הימנעות מהגדלת תקציב הבריאות, הכחדת עסקים חלשים, חוסר מעורבות מוחלט של הממשלה: ההצעה למדיניות כלכלית להתמודדות עם הקורונה שפרסם אתמול (חמישי) פורום קהלת היא ללא ספק מסמך ליברטיאני קיצוני במיוחד, אפילו ביחס לשיח הכלכלי השמרני יחסית בישראל. יתכן שהיה ראוי לזכות אותו בהתעלמות אלמלא היה הפורום הולך ומתקרב למוקדי קבלת ההחלטות, ולאחרונה אף ייעץ למי שמייעד עצמו לתפקיד שר האוצר הבא – ח"כ ניר ברקת מהליכוד, ולח"כ מתן כהנא ממפלגת ימינה. הרוח המנשבת מהמסמך חוצה את מחוזות הניאו ליברליזם אל עבר דרוויניזם כלכלי של ממש.

פורום קהלת הוא מכון מחקר שמבוסס על המודל האמריקאי של מכוני מחקר קיצוניים שמייעצים לפוליטיקאים מהצד הימני ביותר של מפלגה הרפובליקנית. לעיתים הם מצליחים להשפיע יותר על המדיניות ולעיתים פחות, אבל מדובר בקבוצות קצה המוכרות בעמדות הקיצוניות שלהם.

בשפה הכלכלית נהוג לכנות את ההצעות של הכלכלנים ד"ר אורי כץ וד"ר מיכאל שראל כ'פרו-מחזוריות': במקום לעודד ביקושים כדי להמריץ את המשק לנוכח מיתון או משבר, להימנע מהתערבות ולתת למשבר לעשות את שלו, וזאת מתוך אמונה כי כל התערבות מזיקה למשק בטווח הארוך. אז מה מציעים שני הכלכלנים?

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

ריסון תקציבי מעל להכל – בשביל כץ ושראל, כמעט שום דבר לא קדוש יותר מהגירעון הנמוך של ממשלת ישראל. החשש שהכנסות המדינה ירדו כתוצאה מהמשבר מוצדק – הירידה בפעילותה הכלכלית תביא לירידה בהכנסה ממיסים. אלא שכמו שארגון ה-OECD טען כבר בשבוע שעבר, ריסון תקציבי בזמן משבר דווקא מעצים את מימדיו. הימנעות מהשקעה מצד המדינה תגרום לעסקים רבים לקרוס, ולפיטורים של אלפי עובדים. מדובר במעגל קסמים שהולך ומעמיק את המשבר. אלפי מפוטרים ועסקים קורסים יעלו למדינה הרבה יותר – בדמי אבטלה, עזרה סוציאלית, ובטווח הארוך – פגיעה בפריון ויצירת משברי בריאות ודיור. וזאת מבלי להזכיר את המחיר האמתי –  פגיעה אנושה בחייהם של ישראלים רבים.

פגיעה בשכר במגזר הציבורי – מדובר בהצעה שהועלתה כבר אתמול על ידי ח"כ מתן כהנא: לקצץ בשכר עובדי המגזר הציבורי כדי "לפנות" משאבים לטובת מי ששכרו לא מובטח במגזר העסקי. אלא שהשכר במגזר הציבורי הוא דווקא נכס כלכלי: כל עוד המדינה ממשיכה לשלם משכורות לעובדי המגזר הציבורי, ישנו ציבור גדול ששכרו לא נפגע למרות המשבר. אותו ציבור ימשיך לרכוש מוצרים מהמגזר העסקי, מה שיסייע להבטיח את מקומות העבודה של עובדי המגזר העסקי. קיצוצים בשכר יכולים רק להעמיק את המשבר. 

לא צריך להגדיל את תקציב הבריאות – שני הכלכלנים קוראים לא להגדיל את תקציב הבריאות בצורה מקדמית, ולנסות ולקצץ בסעיפים אחרים כדי לפנות כספים להתמודדות עם הנגיף. התקציב שכן נכנס צריך להיות "צבוע" להתמודדות עם הנגיף, ולא למערכת כולה שסובלת מתת תקצוב כרוני. זאת, למרות שהשפעות הנגיף על מערכת הבריאות הן רוחביות. בנוסף הם קוראים "להיזהר עם יוזמות גדולות ויקרות".

לא להציל עסקים קורסים – לכץ ושראל יש טענה שממנה נודף ריח אידאולוגי קיצוני- אם העסק שלך קורס כתוצאה ממשבר הקורונה, כנראה שמדובר בעסק כושל שראוי שיעלם. השניים מתנגדים לכל הצעה להציל עסקים קורסים. כמובן שהימנעות כזו תוביל לקריסה של עסקים רבים במקרה של מיתון, לפיטורי עובדים, ולהעמקת המיתון.

הגיון ההכחדה

מהמסמך כולו עולה גישה קיצונית שרואה במיתון דווקא הזדמנות להגברת התחרות במשק, ואפשרות "להיפטר" מאותם עסקים לא יעילים וחלשים. "מטרת הממשלה היא לתמוך באזרחים, בעובדים, על מנת שיוכלו לעבור את תקופת המשבר באופן חלק ככל האפשר, אך לא לעצור את התהליך האבולוציוני הבריא המוביל להכחדתן של פירמות לא יעילות או של ענפים נעדרי הצדקה כלכלית" נכתב במסמך. במילים אחרות, הם מציעים להפוך את המשבר להזדמנות להגביר את התחרות לממדים פראיים, וכך "לסנן" את החלשים ביותר.

מדובר בדרוויניזם חברתי קיצוני, מהסוג שרואים מעט בישראל. "משברים כלכליים בדרך כלל מלווים בשינויים משמעותיים במפה העסקית. פירמות פחות יעילות, שלמכתחילה ההצדקה הכלכלית לקיומן הייתה קלושה, נוטות לקרוס ראשונות ברגע שהביקושים וקווי האשראי נפגעים מעט. בטווח הקצר התוצאה היא אבטלה גבוהה יותר, אך בטווח הארוך יותר משאבי ההון האנושי והפיזי המושקעים בהן עוברים בסופו של דבר לפירמות יותר מוצלחות שמסוגלות לשגשג גם בתנאים פחות נוחים" הם כותבים. מבחינתם, אסור לוותר על ההזדמנות להשמיד את העסקים החלשים ביותר בשם התחרות והיעילות, ולעזאזל בני האדם שעומדים מאחוריהם.

ח"כ ניר ברקת לא השיב לשאלתנו על קשריו עם הפורום, או על עמדותיו כלפי המלצותיהם הכלכליות להתמודדות עם הנגיף.