הגיע הזמן שבישראל נעשה את מה שבעולם כבר הבינו שצריך לעשות כדי להתמודד עם איום הקורונה – להרחיב את ההשקעה הממשלתית במערכת הבריאות, לתמוך במגזרים עסקיים הסופגים את הפגיעות הקשות ביותר ולעזור למעסיקים לשלם את עלות ימי החופש הכפוי של העובדים המבודדים. אחרת, נמצא את עצמנו מתמודדים גם עם משבר בריאותי וגם עם משבר כלכלי.

רה"מ נתניהו ומנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב, בתדרוך הנושא התפרצות הקורונה בישראל. (צילום: אוליבר פיטוסי/פלאש90)

תודות לפעילות של משרד הבריאות, נכון להיום ישראל סובלת ממקרים בודדים של חולי קורונה. עם זאת, כל המומחים מסכימים שהתפרצות משמעותית בהרבה עלולה להיות ממש מעבר לפינה. כך או אחרת, הצעדים הננקטים מתוך רצון להימנע מהדבקה המונית הביאו לכך שאת השפעות הקורונה כבר מרגישים באופן חד בישראל. תעשיית התיירות והמלונאות נמצאות על סף קריסה, הקניונים מתרוקנים מקונים ואחרי ביטול 1,700 טיסות חברת אל על נמצאת על סף פיטורים של אלף עובדים.

ברחבי העולם כבר הבינו מה נדרש על מנת להקטין את הנזק הכלכלי שמביא איתו הנגיף. בשבוע שעבר המליץ ארגון ה-OECD למדינות החברות בו להגדיל באופן ניכר את ההוצאה הממשלתית כדי להיאבק בהאטה הכלכלית, ולדאוג למשאבים מספיקים למערכות הבריאות. הרעיון פשוט – אם הקורונה גורמת לירידה בביקושים ולפגיעה בעסקים, הממשלה צריכה להיכנס לתמונה ולמתן את ההפסדים לעסקים במטרה למנוע משבר.

עובדים מחטאים אוטובוס ציבורי באוקראינה כדי למנוע הדבקה בוירוס הקורונה (AP Photo/Mykola Tys)

לכן, גם בארה"ב של טראמפ אישר הסנאט חבילת סיוע מיוחדת של 8.3 מיליארד דולר, שרובה תממן את הוצאותיהם של חברות הבריאות הפרטיות, כדי לדאוג שיוכלו להמשיך ולתפקד תחת הלחץ של בהלת הנגיף. בצרפת ובאיטליה, מדינות בהן שיעור ההידבקות גבוה בהרבה, הכריזה הממשלה על כוונתה לממן בעצמה את ימי המחלה של עובדים שנמצאים בבידוד, וממשלת איטליה אישרה תקציב חירום להשקעה בגודל של 3.6 מיליארד יורו.

אז האם מדינת ישראל עשתה שימוש גם היא בתקציבי החירום, כדי למנוע פגיעה כלכלית? התשובה היא לא. בישראל מתרחש דווקא התהליך ההפוך. בחודש פברואר, שהיה הקריטי ביותר מבחינת השפעות הקורונה, ההוצאה הממשלתית דווקא ירדה. ביום חמישי פרסם משרד האוצר את דו"ח ביצוע התקציב החודשי, שבו סיימה הממשלה עם עודף של 2.6 מיליארד שקל. מדובר בנתון יוצא דופן, שמייצג ירידה של 5.5% בהיקף ההוצאה לעומת פברואר 2019.

באוצר יגידו כמובן שהירידה בהיקף ההוצאה הוא תוצאה של התקציב ההמשכי, או 'תקציב 1/12'. אלא שזו בדיוק הבעיה – המשאבים המוגבלים של משרדי הממשלה עלולים להביא לפגיעה משמעותית ביכולתו של משרד הבריאות להתמודד כראוי עם התפרצות חמורה של נגיף הקורונה בישראל. תשתיות הבריאות בישראל מגיעות למשבר הקורונה עם רמת השקעה נמוכה מראש, ובכירים בה כבר הזהירו מפני ההשלכות של שימוש בתקציב המשרד הדל כדי להתמודד עם הקורונה. ללא תקציבי חירום נוספים, פעילות משרד הבריאות עלולה להיפגע, וסיכויי הקורונה להתפרץ בישראל צפויים לעלות.

סכנה נוספת היא זו של הביקושים במשק, וגם אליה בינתיים לא נעשתה התייחסות משמעותית על ידי הממשלה. עסקים רבים מדווחים על ירידות ניכרות בהזמנות, ומיעוט לקוחות. בתעשיית התיירות, הירידה במספר כניסת התיירים לארץ עלולה למוטט מלונות, ולגרום לפיטורים של אלפי עובדים. ההוראה של משרד הבריאות לבטל אירועי תרבות המוניים הביאה להפסדים של כ-180 מיליון שקל, כך טוענים מפיקי האירועים.

מדובר בחומר שממנו עשויים משברים כלכליים. אנשים משתדלים שלא להסתובב במקומות ציבוריים, הביקושים יורדים, ההזמנות צונחות וההפסדים לעסקים הולכים וגדלים. נוסף על הכל, עובדים רבים נדרשים להישאר בבידוד של 14 יום, וחובת תשלום ימי המחלה נופלת על המעסיקים. קריסת עסקים תביא לפיטורי עובדים רבים, מה שיביא לירידה נוספת בביקושים, וכן הלאה במעגל המוכר והקשה של משברים כלכליים.

ממשלת ישראל יכולה להתערב כדי למנוע את התרחיש הזה. בזמנים של אירועי חירום לאומיים המדינה יכולה לעשות שימוש בתקציבי החירום, שאינם תלויים בתקציב השוטף. ראש הממשלה כבר אמר שמדובר ב"מגיפה עולמית" שעלולה לסכן את ישראל. אם כך, מדינת ישראל יכולה להתערב ולהעניק סיוע לאותם עסקים על ידי סבסודים, הקלות מס או הזמנות יזומות. התקציב קיים, השאלה המכריעה היא האם קיים הרצון להשתמש בו.