עובדי המעבדות מזהירים מתכנית משרד הבריאות להפנות בדיקות לזיהוי נגיף הקורונה במוסדות אקדמיים, במקום להגדיל את היקף הבדיקות הנערכות במעבדות בתי החולים. לדברי אסתר אדמון, יו"ר הסתדרות הביוכימאים, המיקרוביולוגים ועובדי המעבדות, בדיקות במוסדות פרטיים ובלתי מנוסים עלולות להיות מסוכנות, ובבתי החולים קיימת יכולת ומוכנות של הצוותים להגדיל את כמות הבדיקות באופן משמעותי. אדמון התייחסה לפרסומים על היערכות של משרד הבריאות לפתיחת מעבדת דגימות במכון ויצמן ברחובות.

במכתב למנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב כתבה אדמון כי "אנחנו יכולים מיד לבצע למעלה מ-3,000 בדיקות מעבדה מהימנות ביום, אם רק תאפשרו מבחינת כוח האדם הציבורי הזמין, ותשחררו מיד תקנים מוקפאים". במקביל, פתחו עובדי המעבדות גם עצומת מחאה. באיגוד סבורים כי קיפאון של שנים בתנאיהם של עובדי המעבדות פגע במוכנותה של מדינת ישראל להתמודדות עם משברים בריאותיים דוגמת הקורונה.

"בבתי החולים קיימת תשתית זמינה לביצוע מידי של הבדיקות אשר טרם הופעלה. לאור בהילות העניין, לא ברור מדוע משרד הבריאות לא מפעיל תשתית זו, אלא בוחר להקים תשתיות חדשות במכון ויצמן (כפי שעולה מפרסומים בתקשורת), שהקמתן הפיזית והכשרת כוח האדם להפעלתן צפויות להימשך זמן ממושך ויקר", כתבה אדמון וקראה לו להורות על הפעלת המעבדות הרפואיות בבתי החולים במתכונת של 24/7, תוך גיוס תורני חוץ המועסקים כיום רק אחר הצהרים לעבודה מלאה, והפרשה של חלק מהתקנים הנוספים שהוקצו למערכת הבריאות כחלק מההתמודדות עם מחלת הקורונה, לגיוס עובדי מעבדה נוספים.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

אדמון הסבירה ל'דבר' כי ההחלטה המסתמנת, להוציא את בדיקות הקורונה למיקור חוץ ולמתקנים דוגמת מכון ויצמן, היא חסרת אחריות – שכן מדובר בבדיקות רגישות, שלפי הוראות חוק בריאות העם אמורות להתבצע על ידי אנשים שעברו הסמכות והכשרות בתחום, ודורשות מומחיות רפואית.

"המעבדות קיימות, אבל עד עכשיו הן עבדו מ-8:00 עד 16:00. צריך להשמיש אותן לעבוד 24/7, ולאפשר להם לקלוט תורנים" אמרה לדבר העובדים אדמון. "ואז, תאמין לי שנוכל להגיע גם ל-10 אלפים דגימות ביום. במקום זה משרד הבריאות מוסיף חטא על חטא, ומעביר לגורמים לא מוסמכים את הבדיקות". לדבריה, "בדיקות שיבוצעו על ידי גורמים לא מוסמכים עלולות להיות מסוכנות. בדיקה של חולה חיובי עלולה לצאת 'שלילית' לכאורה, בלא מערכת מבקרת ראויה לשמה".

המשך מדיניות הייבוש

לטענת אדמון, הקצאת המשאבים כעת לגורמים חיצוניים למערכת הבריאות, ממשיכה את מדיניות הייבוש שהותירה את ישראל במוכנות נמוכה למשבר מסוג זה מלכתחילה.

בשנת 2016 התריע מבקר המדינה בדו"ח חמור על מצוקת כח אדם במעבדות הרפואיות, הנובעת מכך שמרבית העובדים קרובים לגיל הפרישה. דו"ח משאבי אנוש של משרד הבריאות ב-2018, מעיד כי מתוך כ-8,400 עובדי המעבדות הרפואיות, כ-50% הם למעלה מגיל 55, ו-27% הם אחרי גיל 67, הנחשב לגיל פרישה חובה במגזר הציבורי. היות ורבים מהעובדים במקצוע הן בכלל עובדות – רבות מהן למעשה כבר אחרי גיל פרישה, ומספר הפורשים בפועל רק הולך וגדל.

לדברי אדמון, למרות הדו"ח והאזהרות, הממשלה לא עשתה דבר כדי לפתור את המשבר במעבדות. הצעד היחיד שנעשה, המעיד בפני עצמו על גודל המצוקה, הוא החלטה של נציב שירות המדינה מהשנה שעברה, לאפשר את המשך העסקתם של עובדים מסוימים במעבדות גם לאחר גיל פרישה חובה בשירות הציבורי.

"הבעיה החמורה מכל היא שצעירים שמגיעים לתחום בורחים ממנו למקצועות אחרים אחרי חצי שנה או שנה. הם הולכים להוראה, לסיעוד, לרפואה" הסבירה, "הם בורחים בגלל השכר הנמוך והיעדר אופק תעסוקתי. מנתונים של הסתדרות המיקרוביולוגים, הכימאים ועובדי המעבדות עולה כי 27% מהעובדים נוטשים את הענף בשנתיים הראשונות לעבודה".

רק באוגוסט האחרון נאלצו העובדים לשבות על רקע היעדר ההתקדמות. "היה משבר של התפרצות היה משבר של התפרצות סלמונלה, ואחר כך משבר של התפרצות פוליו. צעקנו שוב ושוב, התרענו. ועכשיו עם הקורונה הכתובת הייתה כתובה על הקיר. אלא שגם עכשיו – במקום לשפוך את הכסף במערכת הבריאות מעבירים אותו לשדות זרים, לאקדמיה. לתת לאנשים שבחיים שלהם לא עשו בדיקות רפואיות לעשות את זה במקומנו", אמרה.

"חשוב להבין" היא מסכמת, "רפואה מודרנית זה לא רק רופאים ואחיות. ברפואה שרק הולכת ומשתכללת, אין תחליף לעובדי המעבדות הרפואיות, והמשבר הנוכחי רק מדגיש את הסכנה העצומה שבהזנחת עובדים אלו למערכת הבריאות הישראלית בכללה".

תגובת משרד הבריאות לא התקבלה, נכון לשעה זו.