יום העבודה של ד"ר מורן שוורצוורט-כהן וחברות הצוות שלה מתחיל בשבועיים האחרונים עם קבלת משלוח שמגיע באמבלונס: 30 ארגזי קלקר, בגודל של טוסטר אובן, ובתוכם דגימות של אנשים החשודים כנשאים או חולים של נגיף הקורונה החדש. בשעות שלאחר מכן יבדקו שוורצוורט כהן וחברותיה במעבדה הווירולוגית של בית החולים רמב"ם בחיפה את הדגימות עד לקבלת תוצאה – חיובי או שלילי. החל מהשבוע הבא, אמור מספר הדגימות היומי לעלות ל-200. לצד חשש מקושי לעמוד בעומס העבודה שכנראה רק יילך ויגדל, עובדות המעבדה גאות על היכולת לתת מענה לצורך לאומי.

פתיחת המשלוח היומי היא החלק המסובך ביותר, וגם המסוכן ביותר, בעבודה היום-יומית של המעבדה. כל דגימה מגיעה בתוך שלוש עטיפות: שקית פלסטיק בתוך קופסת פלסטיק קשיח, והקופסה ניצבת בתוך ארגז קלקר.

עובדת המעבדה הווירולוגית במרכז הרפואי רמב"ם בחיפה עם דגימות של אנשים החשודים כחולי קורונה (צילום: ד"ר מורן שוורצוורט-כהן)

בכל בוקר, אחת מארבע העובדות שמוכשרות לבצע את הבדיקה מתמגנת בשני חלוקים, מסיכה, מגן עיניים וכפפות. היא נכנסת לחדר ייעודי, ופורקת את הדגימות אחת אחת. את השקית שמכילה את הרוק של החולה היא פותחת בתוך ארון ביולוגי, בתנאי וואקום המונעים פיזור חיידקים ונגיפים. אחרי וידוא שפרטי החולה הרשומים על הדגימה תואמים את אלו שנמסרו ממד"א, מוכנסת הדגימה לתוך חומר שמנטרל את הווירוס שעלול להימצא ברוק. פתיחת שלושים הדגימות היומיות אורכת מספר שעות.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

"צוואר הבקבוק שלנו היא כוח האדם"

בתחילה נבדקו כל הדגימות הקורונה בישראל בבית החולים שיבא בתל השומר. לפני כשבועיים הורחבו הבדיקות והחלו להיערך בבתי החולים רמב"ם, סורוקה והדסה. שוורצוורט-כהן, שעובדת מאז שעות ארוכות וסופי שבוע, מתארת תחושת לחץ שנובעת מהעלייה המתמדת בעומס העבודה, ומהצורך לעמוד בנהלי בטיחות מחמירים. כדי לעמוד בבקשה להגדיל את כמו הבדיקות היומיות ל-200, הוכשרו לתהליך עובדים מהמעבדה המיקרוביולוגית בבית החולים, שלא עובדים עם נגיפים ביום-יום.

"צוואר הבקבוק שלנו היא כוח האדם", מבהירה שוורצוורט-כהן. היא מציינת כי עובדים מעל גיל 60, המהווים חלק גדול מהעובדים, מנועים מלבצע בדיקות הקשורות לנגיף הקורונה מכיוון שהם מוגדרים כקבוצת סיכון גבוה להידבקות במחלה. ד"ר יובל גפן, מנהל המעבדה ברמב"ם, מתאר גם הוא בעיה רחבה של כוח אדם, בין היתר משום שהבדיקות המורכבות חייבות להיעשות ידנית. "משרד האוצר היה מוכן להעמיד עכשיו עוד תקנים לעובדי מעבדה" הוא אומר, "אבל נהיה עדיין בבעיה בתקופה הקרובה, כי צריך כמה חודשים לפחות כדי ללמוד את הנגיף."

עובדת המעבדה הווירולוגית במרכז הרפואי רמב"ם בודקת דגימות מאנשים החשודים כחולי קורונה. בדיקות מורכבות שחייבות להיעשות ידנית (צילום: ד"ר מורן שוורצוורט-כהן)

אסתר אדמון, יו"ר הסתדרות המיקרוביולוגים, הביוכימאים ועובדי המעבדות, מזהירה מבעיה רחבה יותר של מחסור בכוח אדם במעבדות. "הקורונה הגיעה ותפסה אותנו לא ערוכים ולא מוכנים", היא טוענת.

למרות שהעבודה במעבדות בריאות הציבור דורשת תואר מתקדם, תנאי העבודה בהן לא עודכנו כבר שלושים שנה, וכפועל יוצא מעל מחצית מעובדי המעבדות הם בעשור החמישי והשישי לחייהם. לדברי אדמון, משרד הבריאות מתכוון להרחיב את פעילות בדיקת הקורונה למעבדות קהילה, אך לטענתה המחסור בעובדים יקשה על יישום המהלך.

למרות עומס העבודה ההולך וכוח העבודה המצומצם, העובדים מבהירים שהם מגויסים להתמודד עם האתגר הנוכחי. "כל עובדי המעבדות – אצלנו, בשיבא, בסורוקה ובהדסה –  נרתמים מסביב לשעון כדי לתת מענה מקצועי למשימה הלאומית הזו", אומרת שוורצוורט-כהן.