ההסגר הביתי שכפתה מגפת הקורונה יצר גם לילדים מצב ייחודי, שיכול להזכיר חופשה, אך זו אינה חופשה. שגרת הלימודים והפעילות אמורה להימשך, גם אם בדרך אחרת. ארבע נשות חינוך משיבות על השאלה איך עושים את זה?
שרון נחשון בר-סלע, מחנכת כיתה ד' ורכזת חברתית בבית ספר יסודי בחיפה; יוליה שירי, מחנכת כיתה א' בבית ספר "הגליל" בתל אביב; יעל בסיל, גננת בהרצליה; וסימה לבנון, גננת בחינוך המיוחד בחדרה וסטודנטית לפסיכותרפיה.
- מילת המפתח – סדר יום
שרון נחשון בר סלע: "סדר יום זה הכי חשוב בעולם – שהדברים מובנים, שיש וודאות, שיש מסגרת, ואלה הדברים הראשונים שנלקחו מהילדים. בבית הספר יש צלצולים, ויודעים לאן הולכים כל שעה, ויש שעה שבא צריך להגיע. את זה צריך לנסות להשיב".
יוליה שירי: "צריך לשמור על שעות השינה ושעות היקיצה. לא להגיע למצב שאנחנו בחופשה בחסות הקורונה, ואז אין בית ספר, ולכן אפשר ללכת לישון ב-11 בערב. צריך להקפיד על השעות – לישון מוקדם ולקום מוקדם".
שרון נחשון בר סלע: "תלמידה שלחה משימה בפיג'מה? זה לא טוב. צריך לצאת מעולם השינה ולהתחיל יום, גם אם הוא בבית".
יוליה שירי: "כדאי לשלב בין פעילות מכוונת ומוגדרת בבוקר, לדאוג לארוחת צהריים, מנוחה, ואז חזרה לעוד פעילות מכוונת".
אז מה עושים?
כמו בשגרה רגילה: יקיצה, שטיפת פנים, החלפת בגדים, ארוחת בוקר, ומתחילים את היום. עדיף בחדר שהוא לא החדר בו הילדים ישנים.
- הבית הוא לא הגן או הכיתה, ולא צריך להיות
יעל בסיל: "דברים שבגן אנחנו מתעקשות עליהם, לאו דווקא יצליחו בבית. בגן יש סדר יום ברור שהגננות מנחות. צריך להתעקש על סדר יום, אבל לא באותה מידה. מותר לפעמים פשוט לשחרר שהילדים יעשו מה שהם רוצים".
יוליה שירי: "ההורים צריכים לדעת שלמורים חשוב לא להעמיס יותר מדי על הילדים, ולכן הם יוצרים שגרת לימודים מרווחת עם הפסקות".
סימה לבנון: "ההורים לא צריכים להפוך למחנכים מהמקום של המורה והגננת. זה רק יכול לפגוע בקשר בין ההורים לילד. לא צריך לפתח יותר מדי מחויבות לעשייה מתמדת, כמו שרבים מההורים מצפים מעצמם. פשוט למצוא את האיזון, ולהשתדל להמשיך להיות הורים".
שרון נחשון בר סלע: "אפשר לנצל את הסביבה הלימודית החדשה לפעיליות מסוג חדש, למשל בישול לימודי. ילדים אוהבים להיות במטבח עם ההורים, לראות איך דברים עובדים ונוצרים". את רוח היצירה במטבח אפשר להפוך לשיעור – לקחת מתכון, לקרוא מרכיבים וכמויות. "זה שיעור של חשבון ושפה ביחד. מכינים מנה יפה, מצלמים ושולחים לכל הכיתה. זה חינוך מפעיל – ממש כמו שעושים לפעמים בבית הספר".
- ילדים יודעים מה טוב בשבילם
יעל בסיל: "זה בסדר להטיל את האחריות על הילדים ולהגיד להם שימצאו תעסוקה בעצמם. גם אני, בגן, מקבלת המון פניות מילדים שכל הזמן צריכים אותי, ולפעמים אני אומרת להם פשוט ללכת לחפש – לא מתוך זריקת אחריות, אלא כדי לאפשר להם להבין בעצמם מה הם רוצים לעשות".
סימה לבנון: "עכשיו זה זמן לשאול את הילדים מה הם רוצים לעשות. יש הרבה משמעות למשחק ואפשר ללמוד גם דרך המשחק, המשחק מקרב בין ההורים לילדים, וגם עוזר להם להתפתח".
שרון נחשון בר סלע: "אפשר לשים תכנים של החינוכית, או סרטונים ומשחקים לימודיים ביוטיוב. תמיד ניתן להתייעץ על כך עם המורות, אבל מאוד חשוב שזה לא יהיה החדשות, כי זה מלחיץ".
