידים עירוניים ברחבי הארץ, ובהם על פי ההערכות למעלה מ-90 אלף עובדים. "ההסתדרות שואפת להביא להסדרת זכויותיהם ותנאי העסקתם של העובדים בתאגידים העירוניים באמצעות הסכמים קיבוציים. לשם כך השקענו משאבים, לרבות ידע ואנשי מקצוע שיסייעו לעובדים בתאגידים העירוניים להתאגד בהסתדרות". הוא הוסיף כי בכוונת ההסתדרות לפעול בשיתוף פעולה עם המעסיקים להסדרת זכויותיהם וביטחונם התעסוקתי של העובדים, גם לטובת התאגידים עצמם.

יו"ר הסתדרות המעו"ף גיל בר-טל בכנס ועדי העובדים ברשויות המקומיות
יו"ר הסתדרות המעו"ף גיל בר-טל בכנס ועדי העובדים ברשויות המקומיות

 

"יש תאגידים שיש בהם מספר בודד של עובדים כמו הכרמלית בחיפה שמעסיקה כ-12 עובדים, ומהצד השני תאגידים של אלפי עובדים, למשל החברה לתרבות אשדוד עם 1,800 עובדים, או החברה לתרבות בראשון לציון עם למעלה מ-2,000 עובדים", הסביר עו"ד רן קידר, יו"ר חטיבת התאגידים העירוניים בהסתדרות המעו"ף. קידר (55), בעל ותק של למעלה מ-20 שנים בתחומי העבודה הקיבוצית, היה שותף לניהול משאים ומתנים ברמה הארצית, לרבות הסכמי מסגרת במגזר הציבורי. כיום הוא מכהן גם כנציג ציבור בבית הדין לעבודה, ומייעץ גם לחטיבת הספורט בהסתדרות בתחום דיני הספורט.

לדבריו, עובדי התאגידים מתחלקים לכמה קבוצות. בראש ובראשונה, עובדים המועסקים "כתף אל כתף", באותם התפקידים בדיוק כמו עובדים אחרים המועסקים בתוך העיריות, כגון סייעות, עובדי תחזוקה וניקיון, גננים, פקידים וכו'. בחלק מהתאגידים העירוניים מועסקים עובדים מקצועיים הקשורים לליבת העיסוק של התאגיד, שאין להם מקבילה ברשות המקומית, דוגמת מדריכי מוזיאונים או צוללן תפעולי במרינה. לצד זאת, כוללים התאגידים גם עובדים רבים ב'תחום הביניים', שהם בעלי מקצועות זהים לעובדי הרשות המקומית, אך שמתכונת העסקתם אינה 'כתף אל כתף', למשל בשל היקפי משרה או תפקידים שונים אותם הם מבצעים. הקבוצה הגדולה ביותר של עובדים אלה הן סייעות הצהרונים. "אלו גופים שמטפלים בילדים מהשעה שאחרי בית הספר ועד שעות אחר הצהריים כשההורים אוספים אותם אחרי העבודה", הסביר קידר. "בעוד שסייעות הגנים הפועלות בשעות הבוקר מועסקות ישירות על ידי העיריות, סייעות הצהרונים מועסקות על פי רוב על ידי התאגידים העירוניים. זה תחום ביניים כי מצד אחד מדובר באותו המקצוע, אבל מנגד היא מועסקת באופן שונה כי ההעסקה אינה במשרה מלאה, על פי רוב רק כמה שעות בצהריים. אבל מכיוון שזה 'באמצע היום' זה מקשה מאוד למצוא עבודה נוספת".

עו"ד רן קידר (צילום: ניצן צבי כהן)
עו"ד רן קידר (צילום: ניצן צבי כהן)

"ההסתדרות רואה את התאגידים העירוניים כ'חצר האחורית' של העיריות" הבהיר קידר. "קודם אנחנו מעוניינים שכל העובדים שמועסקים במתכונת 'כתף אל כתף' ייקלטו חזרה להעסקה ישירה בעיריות עצמן" הבהיר קידר. "אנחנו מנהלים משאים ומתנים בעניין זה במספר מקומות, וזה נעשה כבר בהסכם הקיבוצי באילת ועם עיריית דימונה".

"את שאר העובדים בתאגידים העירוניים, ההסתדרות מעוניינת לארגן"  הוסיף. "אנחנו חושבים שיש חשיבות רבה שהעובדים יהיו מאורגנים, שיהיה להם כוח מול המעסיקים לנהל משא ומתן ולחתום על הסכמים קיבוציים, שיאפשרו תנאי העסקה צודקים והוגנים – לרבות תנאים סוציאליים, שכר הוגן, והגנה ארגונית מפני שרירות לב של מעסיקים ופגיעה בתנאי עבודה, ניודים או פיטורים. יו"ר ההסתדרות שלח מכתב בעניין זה לכלל מרחבי ההסתדרות וקרא להם לפעול להחתים עובדים עלו להסתדרות, ולצד זאת פתחנו גם בקמפיין ברשתות שבו אנו קוראים להם להתאגד".

