18 ראשי רשויות מקומיות בדרום השרון ובשומרון, קראו לראש הממשלה בנימין נתניהו למנוע את הקמת תחנות הכח "קסם" ו"מפגש השלום", האמורות להיות מונעות בגז, סמוך לשטחן. זאת משום שלטענתם הליכי תכנון התחנות נעשו ללא סקר השפעה בריאותית. כנס מחאה בנושא, שישודר בשידור חי באמצעות הפייסבוק, ייערך הערב (שני) ביישוב אורנית. ל'דבר' נודע כי, ככל הנראה, רשות החשמל לא תמהר להתיר את הקמת התחנות החדשות.
במכתב ששלחו אתמול לראש הממשלה, כתבו ראשי הרשויות – בהן כפר קאסם, קדומים, ראש העין ואלקנה – כי "בשם למעלה מחצי מיליון תושבינו, אנו מבקשים ממך לקיים את אחריותך ולממש את סמכותך. פגמים רבים נפלו בהליך התכנוני לאישור התחנות האמורות, פגמים אשר יהיו בכייה לדורות. עדיין לא מאוחר לתקן את הפגמים הללו ולשם כך נדרשת התערבותך. אנו מבקשים להיפגש עימך בהקדם ובדחיפות על מנת להציג בפנייך את טענותינו המקצועיות."
כרגע, דרישת היישובים היא ממוקדת: לא להעלות את הנושא לאישור הממשלה עד קבלת תסקיר משרד הבריאות על ההשלכות של הקמת התחנות. גם במשרד הבריאות מבקשים לקדם חיוב עריכת תסקירי השפעה על הבריאות, אך בינתיים דרישתם לא התקבלה.
עיתוי המחאה, יש לציין, מעט תמוה. הליכי התכנון מושפעים מהוואקום הפוליטי שנוצר בעת כהונת ממשלת מעבר, והחלטות רבות מוקפאות כמעט בכל תחום. מה גם שנתניהו, ככלל, מיעט להתבטא בנושא תחנות הכח, ובדרך כלל תומך בכל מה שקשור לפיתוח משק הגז.
נכסים גרועים במקום נכסים תקועים?
ל'דבר' נודע כי ברשות החשמל לא ימהרו להתיר את הקמת התחנות החדשות בשרון או בכלל, תוך היצמדות לנוסח הפורמלי של החלטת הממשלה 2592 משנת 2017. לפי הנוסח הזה, ההשקעות הפרטיות של יזמים בקידום הליכי תכנון התחנות, לא מעניקה ודאות שתחנה כלשהי תקום במועד כלשהו או בכלל.
נראה כי קיים סיכוי סביר שברשות החשמל יעדיפו להאריך את חייהן של תחנות כח ישנות שאמורות להיסגר, למרות יעילותן הנמוכה, כדי להימנע עד כמה שאפשר מהקמת תחנות חדשות, שיפעלו 25-20 שנים לפחות. אחד הסיכונים בהקמת תחנות חדשות היא שבמהלך תקופת החזר ההשקעה כבר יהפכו לבלתי משתלמות להפעלה ("נכס תקוע"), בהשוואה לפתרונות יעילים ונקיים יותר מבחינה סביבתית, כמו אנרגיות מתחדשות, שחלק מהחשמל שייוצר בהן יופנה למתקני אגירת אנרגיה.
בשני התחומים הללו קיים מחקר ופיתוח רב, שמוביל להמשך מגמת ירידת המחירים העקבית בהם. פיתוחים אלו מאפשרים הוזלת טכנולוגיות קיימות בזכות שיפור הליכי ייצור, לצד פיתוח שיטות חדשניות ויעילות יותר לייצור פנלים סולריים וטכנולוגיות אגירת חשמל. לכן, ברשות החשמל מקווים שיזמים בעלי תכניות מאושרות להקמת תחנות כח (מה שמכונה "מלאי תכנוני") יתחרו זה בזה, כשרק חלקם יזכו להקים את התחנה. מי שיזכה בכך, יפעיל תחנות בתעריפים חצי שעתיים, שיתחרו בתחנות כח קיימות ובתחנות הכח של חברת החשמל, על מקומן בהספקת החשמל ולכן גם על היקף הפעילות שיתרחש בהן.