- למידה מקוונת – דרושה תמיכת ההורים
שרון נחשון בר סלע: "הלמידה המקוונת יכולה להתקיים רק בתמיכת ההורים. הגישה של ההורים היא הכל. רק אם הורים יתווכו לילדים שהלמידה המקוונת היא למידה רצינית, הילדים יתייחסו אליה ככה. דווקא בגלל חוסר הוודאות, צריך להיות שיתוף פעולה אמיתי בין ההורים לצוות החינוכי – שילדים ירגישו ביטחון שיש להם את השגרה שלהם".
יוליה שירי: "אנחנו לומדים בדיוק איפה שהפסקנו, שגרת הלימודים ממשיכה כמה שרק אפשר, עם לימודי חשבון ושפה, אבל אנחנו משתדלים לא להעמיס לא על הילדים, וגם לא על ההורים".
שרון נחשון בר סלע: "בלמידה מקוונת נפתח עולם של קשר אישי מסוג אחר. אפשר להגיב לכל ילד באופן אישי באמת. בכיתה זה הרבה פעמים רועש וקשה להתייחס לכולם. עכשיו אני רואה שאני באמת מתעמקת".
- קשיי למידה וחינוך מיוחד
אמנם הערב סוכם כי הלמידה המקוונת תופסק, אך במשרד החינוך עמלו בימים האחרונים להכין מערך מקוון לילדי החינוך המיוחד, המשולב ולילדים עם קשיי למידה בחינוך הרגיל.
סימה לבנון: "כאן עקביות ושגרה חשובות ביותר. הילדים צריכים לדעת מה צפוי לבוא. אפשר לעשות את זה בכרטיסיות, או על לוח, כמו בגן או בכיתה. אם יש שינויים, צריך להסביר אותם בפירוט ולהכין אליהם. אין מה לעשות, החיים דינמיים. חשוב לתווך למה אנחנו נמצאים בבית ולא הולכים לבית הספר".
שרון נחשון בר סלע: "השיתוף בין ההורים והילדים מאוד חשוב, ועכשיו אפילו יותר. ההתנהגות של הילד לא תמיד מובנת לנו, אז פשוט לדבר איתו, לפעמים הוא פשוט זקוק לתשומת לב, לחיבוק".
הכי חשוב: "לא להושיב את הילדים כל היום מול הטלוויזיה. במיוחד ילדים על הספקטרום חייבים את ההפעלות, כי זמן המסך יכול להגביר את הניתוק שלהם מהסביבה".
- מה עושים עם החברים?
יוליה שירי: "אפשר לשבת בשיחה בשידור חי, כל הילדים. זה קשה, אבל זה מפגש חברתי, שאנחנו המורות מנסות לקיים".
יעל בסיל: "ילדים צריכים להתמודד עם תסכולים, זה חלק מההתפתחות שלהם". אם יש אחים ואחיות בבית, זה זמן טוב לאפשר להם להיות יותר אחד עם השני, כדי להמשיך את המפגשים החברתיים שלהם, ובמקביל, לעודד אותם לתקשר עם חברים באמצעיים הטכנולוגיים.
ההורים יכולים להילחץ מזה שייחשפו לדינמיקות חברתיות שאינן מוכרות להם, אבל נשות החינוך מזכירות שילדים, גם הקטנים שבהם, יכולים להתמודד עם מתחים חברתיים.
- ללמוד ממצב הלחץ ולשמור על פרופורציות
לדברי המחנכות חשוב בימים אלה להסביר – להסביר שהנגיף לא מסוכן לילדים; להסביר שצריך לשמור על עצמנו ועל כך שלא נדביק אחרים; להסביר שצריך להיות רגישים לסבא וסבתא.
שרון נחשון בר סלע: "אבל בעיקר לא להפחיד סתם".
המחנכות מציעות לא להילחץ מהמצב החדש, אלא דווקא ללמוד אותו וממנו. הן מציעות להסתכל על הבידוד כהזדמנות ללמוד בצורה אחרת על עצמנו, על המשפחה שלנו ועל המדינה שלנו. וגם לקחת הכל בפרופורציות, גם את הלימודים וגם את החדשות שסביבנו. "אם ילד לא למד היום, לא קרה כלום. כל דבר יכול להמתין".
יוליה שירי: "הירתמות ההורים והמורים מאפשרת ביטחון שהילדים באמת זקוקים לו, ומאפשרת גם לנו המבוגרים ביטחון ויציבות שאנחנו זקוקים להם".