שיטת העסקה פוגענית בעידוד משרד הפנים

בשנת 2015, עמד מספר התאגידים העירוניים על 530. כיום, עבר מספרם את ה-700 ונראה שמגמת השימוש בהם הולכת וגוברת. לא אחת נמתחה ביקורת על ריבוי הקמת התאגידים העירוניים המציגה אותם כמנגנון המייצר 'ג'ובים', באמצעותו אפשר לעקוף או לצמצם את התלות של הרשות המקומית בחובת המכרזים או לצ'פר את מקורביהם הפוליטיים של ראשי הרשויות בתפקידים ובמשרות בדירקטוריונים, בהנהלות ואף כעובדים מן השורה. עם זאת, ההצדקה הרשמית להקמתם של התאגידים העירוניים היא פיתוח כלכלי ועסקי של הרשות באמצעות גופים ייעודיים המתמקצעים בתחומם, שיכולים להתחרות לפעמים אף בשוק התחרותי ולהגדיל את הכנסות הרשות.

על כל פנים, בשטח נוצרו מוטיבציות נוספות להקמת התאגידים – הרצון לדחוק אוכלוסיות עובדים הולכות וגדלות אל מחוץ לחוקת העבודה המגוננת על עובדי הרשויות המקומיות במטרה לצמצם את ביטחונם התעסוקתי ולהקל על פיטוריהם, זאת תוך כרסום בכוחם הארגוני של עובדי הרשויות המקומיות. ואכן, במרבית התאגידים העירוניים אין ועד, כל שכן הסכם קיבוצי המגן על העובדים מפני פיטורים שרירותיים, ועובדיהם מקבלים לא אחת תנאי שכר ועבודה פחותים בהשוואה לעמיתיהם המועסקים ברשות המקומית.

ההסכם הקיבוצי הראשון שנחתם בישראל בחברה עירונית, עיריית ראשון לציון (צילום: דבר ראשון).
ההסכם הקיבוצי הראשון שנחתם בישראל בחברה עירונית, עיריית ראשון לציון (צילום: דבר).

התאגידים העירוניים מסוג חברות מפוקחים על ידי הממונה על השכר באוצר, ואלו מסוג עמותות על ידי אגף תאגידים עירוניים במשרד הפנים, בראשות רו"ח דודי ספיר. "הרגולטורים לא מקלים עלינו בחתימת הסכמים קיבוציים בתאגידים העירוניים" אמר קידר. "עמדתם היא שיש לאפשר גמישות בהעסקה בתאגידים העירוניים". כך לדוגמה עיכב הממונה על השכר את חתימת ההסכם הקיבוצי עבור 14 עובדי הכרמלית בחיפה במשך למעלה משנה (וזאת לאחר שהעובדים נאבקו במשך שבע שנים מול ההנהלה והרשות המקומית לחתימת ההסכם).

"הממונה על השכר סבור גם שאם מעניקים לעובדים את תנאי חוקת העבודה לרשויות המקומיות, אז נדרש לקלוט את העובדים בחזרה לעירייה" הוסיף קידר, "במקרים כאלה העירייה היא זו שמתנגדת". הסיבה לכך היא שמדיניות משרד הפנים מעודדת את הרשויות המקומיות לצמצם את הוצאותיהן הנרשמות תחת סעיף ה'שכר'. על מנת שרשות תקבל את התואר 'רשות איתנה', ואת היתרונות הנלווים לו כגון האפשרות לאשר תקציב ולמחוק חובות בלא צורך באישור משרד הפנים, עליה להראות שלא יותר מ-45% מהוצאותיה הן על שכר. בעזרת התאגידים העירוניים יכולות הרשויות להפעיל שירותים שונים, אך לרשום את עלויות הפעלתם בדו"חות כ'רכש' או 'קבלת שירותים' ולא כ'שכר'. כך הן יכולות להציג 'חלון ראווה' של רשות איתנה, ולהעסיק עובדים בחצר האחורית.

"הממונה על השכר מציב קשיים גדולים ואיננו מעוניין בהסכמים קיבוציים בתאגידים העירוניים, אבל יודע שאין לו אפשרות חוקית למנוע זאת היות וזכות ההתארגנות היא זכות יסוד בישראל" הבהיר קידר. "לכן אנחנו מנהלים איתו משא ומתן, כשאנחנו לוקחים כדוגמה או כפרדיגמה את ההסכם הקיבוצי שנחתם בחברה לתרבות ברחובות, על מנת ליצור איזשהו מודל להסכם קיבוצי שניתן יהיה לחתום בהתאגדויות דומות. העקרונות בבסיס ההסכם הקיבוצי הזה הן מתן טווחי שכר גבוהים יותר מהמקובל ברשות המקומית, בתמורה לגמישויות גבוהות יותר באופן ההעסקה. זו לשון המאזניים".

ההסכם הקיבוצי הראשון שנחתם בישראל בחברה עירונית, היה בשנת 2014, בחברה לתרבות ולביטחון בראשון לציון. הוביל אותו ארנון בר דוד, בתפקידו אז כיו"ר הסתדרות המעו"ף, לצד קידר. מאז נחתמו עוד שורה של הסכמים קיבוציים, בין היתר בחברה לתרבות באשדוד, ובחברה לתרבות ברחובות ובשורה של מתנ"סים ברחבי הארץ. "יש לנו כל הזמן התאגדויות חדשות" מספר קידר: "בית עמנואל בפארק הלאומי ברמת גן המשכן לאומנויות הבמה, תיאטרון הבימה ומתחם האקספו בתל אביב. חברת סחלבים בשהם, החברה הכלכלית קריית אתא, חברות עירוניות בחדרה, ועוד רבות. אנחנו מעודדים עובדים נוספים להתארגן בהסתדרות כדי שיהיה לנו כוח ארגוני לעמוד מול המעסיקים על מנת להיטיב את תנאי העסקתם, שכרם וביטחונם התעסוקתי".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!