צעדת השוויון, למאבק עבור תקצוב רווחה וחינוך הוגן ברשויות המקומיות, שיצאה מירוחם ביום שלישי שעבר, הגיעה הבוקר ליעדה הסופי בירושלים. בשעה 13:00, קיבל את פני הצועדים ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת, מתחת לגשר המיתרים בעיר.

"מתקיים עוול במדינת ישראל עשרות בשנים, והעוול הוא שילד מסוים שנולד ביישוב א' מול יישוב ב', לא מקבל הזדמנות שווה בחינוך" אמר ברקת, "אנחנו, כנבחרי ציבור, לא יכולים להשלים עם זה שהילדים שלנו – והם כולם שלנו, בירושלים ובירוחם, חילוניים, דתיים, יהודים או ערבים, זה לא משנה – לא מקבלים הזדמנות שווה".

הסיקור המלא

"יש צורות שונות לפתור את הבעיה הזו" הוסיף, "אני קורא כאן לכל ראשי הרשויות, אלה שיש להם יותר ואלה שפחות, ולכל המפלגות, כולנו אחראים על חלוקה חברתית הוגנת יותר. צריך לשבת ולהבין איך החל מתקציב 2017-18 והלאה אנחנו מקדמים תקצוב יותר שוויוני. ויש פתרונות טובים שלא פוגעים בחזקים, אלא עושים תקצוב דיפרנציאלי. זה צו השעה".

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

ח"כ אורן חזן, שלקח חלק בצעדה בתחילת השבוע, הצטרף לצועדים, אף הוא, בגשר המיתרים ואמר כי "כל חבר כנסת שירים את היד ויצביע בעד התקציב הדו-שנתי בלי שתהיה בו חלוקה דיפרנציאלית – חוטא לתפקיד שלו. המדינה צריכה לחלק את ההכנסות שלה אחרת, החלוקה צריכה להיות הוגנת. נקייה מאינטרסים ושיקולים פוליטיים".

בשערי בניין משרד האוצר פנה ראש מועצת ירוחם ויוזם הצעדה, מיכאל ביטון,  לשר האוצר משה כחלון. ביטון קרא לו לפעול לכינון לתקציב דיפרנציאלי ברווחה, כפי שמופיע במצע של מפלגת 'כולנו', בראשות שר האוצר. "מי שרוצה להיות חתום על צמצום פערים נדרש לעשות צעדים" אמר ביטון, והדגיש כי תקציב דו-שנתי יהיה התקציב האחרון של הממשלה הנוכחית, והזדמנות אחרונה לפעול לצמצום הפערים.

צעדת השוויון מגיעה לירושלים. צילום: יניב אפוטה

צעדת השוויון מגיעה לירושלים. צילום: יניב אפוטה

תהל שטובר, בת 17 מירושלים, שהשתתפה בצעדה לכל אורכה, נשאה דברים בפני הצועדים ואמרה "יש לנו פה הזדמנות חד פעמית לתקן את האתגר הכי גדול של ישראל. בני נוער בנו את המדינה הזו ובני נוער יאבקו לתיקון הפערים החברתיים. זו לא מחאה של ירוחם או לוד אלא של כולנו יחד. אנחנו מסוגלים ליצור מדינה טובה ושוויונית יותר".

שטובר אמרה גם, בשיחה עם 'דבר ראשון', כי "אני לוקחת מהצעדה הזו את הסולידריות. שאלו אותי מה אני עושה כאן, אני לומדת בבית ספר טוב בירושלים וכנראה תעודת הבגרות שלי תהיה טובה. אבל אני מרגישה מחויבות כי אני חושבת שזו לא מחאה רק של הפריפריה. אם נחיה בחברה שרק מי שמפריע לו משהו נלחם עליו, לא נתקדם. נחיה בחברה תקועה".

אבי דבוש מתנועת הפריפריות, שהשתתפה בארגון הצעדה,  אמר כי "בעיני, האירועים הקהילתיים היו השיא. השרשרת הזו – שגב שלום ורהט, סעודות איפטר, חיפשנו איך לחבר את הבדואים כיוון שזה רמאדן, ובכל זאת יש לוח זמנים פוליטי וצריך להשפיע על התקציב. קבלת שבת בקריית גת, האירועים בקריית מלאכי ובבית שמש – זה מבטא את המהות של תנועת הפריפריות – קהילתיות, חיבור למגוון אנושי מאוד רחב, ולא להשאיר אף אחד מאחור. היתה סולידריות מאוד גדולה במטה המאבק".

סביב הצעדה התכנסו ציבורים רבים, ונראה כי התכנים שלה היו לקונצנזוס. היא חובקה על ידי אנשי קואליציה ואנשי אופוזיציה כאחד. בתשובה לשאלת 'דבר ראשון' על האתגרים במימוש דרישות הצעדה כבר בתקציב הקרוב, ענה דבוש "באמת למה לא? לכאורה זה ממש להרים לכחלון להנחתה. ציינו שהוא רשם את זה במצע שלו, וגם זו האג'נדה שלו – לצמצם פערים. זה ייתן לו גב ציבורי וזה גם לא עולה המון כסף, שניים שלושה מיליארד שקל בשנה. אבל כנראה בכל זאת יש אולי ערים עשירות שמפחדות מהמודל הזה, שגם אם הוא לא לוקח מהם זה נותן למישהו אחר, אולי הם יהיו בתחרות. בסופו של דבר זה עולה כסף ויש סדרי עדיפויות, ואני מכבד את זה".

"אפשר להוציא יותר ואנחנו בעד הרחבה תקציבית" הוסיף, "צריך לשקול בצורה רצינית הוצאה של מיליארדים. אני חושב שטוב שהתחלנו מוקדם כי זה יכול להיות בדחיפה נעימה – הגיע הזמן, 68 שנים דיברנו על זה והגיע הזמן לעשות את זה. יכול להיות שזה יצליח, ואם לא אז אנחנו גם נסלים נאבק, נשבות וכן הלאה. אבל עוד יש חלון הזדמנויות וזה יכול להיקלט בצורה טובה".