אחת אושרה, אחת ממתינה
תחנת הכח "מפגש השלום", סמוך לכפר סבא, של חברת ריינדיר כבר הופקדה ואושרה בוועדה לתשתיות לאומיות. הצעדים הבאים לקראת הקמתה הם אישורה בקבינט הדיור, ואז בחירתה על ידי רשות החשמל – שתי משוכות שאין ערובה שיתרחשו.
לעומתה, תחנת קסם עוד לא אושרה להפקדה ולא ברור מתי אישור זה יתרחש. קושי עיקרי באישור תחנת זו, ליד צומת קסם, נוגע לקרבתה לקידוחי מים באזור. אף שתחנה מונעת בגז לא משפיעה ישירות על קידוחים כאלה, הקמתה מחייבת קו סולר ומיכל סולר לגיבוי – שבמקרה של דליפה, עלולים לגרום לנזק חמור לקידוחי מים.
ככלל, תחנות אלו מוקמות במתכונת של תכנון פרטי: הסכם בין בעל קרקע פרטי ליזם, שהוועדה לתשתיות לאומיות מעניקה לו תוקף של תכנית לאומית. בדיוני התכנון הציגו היזמים את היתרונות הגדולים בהקמת תחנות שנהנות מקרבה לתשתיות קיימות ומתוכננות – קווי מתח גבוה, קווי הולכת גז, קווי סולר שישמש לגיבוי – המאפילים על שיקולים של הרחקת תחנות כח מריכוזי אוכלוסיה.
גם נציגי המשרד להגנת הסביבה בוועדות התכנון תמכו במיקומים הללו, בטענה כי עדיף למצוא מיקום סביר ולרכז בו מקסימום תפוקה, מאשר לבצע עבודות תשתית בעוד ועוד קרקעות. במחוז דרום תומכים בתכניות בטענה כי הסתמכות על ייצור חשמל בנגב מחייב עבודות תשתית רחבות היקף לצורך הרחבת קווי הולכת החשמל, כך שייצור החשמל בגוש דן גם חסכוני בקרקע וגם יעיל יותר.
האם אנרגיות מתחדשות הן חלופה אמיתית?
בתשובה לשאלת 'דבר' על החלופות לשתי התחנות שבמחלוקת, אומר ראש מועצת אורנית, ניר ברטל, כי "הן ראשי הרשויות והן התושבים תומכים בהבטחת הביטחון האנרגטי של מדינת ישראל. על כן החלטנו לקדם יחדיו חלופה לתחנת המזהמות, בדמות שימוש באנרגיה מתחדשת, ובתוך כך להקים לוחות סולאריים על גגות המבנים הציבוריים בתחומי היישובים. הצעתנו מהווה אלטרנטיבה ראויה לתחנות המקודמות, הן ברמת כושר הייצור ובוודאי בבחינת ההשלכות הסביבתיות."
תשובה זו מעלה מספר קשיים. לוחות סולריים צורכים הרבה יותר שטח מתחנת כח מונעת בגז שמייצרת הספק דומה. גם תעריפי הייצור מלוחות על גבי גגות לא זולים בהרבה מאלה של חשמל המויצר בגז, וכשמדובר בגגות קטנים הם אף יקרים יותר. לוחות סולריים גם זקוקים כיום לגיבוי של תחנות כח המשתמשות בדלקים פוסיליים בשעות הלילה.
אף על פי כן, שימוש בפנלים סולריים הוא יוזמה ברוכה, שהמדינה לא מתנגדת אליה ואף מעודדת אותה. התקנות על גגות בהיקף גדול צפויות לשבש את משטר ההפעלה של תחנות כח מונעות בגז, בשל הגברת התנודתיות של הייצור בין שעור האור לשעות החושך.
ל'דבר' נודע כי חברת ריינדיר שוקלת להקדיש חלק מהשטח שהיא מייעדת לתחנת הכח להקמת מתקן אגירת אנרגיה, ולא לטורבינת גז. רעיון זה – שיכול לתמוך בניצול אנרגיות מתחדשות – עדיין לא קיים בישראל. ההסדרות היחידות הקיימות כיום בנושא מתייחסות להקמת מתקני אגירה ממוקדים בהיקפי אנרגיה קטנים. בעולם כבר נחתמו חוזים להקמת מתגני אגירה בסוללות בהיקף של מאות מגהואט לשעה, ובהספק של 100 מגהואט ואף יותר.
